בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי את "עדת ישראל"?

סודותיה של קהילה דתית סגורה במזרח ברלין

איש אינו יודע כמה חברים מונה הקהילה המסתורית. בבית הקברות שלה, בו נטמנו יהודים מוכרים רבים, אסור לבקר "משיקולי בטיחות"

40תגובות

כתובות גרפיטי כעורות מרוססות על חומות בית העלמין של הקהילה החרדית הקטנה "עדת ישראל", שברובע וייסנזה במזרח ברלין. מבעד לקורי העכביש שנטוו על השער הנעול מוצב שלט שמודיע כי האתר סגור למבקרים "מטעמי בטיחות", ומזהיר כי אסור לצלם בו. בית הקברות שוכן ברחוב שקט מול שיכונים ישנים, ומי שיבקש לראות את המצבות והקברים ייאלץ לטפס על החומה או לנסות לקפוץ מעליה ולהציץ. דרך שער המתכת הנעול קשה לראות את הקברים, הנמצאים במרחק רב ממנו.

בית הקברות משתרע על כ-20 דונם ומכיל כ-3,100 קברים. בניגוד לבתי קברות יהודיים אחרים בברלין, הוא לא נמצא על מפת האתרים של התייר הממוצע. ניסיון לברר אצל הרשויות בברלין ובקרב הנהגת הקהילה היהודית בגרמניה מדוע הוא סגור, ומה מצבו הפיזי שבגינו הוגדר כלא בטיחותי, עלה בתוהו. למעשה, קהילת "עדת ישראל" כולה היא בגדר תעלומה, ולאיש אין מידע מבוסס ואמין על אודות מספר החברים בה או מצבה הכלכלי. העובדה הברורה היחידה ביחס לקהילה היא שבעשורים האחרונים עומד בראשה מריו אופנברג, ישראלי לשעבר שחי בגרמניה מאז שנות ה-60. לפי פרסומים שונים, אופנברג אחראי לשיקום הקהילה אחרי השואה, אך מעורב גם בפרשת שחיתות שמשפט בעניינה מתנהל כיום בגרמניה.

למרות המסתורין האופף אותה, מתחזקת "עדת ישראל" אתר אינטרנט מפורט למדי בגרמנית ובעברית, שמגלה כי נוסדה ב-1869, ובסביבות 1885 התפצלה מהקהילה היהודית הכללית בגרמניה בעקבות חילוקי דעות הלכתיים, ורצון לשמור על אורח חיים דתי ומחמיר יותר כמענה להתבוללות יהודי גרמניה. ברבות השנים היא הקימה מוסדות עצמאיים, בהם בית כנסת, בית מדרש לרבנים, בתי ספר ובית חולים, שחלקם עדיין פועלים בנפרד מאלה של הקהילה היהודית.

בית הקברות של הקהילה בווייסנזה נפתח ב-1880, לאחר מותו של אחד החברים בה בגיל 95. "ציוויים ומנהגים שנשמרו עד אז הראו סימני שינוי, כמו ההרגל הפסול לבקר בבית העלמין בשבתות וחגים", נכתב באתר הקהילה, "בהלוויות, למשל, ארונות קבורה מהודרים נמצאו כתחליף לארונות קבורה פשוטים מעץ וללא מתכות, ומצבות גדולות ומפוארות החלו לקום".

בבית הקברות נקברו במרוצת השנים יהודים מוכרים, בהם בני משפחות רוזנברג, גולדשמיט וזמורי, הרב עזריאל הילדסהיימר ובניו, הרב אברהם ברלינר וכן רבים ממשפחת רוזנבליט, אבותיו של השר לשעבר פנחס רוזן. גם כמה בני משפחת שוקן, מבעלי עיתון "הארץ" ובעלי הוצאת "שוקן", קבורים במקום. בין היתר נקברו בו יצחק שוקן, אביו של איש העסקים, המו"ל והנדבן זלמן שוקן, שבשנות ה-30 רכש את עיתון "הארץ", סימון שוקן, אחיו של זלמן וכן אשתו של סימון. עוד קבור בווייסנזה הוגו אלקלס, קרוב נוסף של משפחת שוקן, שהוכה למוות על ידי הנאצים בשנות ה-30. המצבות של סימון שוקן ושל אלקלס תוכננו על ידי האדריכל היהודי-גרמני הנודע אריך מנדלסון. הכיתוב על קברו של שוקן הוא פרי עטו של הסופר ש"י עגנון. במשפחת שוקן אומרים כי בבית הקברות יש עדיין כמה חלקות שרכשה המשפחה, שבהן לא נקבר איש.

אלפים מחברי קהילת "עדת ישראל" נרצחו בשואה, אולם בית הקברות שרד במלחמה במצב סביר. נזק רב נגרם לו דווקא לאחר מכן, כאשר השלטון הקומוניסטי שלט במזרח גרמניה. "המקום הושחת ללא היכר", נכתב באתר הקהילה, "2,200 מצבות הושחתו ו-200 נוספות נגנבו. התיעוד ההיסטורי של הנקברים והקברים אבד ברבות השנים". עוד צוין כי ב-1974 נסגר בית הקברות לאחר שלא נמצא גורם שיתחזק אותו. בשנות ה-80 החלו בני הקהילה להקים מחדש את מוסדותיה, ובין היתר שחזרו את בית הקברות בסיוע מתנדבים - חיילי הצבא הגרמני, תלמידים וסטודנטים גרמנים. כמה שנים לאחר מכן נחנך בית הכנסת של הקהילה, והיא פתחה גם מסעדה כשרה וחנות כל-בו לציבור חבריה.

למרות שיקומו של בית הקברות, כמעט כל מי שינסה לברר מדוע הוא סגור, יבקש לבקר בו או יתעניין היכן נמצא המפתח אליו לא יקבל מענה מאנשי "עדת ישראל", לא בטלפון ולא בדואר האלקטרוני. "גם אחרי שבועות של התכתבויות ושיחות טלפון - אין היתר לבקר במקום", סיפרו לאחרונה אנשים שניסו לתאם ביקור ונתקלו בהתעלמות דומה לזו שנתקל בה "הארץ". אפילו במשרד האחראי לעניין בעיריית ברלין לא היה מענה לסוגיה. "למרבה הצער, אנחנו לא יודעים למה בית הקברות סגור לציבור", אמרה אחת המנהלות ב"רשות מצבות הזיכרון" של ברלין.

במקרה חריג שאירע לפני כמה חודשים השיב גורם מטעם "עדת ישראל", שכינה עצמו "לוי", לפניית אדם שביקש לבקר בבית הקברות. בדואר האלקטרוני השיב לו כי הוא סגור למבקרים מטעמי בטיחות וכי ביקורים מתאפשרים אך ורק בליווי נציגים מהקהילה. מלבד זאת, הבקשה לצלם חלק מהמצבות נענתה בדרישת תשלום, מבלי לציין את הסכום המבוקש. "זה תירוץ כדי לא לאפשר גישה לבית הקברות", אמר אדם שזכה לבקר בתוך בית הקברות, "שום דבר לא מסוכן שם".

קהילה בסימן שאלה

בברלין חיים היום כ-20 אלף יהודים, מחציתם שייכים לקהילה הכללית והיתר מפוזרים בקהילות קטנות ואחרות כמו חב"ד ו"עדת ישראל". זה שנים שהקהילה היהודית בגרמניה רוחשת שמועות ביחס לנעשה ב"עדת ישראל", אורחות חייה ומספר החברים בה. "הם מתנהגים מוזר מאוד", אמר ל"הארץ" בכיר בקהילה היהודית, "איני יודע מה הסיבה לכך שבית הקברות שלהם סגור, אבל זה מתאים להתנהגותם. גם בית הכנסת שלהם לא מזמין במיוחד". שטפן קרמר, מזכ"ל ארגון הגג של הקהילות היהודיות בגרמניה, טוען כי הקהילה מעולם לא מנתה אלף חברים, כפי שטוענים אנשיה. "כולם ידעו שהיא בעצם עסק משפחתי. אני מעריך שהיא לא מונה יותר ממניין", הוסיף קרמר, "זו קהילה שקטה ובלתי מתפקדת".

שמה של הקהילה עלה השנה לכותרות בהקשר שלילי, בעקבות הליך משפטי שמתנהל בינה לבין הסנאט של עיר המדינה ברלין. בקשת הקהילה להמשיך ולקבל תמיכה כספית מהרשויות בברלין נדחתה לאחר שסירבה לספק מידע על פעילותה, להמציא ספרי חשבונות, למסור את מספר החברים ושמותיהם ולהוכיח את קיומם של מוסדות הנהגה מסודרים. הרשויות בברלין אף אמרו לבית המשפט כי "ספק אם היא מקיימת בכלל חיי קהילה". "חלק מהחברים ברשימות של ‘עדת ישראל' כלל לא ידעו שהם חברים בה, ואחרים שהופיעו בהן בכלל מתו", אמר קרמר.

מלבד זאת, "עדת ישראל" נתבעה להשיב למדינה כ-140 אלף יורו משום שלא דיווחה לאילו מטרות שימש הכסף שקיבלה מהרשויות. במשפט התגלה כי חלק מהכסף שקיבלה הקהילה שימש את מנהיגה אופנברג ואת רעייתו לטיסות במחלקת עסקים לספרד, וכן שימש את הקהילה לתחזוקת צי של כלי-רכב, שהצורך בו אינו ברור. מנגד, המשבר הכלכלי אליו נקלעה הקהילה הביא לכך שאינה יכולה עוד לעמוד בתשלומי חשבונות החשמל והמים, כך שנאלצה למכור חלק מנכסיה. "בסנאט של ברלין מעריכים כי אופנברג מכר חלק מהנדל'ן של הקהילה ולקח את הכסף לעצמו", הוסיף קרמר.

בינתיים לא ברור מה יעלה בגורלה של "עדת ישראל". גורמים בקהילה היהודית בברלין העריכו כי הסנאט לא יוכל להרשות לעצמו להיות האחראי לסגירת הקהילה היהודית הקטנה - מסיבות היסטוריות מובנות. בשיחות סגורות האשים אופנברג את הסנאט בהתנכלות לקהילה הקטנה שלו על רקע אנטישמי. במקביל מתנהלים מגעים לאיחוד הקהילה עם קבוצות יהודיות אחרות בברלין, אולם מאבקי שליטה מנעו עד כה את יישום המהלך. אופנברג וקהילת "עדת ישראל" לא הגיבו לפניות "הארץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו