בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המאבק על גרעין השליטה

רשת הקשרים המסועפת של האנשים החזקים בטהראן

בין חמינאי לאחמדינג'אד שורר תיעוב עמוק. קצינים ופקידים באיראן שומרים אמונים למנהיג העליון, והכרעות מתקבלות מאחורי גבו של הנשיא

29תגובות

לראש הסי-איי-אי, דייוויד פטראוס, יש סיפור מאיר עיניים על שרשרת הפיקוד באיראן. בשנת 2008, עת היה מפקד הכוחות האמריקאיים בעיראק, בעיצומה של המערכה נגד כוחותיו של הבדלן השיעי מוקתדא אל-סדר, העביר אליו בכיר עיראקי טלפון נייד. "גנרל פטראוס, דע לך שאני, קאסם סולימאני, מנהל את מדיניותה של איראן בכל הנוגע לעיראק, לבנון, עזה ואפגניסטאן", נכתב במסרון שהופיע על גבי הצג, "השגריר הנוכחי של איראן בעיראק הוא איש כוחות קודס, וגם מי שיחליף אותו יהיה איש כוחות קודס".

מחבר המסרון, הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוחות קודס (ירושלים) של משמרות המהפכה, נוהג להעמיד במקומם לא רק את אויבי המדינה. לפני כשבועיים הוא צוטט באתר האיראני "מלי מזהבי", כמי שנזף בבשאר אסד על כך שאינו נשמע לעצותיו. "אנחנו אומרים לו לפרוש כוחות משטרה ברחובות אבל הוא שולח חיילים", התרעם סולימאני.

זהו אותו סולימאני שראש ממשלת עיראק, נורי אל-מאלכי, משפיל את ראשו בפניו כאשר הם נפגשים. הוא היה מעורב בפיגוע במרכז היהודי בבואנוס איירס בשנת 1994, הוא הפעיל את כוחותיו באפגניסטאן ובקווקז, ובעיקר, הוא אחד האנשים היותר מקורבים למנהיג העליון עלי חמינאי, הן משום שהוא הבוס הישיר שלו והן בשל הידידות ביניהם.

אי–פי

כוחות "קודס" הוקמו במלחמת איראן עיראק כיחידה מובחרת שתפקידה לסייע לכורדים במלחמתם נגד סדאם חוסיין. מאוחר יותר היא הפכה ליחידת אימון של כוחות מחוץ למדינה, כמו חיזבאללה, ולביצוע פיגועים נגד מתנגדי המשטר ברחבי העולם.

סולימאני לא מדבר הרבה בתקשורת האיראנית, את המלאכה הזאת הוא משאיר לפוליטיקאים שאותם אינו מחשיב במיוחד. למרות ידידותו עם חמינאי, הוא אינו חסיד גדול של שיטת המשטר שבה המנהיג הדתי העליון הוא גם המנהיג הפוליטי העליון. זו אינה רק תפישתו האישית של סולימאני.

ראיונות ותחקירים של גולים איראנים ושל דיפלומטים לשעבר שפורסמו במערב מגלים ששיטת המשטר האיראנית, שעוצבה על ידי חומייני, ובה המנהיג הפוליטי העליון הוא גם המנהג הדתי העליון, היא עניין לפולמוס פנימי. חכמי הלכה חשובים מתנגדים לה ומעדיפים להרחיק את הדת ממעורבות ישירה בפוליטיקה או בצבא. סולימאני בן ה-55, אינו חכם הלכה וחינוכו אינו דתי. בצעירותו היה פועל בניין פשוט שעזר לפרנס את משפחתו הענייה ואחר כך היה טכנאי במחלקת המים בעיר קרמאן. אין אפילו עדות לכך שהוא השתתף בהפגנות נגד השאה הפרסי. אבל סולימאני הצטרף אל הכוחות "הנכונים", השתתף במלחמת איראן-עיראק והצטרף כמתנדב לסניף משמרות המהפכה בקרמאן. אף שבזמנו קיבל אימון צבאי של שישה שבועות בלבד, היום הוא נחשב לאיש החזק במשמרות המהפכה, חזק אף יותר ממפקד המשמרות, הגנרל מוחמד עלי ג'עפרי.

היחסים בפירמידת הפיקוד במשמרות המהפכה דומים ככל הנראה לכל מטה עליון בכל צבא. כשמשה יעלון הסביר שנעל נעליים גבוהות כדי להיזהר מ"הנחשים" בקריה, יכול היה התיאור הזה להתאים למתרחש בפיקוד המשמרות. כך לאחר שהנשיא חאתמי עלה לשלטון בשנת 1997, הוא פיטר את מפקד המשמרות מוחסן רזאאי, שכיהן בתפקיד 16 שנים, ומינה במקומו את יחיא רהים ספאווי. בתגובה לצעד זה כתבו אז 31 קצינים בכירים במשמרות, בהם סולימאני, מכתב מחאה לנשיא על פיטורי רזאאי. אבל דווקא ספאווי היה זה שמינה את סולימאני בסוף שנות ה-90, למפקד כוחות קודס במקום אחמד והידי, שמכהן היום כשר ההגנה. והידי היה מעורב בפרשת איראנגייט בשנות ה-80, ואף תלוי נגדו צו מעצר בשל חשד למעורבותו בפיגוע בבואנוס איירס.

לשרשרת המינויים הזאת יש השפעה עצומה על עיצובה של רשת הקשרים בין מפקדים במשמרות המהפכה לבין המערכת הפוליטית. זוהי מערכת נאמנויות ויריבויות מתוכננת היטב, רוחבית ולא רק היררכית, שמחברת בין ראשי ארבע הזרועות של המשמרות - ים, יבשה, אוויר וכוחות קודס - לבין שני קוטבי השלטון הפוליטי: המנהיג העליון עלי חמינאי, והנשיא מחמוד אחמדינג'אד, שפיתחו בשנתיים האחרונות תיעוב עמוק וחשדנות האחד כלפי השני.

בלהט המחלוקת ביניהם רמז חמינאי שאין מכשול חוקתי לשנות את שיטת ניהול המדינה כך שהפרלמנט ולא הציבור יבחר את הנשיא הבא בשנה הבאה. בכל מקרה אחמדינג'אד, שיסיים את כהונתו השנייה, לא יוכל להיבחר. אולם פומביות המחלוקת בין שני האישים הכריחה את חבורות הצמרת במשמרות המהפכה ובמרכזי הדת, להתפקד ולהבהיר למי נתונה נאמנותם.

זו אינה תופעה חדשה. מחלוקות פנימיות ליוו את הנהגת המהפכה מאז היווסדה. ואולם, אישיותו של חומייני והנאמנות הגורפת לה זכה מצד משמרות המהפכה שאותם הוא הקים, והיותו חכם הלכה כריזמטי בדרגה העליונה של ההיררכיה הדתית השיעית, העניקו לו את הסמכות והלגיטימציה לחסל יריבים דתיים כפוליטיים. לחמינאי חסרו היסודות האלה. הוא לא היה המועמד המועדף להחליף את חומייני והוא חסר את ההסמכה הדתית העליונה כראוי למנהיג דתי עליון. טרם התמנותו הוא אף נהג לומר שהוא מתנגד לשיטת המשטר שהנהיג חומייני, כנראה משום שלא העריך שיוכל לזכות במשרה הרמה.

חמינאי, איש חשדן מטבעו, שאינו נשען על בסיס תמיכה ציבורי או משפחתי חשוב, בניגוד לנשיא לשעבר רפסנג'אני, שנתמך על ידי מעמד הסוחרים ולמשפחתו קשרים ענפים - כונן במהירות מערכת מקבילה של שליטה. יש לו נציג בכל זרוע צבאית ובכל משרד ממשלתי, ושרים שנאמנים רק לו ומדווחים אליו ישירות מבלי להעביר את דיווחיהם לנשיא אחמדינג'אד. כזה היה שר החוץ לשעבר מנוצ'הר מותקי שפוטר על ידי אחמדינג'אד, כזה הוא שר ההגנה והידי שעומד גם בראש פרויקט קידום הייצור הצבאי המקומי, וכן שר המודיעין היידר מוסלהי, שפוטר על ידי אחמדינג'אד בשנת 2011 אבל הוחזר לתפקידו בהוראת חמינאי.

הנציגים הללו גם משמשים מערכת קשר והגנה מפני כוונות של גורמי כוח, כמו הנשיא, מפקדי משמרות המהפכה או חכמי הלכה מרדנים, לנסות לערער את מעמדו של חמינאי. לצד נציגיו בממשלה, במשמרות המהפכה ובצבא, מחזיק לצדו חמינאי שורה של יועצים בכל תחום. אחד הבולטים בהם הוא עלי אכבר וליאתי, היועץ לענייני מדיניות חוץ, שהיה שר החוץ ודיפלומט בכיר. וליאתי, שממעט לדבר בתקשורת, הוא כנראה גם "איש הסתרים" של חמינאי לשליחויות חשאיות לחו"ל, כאלה שחמינאי אינו רוצה לשתף בהן את אחמדינג'אד או את שר החוץ שלו עלי אכבר סאלהי.

וליאתי לא עובד בהתנדבות. קרבתו למנהיג העליון אפשרה לו לרכוש כמה בתי חולים בטהראן, כראוי למי שהתמחה ברפואת ילדים דווקא באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארצות הברית. ידיד קרוב אחר הוא מוחסן רפיקדוסת, שהיה עד 1999 יו"ר מוסד "המדוכאים" (מוסתזעפין) שנועד לסייע לשכבות החלשות ולמשפחות חללי מלחמת איראן עיראק. רפיקדוסת, שכיהן כשר לענייני משמרות המהפכה, הוא אחד האנשים העשירים באיראן. הוא מנהל את מוסד "נור" שבונה אלפי יחידות דיור והוא אחד המממנים הגדולים של המנגנון של חמינאי. גם הרמטכ"ל של צבא איראן, חסן פירוז אבאדי, הוא ידיד קרוב של המנהיג העליון עוד מתקופת טרום המהפכה. פירוז אבאדי הוא וטרינר במקצועו, חסר הכשרה צבאית, לבד מהשתתפותו בשנות המהפכה הראשונות בכוחות הבסיג' (מיליציית המתנדבים שאחראית בין היתר לדיכוי הפגנות). עושרו רב, אבל מקורות הכנסתו נותרו עלומים.

אלה הם רק הבולטים ביועצים שאוזנו של חמינאי כרויה להם. לצדם קיימת עוד מערכת מסועפת של קרובי משפחה שנושאים במשרות בכירות, חכמי הלכה מדרגה שנייה שאחראים על הקשר של חמינאי עם מרכזי דת שיעיים חשובים כמו זה שבעיר קום או איספהאן, ויועצים שטורחים על הקשר עם מנהיגי המיעוטים הרבים שבאיראן. את כל אלה מממנת מערכת פיננסית אדירה, רובה, כמו הצבא ומשמרות המהפכה, אינה נתונה לבקרת הפרלמנט, וחלקה ממימון פרטי של "תורמים" ועסקים אפלים, שעליהם ממונה בנו של חמינאי, מוג'תבא, שמכונה לעתים "ראש המאפיה". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו