בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדברים שג'יין אוסטן מעוללת למוח

פרופ' לספרות שילבה כוחות עם חוקרי מוח ומדענים כדי לגלות כיצד מגיב המוח בעת קריאה לשם הנאה לעומת עיון בטקסט לצורך אקדמי

22תגובות

בצוות המחקר של הד"ר לספרות נטלי פיליפס יושבים יחדיו חוקרים מתחומים שעד לפני כמה שנים היו זרים זה לזה: מומחים לנוירוביולוגיה, רדיולוגים ומדעני מוח מצד אחד וחוקרי ספרות מצד שני. במחקר חדש ומשותף, שתוצאותיו מתבהרות כעת, הם מראים שלא רק חומר הקריאה, אלא גם סגנון הקריאה, משפיע עמוקות על הפעילות המוחית המתעוררת נוכח רומן טוב - ובמקרה הזה של ג'יין אוסטן.

בניסוי, שנערך באוניברסיטת סטנפורד ובאוניברסיטת מישיגן סטייט, נבדק הקשר בין קריאה, קשב והפרעתו. מתנדבי המחקר נדמים כהכלאה כמעט קומית בין חקר המוח לחקר ספרות: כולם דוקטורנטים לספרות השכובים בתוך מכשיר דימות תהודה מגנטית (fMRI) הקוראים טקסט מתוך "מנספילד פארק" של אוסטן.

בשלב הראשון של הניסוי מתבקשים הנבדקים לרפרף על הטקסט להנאתם, כפי שהיו עושים בחנות ספרים. בשלב השני הם מתבקשים לעבור לסגנון קריאה אחר - קריאה צמודה, ביקורתית ואנליטית, עם שימת לב לצורה ולתוכן הספרותיים, כמו בשעת הכנה לבחינה. כל הנבדקים כאמור הם דוקטורנטים לספרות משום שפיליפס סברה שאלה מיומנים יותר במעבר מקריאה לשם הנאה לקריאה ביקורתית. בתום השלב הזה התבקשו הנבדקים לכתוב מאמר ספרותי קצר על הקטע שקראו בספר.

פיליפס טוענת כי את ההשראה למחקר קיבלה מעיסוקה בסופרי תקופת הנאורות, "שעסקו רבות בסוגיות של משך הקשב (Attention Span), או כמו שקראו לזה אז - 'נדידת הקשב'", הסבירה לחדשות אוניברסיטת סטנפורד. לדבריה, כבר אז, היו סופרים רבים מודאגים מהסחות הדעת הרבות שצרו על הקוראים "בעיצומו של גל הדפסת ספרים באנגליה של אותם ימים", אמרה.

ממצאי המחקר עד כה מראים שבמעבר בין שני סגנונות הקריאה נכנסות לפעולה שתי מערכות שונות לחלוטין זו מזו. אבל ההבחנה הנוקשה שקבעו החוקרים בין קריאה לשם הנאה לקריאה ביקורתית דורשת ככל הנראה ניסוח מחודש. "הציפייה היתה שבזמן קריאה בסגנון נינוח יותר תהיה פעילות במרכזי ההנאה במוח, ובשעת קריאה ביקורתית ניתן יהיה לראות פעילות באזורי המוח המזוהים עם עבודה, קשב ועומס קוגניטיבי. אבל אנחנו מוצאים משהו שונה לחלוטין", אמרה פיליפס בראיון למגזין האמריקאי "סלון".
מהמחקר של פיליפס עולה כי בקריאה לשם הנאה מעורבים גם תפקודים הקשורים במוטוריקה והתמצאות, שמתחברים לפעילות פיזית דווקא. בוב דוהרטי, מדען מוח החבר בצוות המחקר, אמר כי ממצאי המחקר הראשוניים הרשימו אותו מאוד. "כשכתמי דיו מסודרים בדפוס הנכון הם יכולים לייצר דימויים מנטליים עזים ומעוררים רגשות עוצמתיים", אמר לחדשות סטנפורד.

בשנים האחרונות הסירו חוקרי ספרות ומדעני מוח מחיצות דיסציפלינריות ושילבו ידיים במחקר משותף בנקודות חיבור שונות, ממיפוי תגובת המוח לסוגים שונים של טקסט ועד לניסוח הבנה אבולוציונית של ההנאה מקריאה. החיבור המפתיע בין מדע המוח למחלקות הספרות - שבעשורים האחרונים עסקו בין היתר בדה קונסטרוקציה של שפת המדע בעקבות פילוסופים כמישל פוקו וז'אק דרידה - מתווה תקווה חדשה לדיסציפלינה ההומנית, שנמצאת במשבר. בתקופה שבה כולם מדברים על "מות מדעי הרוח", החיבור הזה הוא "רגע של תקווה חדשה", אמר חוקר הספרות ג'ונתן גוטשל לניו יורק טיימס ב-2010. אחרים הזהירו מצד אחד מפני רידודה של חוויה אנושית עשירה לסך תגובות חשמליות, ומצד שני מפני השחתת מדעי המוח בידיהם הלא מקצועיות של פרופסורים לספרות.

המטרה המוצהרת של מחקרה של פיליפס - לבדוק את הערך הקוגניטיבי של לימודי ספרות ככלי לאימון הקשב - יכולה להתפרש בקלות כניסיון להציל את מעמדו המעורער של הניתוח הספרותי. המחקר עשוי לספק הוכחה לתועלת מיידית של ניתוח יצירות ספרותיות ולהראות שאיננו רק התענגות לא-יצרנית אלא כלי מותאם לעידן המוח. פיליפס הדגישה כי המחקר מבקש להראות ש"לא רק מה שאנחנו קוראים, אלא גם המחשבה המאומצת על הטקסט עצמו היא בעלת ערך, ומחקר ספרותי מספק אימון רב-ערך למוח".

ממצאי הניסוי דורשים עדיין עיבוד נרחב יותר, אבל בראיון ל"סלון" חלקה פיליפס תגלית מעניינת נוספת: בשלב מוקדם יותר של הניסוי היו המשתתפים מרצים לספרות, אולם אלו התגלו כלא יעילים למחקר כיוון שהתברר כי שכחו איך לקרוא לשם הנאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו