בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גרמניה תחקור אמריקאי בן 87 בחשד שהיה חבר באס-אס

יוהאן הנס ברייר, שמתגורר בפילדלפיה, טוען כי היה שומר במחנה הריכוז אושוויץ, אך לא השתתף באופן פעיל בפעולות ההשמדה של הנאצים

2תגובות

גרמניה פתחה בחקירה נגד תושב פילדלפיה בן 87 המואשם בפשעי מלחמה בתקופה שבה שירת כחייל אס-אס במחנה ההשמדה אושוויץ, זאת לאחר שמשרד המשפטים האמריקאי ניסה במשך שנים לבטל את אזרחותו האמריקאית של האיש ולגרשו מארה"ב. יוהאן הנס ברייר הודה כי היה שומר באושוויץ במלחמת העולם השנייה, אולם אמר כי הוצב מחוץ למחנה ולא היה לו כל קשר לרצח של כ-1.5 מיליון יהודים שהיו מעברו השני של השער.

אנשי הלשכה הגרמנית שחוקרים את פשעי מלחמת העולם השנייה המליצו להאשים את ברייר בסיוע לרצח ולדרוש את הסגרתו לגרמניה, שם יעמוד למשפט בגין מעורבות בהריגתם של כ-344 אלף יהודים.הפרשה מתבססת על אותה תיאוריה משפטית ששימשה לחקירתו והעמדתו לדין של ג'ון דמיאניוק שמת במארס השנה, בתקופה שבה התברר הערעור שהגיש על הרשעתו בגרמניה בגין האשמות בדבר שירותו כשומר במחנה המוות סוביבור. להערכת מומחים, לפחות 60 שומרים לשעבר ששירתו במחנות ההשמדה או אחרים שמשויכים לאותה קטגוריה עדיין חיים, כמעט 70 שנה מתום המלחמה.

הרשויות בעיר הבווארית ויידן, שם תתברר כנראה התביעה, מנסות לקבוע כיום אם יש בידיהן ראיות מספיקות להגשת תביעה. ברייר הודה כי היה חייל בוואפן אס-אס באושוויץ, אולם הדגיש שמעולם לא שירת בחלק המחנה שבו הושמדו היהודים. "לא הרגתי איש. לא אנסתי, ובכלל לא היה לי אישור כניסה לשם. לא עשיתי שום דבר רע", אמר.

אי-פי

ברייר העיד בבית משפט אמריקאי כי שירת כשומר במחנה אושוויץ I, שבו חיו אסירים שהועסקו בעבודות פרך. במחנה זה ביצע ד"ר יוזף מנגלה את ניסוייו הרפואיים הסדיסטיים על אסירים. אולם הכחיש את הטענה שלפיה שירת באושוויץ II, המחנה שמוכר בשם אושוויץ-בירקנאו, מחנה המוות שבו נרצחו המונים. בנוסף אמר ברייר כי ערק מהשירות באוגוסט 1944 ולא חזר למחנה. נראה שבשבועות האחרונים למלחמה התאחד שוב עם יחידתו ונלחם באזור ברלין.

אולם הצהרותיו של ברייר עוררו ספקות. לטענת הרשויות האמריקאיות בגרמניה, שבחנו ב-1951 את בקשתו לאשרת כניסה לארה"ב, נראה שברייר היה רשום כחייל ביחידת האס-אס שלו באושוויץ עד לסוף דצמבר 1944, ארבעה חודשים לאחר שערק לכאורה. אחד השיקולים שפעלו לטובת ברייר היה העובדה שלא הסכים לקעקע על גופו את סמל האס-אס.

לדעתו של קורט שרים, ראש לשכת התביעות המיוחדות בלודוויגסבורג ומי שחקר את פרשת ברייר לפני שהתיק הועבר לוויידן, הראיות מספיקות כדי להאשים את ברייר. ויידן נבחרה לעיר שבה יוגש כתב האישום משום שהיתה מקום מגוריו האחרון של ברייר בגרמניה. לדברי התובע המקומי, יעברו כמה חודשים עד שיוחלט אם להגיש את כתב האישום.

ברייר מצדו אמר כי "אני אזרח אמריקאי, ממש כמו מי שנולד כאן. הם לא יכולים לגרש אותי".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו