בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להזדקן בחלונות האדומים של אמסטרדם

לואיז ומרטין פוקנס, תאומות הולנדיות בנות 70, הן הזונות המבוגרות ביותר באמסטרדם. שתיהן סבלו מדחייה חברתית ואלימות, ולמרות זאת המציאות כפי שהיא מצטיירת מפיהן ורודה, יחסית

39תגובות

לואיז ומרטין פוקנס אינן מתאימות לסטריאוטיפ של פרוצה מרחוב החלונות האדומים של אמסטרדם. רוב הנשים שעובדות בבית הזונות הפומבי הזה, הידוע ביותר באירופה, הן צעירות, נאות ואינן הולנדיות. אך לואיז ומרטין הן תאומות זהות בנות 70 והן הולנדיות מבטן ומלידה.

ללואיז ולמרטין, הידועות כ"נערות החלונות הקשישות ביותר באמסטרדם", יש ותק משותף בזנות שמסתכם במאה שנים בקירוב. הן היו הנושא לסרט בשם "תפגשו את בנות פוקנס", שזכה לביקורות טובות ולהכנסות נאות, ונכתב עליהן ספר שעומד לצאת לדוכנים החודש.

האחיות מתלבשות בבגדים זהים ומדברות באופן זהה, וכאילו כדי לסבך עוד יותר את העניינים, הן נכנסות לעתים קרובות זו לדברי זו וכמעט בלתי אפשרי להבין אותן. הן מדברות במעין צופן פרטי משלהן, אך הן חביבות ולהוטות לשוחח.

"בעלי הכה אותי ושלח אותי לעבוד ברחוב בתחילת שנות ה‑20 לחיי", מספרת לואיז בדוכן למכירת טאפאס בלב רובע החלונות האדומים. "הוא אמר לי שאם לא ארוויח בשבילו כסף, הוא יעזוב אותי. היו לי ילדים ואהבתי אותו ולכן נאלצתי לעשות את זה". ללואיז יש שלושה ילדים, שרובם או כולם גדלו במשפחות אומנה. קשה להבין את הסיפור המדויק משום שמרטין, אם לארבעה ילדים בעצמה, מפסיקה את דבריה ומספרת כיצד היא איבדה את ילדיה ועל שברון הלב של אחותה בשל כך.

ייתכן שאחת מספרת את הסיפור בשם שתיהן או שהן מספרות את הסיפור זו לזו. אך ברור ששתיהן סבלו מאלימות, מהתעללות ומניצול וששנותיהן הראשונות כזונות היו קשות. "השתדלנו להמשיך לעבוד יחד", אומרת לואיז, "אבל מרטין צריכה להמשיך לעבוד לבד כי אין לנו הרבה כסף".

לואיז, שהפסיקה לעבוד בזנות לפני שנתיים בגלל דלקת פרקים ("לא יכולתי יותר לעשות תנוחות מיוחדות"), מספרת לי כי כשהתחילה לעבוד כזונה, המצב היה הרבה יותר טוב. "כעת יש מעט מאוד נשים הולנדיות ואין תחושה של קהילה", היא אומרת.

מרטין אומרת שהחוק מ‑2000 שהפך את הזנות לחוקית לא שיפר את חייהן של הזונות. "אין טעם לעבוד רק בשביל לשלם מס. זו הסיבה שנערות עובדות כעת מהאינטרנט ומהבית, כי כך קשה יותר לגובה המסים לתפוס אותן. בעבר כל המשפחה התקיימה מההכנסות שלך, אבל כעת בא מס הכנסה וקובע שעלייך לשלם סכומים מטורפים. זה יותר טוב לסרסורים ולזרים אבל לא לנשים הולנדיות. אוכלי הנבלות הופיעו ב‑2000. הפשע המאורגן. הם חשבו: זה קיבל תוקף חוקי, אז עכשיו אנחנו ניכנס לזה".

כשלואיז התחילה לעבוד בזנות, היתה מרטין בבית חולים וילדה את בנה הראשון. "אמי באה ואמרה: ‘את יודעת שלואיז עובדת בזנות?' הייתי בהלם. רציתי לעזור לה", היא מספרת. "אחר כך, היו צריכים מנקה בבית הזונות ומרטין התקבלה לעבוד שם. אבל אז התחילו גברים לבקש אותה", מתערבת לואיז בשיחה. "לכן התחלנו לעשות שלישיות ובסופו של דבר עבדנו יחד באותו חלון".

התמונה שהתאומות מציירות על חיי זונות היא ורודה, יחסית, אולי משום שהן תמיד שמרו זו על זו, ובניגוד לרוב הנשים אפילו נפגשו עם לקוחות ביחד. הן נולדו במשפחה רגילה מהמעמד הבינוני, שבה היו שבעה ילדים, ונהנו מילדות מאושרת. אך הכל השתנה אחרי שלואיז התחתנה עם גבר אלים ושתלטן.

האם היה ללואיז קל יותר לעבוד כשמרטין לצדה? "כן, בהחלט", הן עונות ביחד. "אנחנו תמיד ביחד. אנחנו עושות הכל ביחד". האחיות מתגוררות בפאתי אמסטרדם, ומרטין עדיין נוסעת למרכז העיר שלוש פעמים בשבוע. אני שואלת אותה עד כמה היא עסוקה. "כן, כן, ככה-ככה", היא עונה. "הקבועים שלי יודעים שיקבלו שירות טוב".

כמעט בלתי אפשרי להרגיש אם התאומות מצטערות עמוק בלבן על חייהן כזונות, מתחת להתנהגותן העליזה ומלאת שמחת החיים. הפעם היחידה שהן מפסיקות לצחוק ולהקניט זו את זו היא כשלואיז מספרת לי על החרפה שהמיטה על משפחתה כשנתפסה משדלת לקוחות ברחובות. "אמא שלנו באה לתעלה שבה עבדנו וצעקה: ‘אני רואה אותך! אבא שלך בא!'. היא הכתה אותי. הרגשתי רע מאוד בגלל שהבכתי את הורי".

אני שואלת אותה אם חסכה משהו בשנים שעבדה. "יש לי בארנק חמישה אירו", היא עונה. "מזונות מצפים לעשות כל מיני דברים בחינם". הן אינן דורשות כסף כשמבקשים מהן להצטלם עם המוני הגברים שניגשים אליהן. "זה לא יהיה הוגן", מסבירה לואיז.

אין לי ספק שהאחיות נהנות מהמוניטין שיצא להן והן זורחות בגאווה כשאנשים מזהים אותן. יש לי הרגשה שמתייחסים אליהן כמו לידועניות מוזרות וכי הגברים יציגו בתור בדיחה את התמונות שצילמו איתן, אם כי אני לא בטוחה בכך מאחר שהזנות כל כך גלויה באמסטרדם.

אנחנו מגיעות לאודה קרק (הכנסייה הישנה) ונעמדות לפני פסל מברונזה המכונה "בל" שהוצב שם לכבוד "העובדות בתעשיית המין בכל העולם". האחיות מתבקשות על ידי כמה פועלים להצטלם אתם. מרטין אומרת שהיא לא מתכוונת לפרוש מהעבודה בעתיד הקרוב ולואיז קוטעת את דבריה ואומרת: "אין לה עדיין כסף לפרוש".

המצלמה קלטה שתי נשים קשישות, מאושרות, שלכאורה אין להן דאגה בעולם. אך תמונה זו מסתירה את ההתעללות וההדרה החברתית שמהן סבלו שתי נשים אלה בחייהן המיוחדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו