בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת המו"ל ששינה את פניו של הניו יורק טיימס

ב-30 שנות כהונתו של ארתור סלצברגר החל העיתון את הפצתו במהדורה כלל ארצית והודפס לראשונה בצבע. תחת ניהולו זכה העיתון ב-31 פרסי פוליצר

5תגובות

מו"ל ה"ניו יורק טיימס" לשעבר, ארתור אוקס סלצברגר, מת היום (שבת) בגיל 86, לאחר מאבק ממושך במחלה. סלצברגר קידם את העיתון לעמדת כוח והשפעה שלא היו לו לפני כן, הגדיל את הכנסותיו באופן משמעותי, והוביל אותו לכמה מרגעי השיא של העיתונות במאה ה-20.

סלצברגר, שנודע בכינוי החיבה "פאנץ", החל לעבוד בעיתון ככתב מן השורה, אחרי ששירת בחיל הנחתים במלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה. ב-30 השנים שבהן שימש מו"ל, זכה העיתון ב-31 פרסי פוליצר, פרסם את "מסמכי הפנטגון" וזכה במשפט דיבה תקדימי - "ניו יורק טיימס נגד סאליבן", שבעקבותיו הובטחו לעיתונות זכויות חוקתיות חשובות. בעיתון התפרסמה מודעה שתקפה את הדרך בה המשטרה מתייחסת למפגינים שחורים באלבמה. סאליבן, ששימש מפקד המשטרה באותה העת הגיש תביעת לשון הרע וזכה. העיתון עתר לבית המשפט הפדראלי וטען שחוק לשון הרע באלבמה סותר את היסוד של חופש הביטוי כפי שמופיע בחוקה.

"פאנץ', קצין הנחתים שבע הקרבות שמעולם לא נרתע מעימות, לחם ללא חת להגנת חופש העיתונות", אמר בנו, מו"ל הטיימס הנוכחי ארתור סלצברגר הבן. הוא הוסיף כי סירובו של אביו להיכנע במאבקים שניהל למען חופש העיתונות, "עזרו להקל את הגישה למידע חיוני ולמנוע מהממשלה לנקוט אמצעי הפחדה וצנזורה כלפי העיתונות".

אי–פי

בתקופה שבה הלך וקטן מספרם של קוראי העיתונים בכלל, גדלה תפוצת העיתון בימי חול מ-714 אלף (ב-1963, כשסלצברגר הפך למו"ל) ל-1.1 מיליון (ב-1992, כשפרש מהתפקיד). באותה תקופה, גדלו הכנסות חברת האם של הטיימס מ-100 מיליון ל-1.7 מיליארד.

"מעל לכל, הוא העלה את איכות העיתון לרמה שלא היתה ידועה עד אז", אמרה קתרין גרהאם, מי שהיתה יו"ר תאגיד וושינגטון פוסט, עם פרישתו של סלצברגר מתפקיד המו"ל. כאשר הלכה לעולמה בשנת 2001, גמל לה סלצברגר במחמאה משלו, ואמר ש"היא חוללה שינוי יסודי בעיתונות האמריקאית, באמצעות האינטליגנציה, אומץ הלב והשנינות שלה".

סלצברגר היה הנכד היחידי של אדולף ס. אוקס, בנם של זוג מהגרים מבוואריה, אשר רכשו את העיתון בשנת 1896 והפכו אותו לעיתון רב השפעה בארה"ב ובעולם. השליטה בעיתון עדיין שמורה בידי המשפחה.

בשנת 1963 קיבל סלצברגר בן ה-37 לידיו את השליטה בעסק, וזאת בעקבות מותו הפתאומי של גיסו. עד אז שימש, כדבריו, "סגן נשיא לענייני שום-דבר", במשך שמונה שנים. ואולם הוא ניווט את תהליך הפיכתו של העיתון מכתב עת כבד-ראש ורב-מלל למוצר ידידותי לקורא, שתפוצתו התרחבה והגיעה גם לאוכלוסייה בפריפריות, ולכל רחבי ארה"ב.

בתקופה שבה שימש מו"ל, החל הטיימס להיות מופץ במהדורה כלל ארצית, הודפס לראשונה בצבע, תוך התייחסות רחבה לנושאים חדשים כגון מדע, אוכל ובידור. בשנת 1992 פרש סלצברגר, והוריש את תפקידו לבנו בן ה 40, ארתור סלצברגר הבן. עד שנת 1997 שימש יו"ר תאגיד ניו יורק טיימס, ועד 2002 כיהן במועצת המנהלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו