בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנהיג היהודים בברלין: אני לא סומך על גרמניה

שטפן קרמר הותקף ביום כיפור בידי בריון גרמני. בראיון ל"הארץ" הוא מספר על האתגרים - הפיזיים והרוחניים - שניצבים בפני יהדות גרמניה

192תגובות

עשר דקות אחרי השעה שבה קבענו להיפגש התקבל מסרון משטפן קרמר. "הגעת? אני בחדר הסגור, מאחור". מאוחר יותר הסביר קרמר, מזכ"ל מועצת הארגונים היהודיים בגרמניה, כי כך הוא חש בטוח יותר.

נפגשנו לפני שבועיים בחדר האחורי של בית הקפה אינשטיין בשדרות אונטר דן לינדן בלב ברלין. "אתה חש מאוים"? שאלתי. "אני נושא אקדח 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. כרגע לא, כי רק נחתתי מטיסה, אז עדיף לשבת כאן", אמר.

ביום כיפור הוא עשה שימוש נדיר באקדח הזה. בריון גרמני תקף אותו ברחוב בברלין ואיים עליו. קרמר, לדבריו, הציג בפניו את האקדח שברשותו, "כדי להפחיד אותו". "הוא צעק לעברי בתוקפנות רבה, שאל מה אני עושה פה ואמר שאין לי זכות להיות פה", אמר. "הוא קרב עד למרחק של חמישה סנטימטרים מהפנים שלי, התמתח וחשף את שריריו", הוסיף. ילדיו, בני שמונה ועשר, היו עמו. "הוא אמר לי - 'מה הייתי עושה לך אם הם לא היו פה'".

תלונות הדדיות הוגשו במשטרה, שבודקת את פרטי התקרית הזאת. קרמר, בן 44, מכהן כבר חמש שנים בתפקיד המזכ"ל של ארגון הגג, החולש על 106 קהילות יהודיות בגרמניה, בהן רשומים כמאה אלף יהודים. בברלין, שם הוא גר, חיים כ-12 אלף מתוכם.

אי-פי

התקיפה שאירעה ביום כיפור לא היתה האירוע האלים היחיד אותו חווה החודש. לפני כמה שבועות, ליד הקתדרלה המפורסמת של קלן, הוא עמד עם קבוצת מנהיגים יהודיים. "אנשים חלפו על פנינו ברחוב, ואמרו - 'הו, תראו, הנה יהודים' - כמו שאומרים 'הו, הנה קופים בכלוב'. קבוצה אחרת כבר צעקה - 'יהודים מחורבנים'. שני אופנוענים צרחו לעברנו: 'יהודים מחורבנים, לכו הביתה'. המשטרה רדפה אחריהם, אבל לא הצליחה לתפוס אותם".

מי האנשים האלה?

"פעם הם היו אנונימיים. היום זה בא ממרכז החברה. לא רק לוזרים ושיכורים, אלא גם פקידי בנקים, אנשי ביטוח - כאלה עם מכוניות וילדים. כשזה מגיע לאנשים הנורמליים זה יותר מסוכן".

מה הסיבה לכך?

"זה לא מפני שהם אוהבים את היטלר ואת מה שאמר. זה מפני שהם פוחדים מהעתיד. המשבר הכלכלי ומשבר הזהות מביאים אותם להקצנה ביחס למיעוטים".

הימים האלה עמוסים וטעונים מאוד בשביל קרמר. עיקר זמנו מוקדש למאבק במתנגדי ניתוחי מילה בגרמניה. המאבק יגיע לשיא בקרוב, עם חקיקתו של החוק החדש שאמור להסדיר את הסוגיה - לראשונה בתולדות גרמניה.

בערב יום כיפור משרד המשפטים הגרמני פרסם את טיוטת הצעת החוק שלו, שמתירה להמשיך לקיים את הטקס העתיק כמעט ללא סייגים. לאחר סבב דיונים יועלה החוק להצבעה בפרלמנט הגרמני. "החוק שהם מחוקקים עכשיו בכלל לא קשור לרפואה ולהגנה על הילד", אומר קרמר. "כל מה שהם רוצים לעשות זה לבעוט בעוד כמה ישבנים יהודיים. זו מלחמה אנטישמית נגד היהודים. 'הגרמנים הטובים, שתומכים בפלסטינים ובזכויות האדם מצאו עכשיו עניין חדש להילחם עליו: רווחת הילד הקטן. הרי במשך 60 שנה לאף אחד לא היה אכפת מזה. רק עכשיו כולם מדברים על זה. אלא שרק מעטים מבינים בכלל במה מדובר. לרוב לא אכפת מהעובדות".

לא רק מניעים אנטישמיים עומדים מאחורי המאבק במילת הילדים, לדבריו. "יש כאן שלוש קבוצות שחברו יחדיו: אנטישמיים, אנטי-מוסלמיים ואנטי-דתיים וכולם בדגל של 'הגנת הילד'. הם צבועים, זה ברור", הוא אומר.

אבל הביקורת שלו על גרמניה רחבה יותר מהעיסוק הפרטני בניתוחי המילה. "הגרמנים קיבלו את הליברליזם על מגש של כסף. גרמניה היא דמוקרטיה טובה, כל עוד מזג האוויר טוב. כשהוא הופך למכוער, היא מוותרת בקלות על ערכיה הדמוקרטיים. למעשה, אני לא בטוח אם הגרמני הממוצע מבין מה זאת הדמוקרטיה הזו".

כשהוא מתבקש להסביר יורה קרמר צרור דוגמאות עדכניות. "קח לדוגמה את הדיון שמתנהל בגרמניה על משבר האירו. הוא מלא בשוביניזם ובסטראוטיפים. 'אנחנו, הגרמנים החכמים מאכילים את האיטלקים והיוונים הדפוקים האלה'. איך הם מעזים להתיייחס כך לשכנים שלהם, שהם מחשיבים לחברים?".

קרמר, לדבריו, לא סומך יותר על הגרמנים. "רק היהודים יצילו את עצמם. הגרמנים כל הזמן עושים 'את המיטב', אבל ראיתי יותר מדי פעמים שהם עשו את המיטב - ותראה מה קרה", הוא אומר, בהתייחסו לכישלון האבטחה הגרמני באולימפיאדת מינכן ב-1972, שבה נרצחו 11 הספורטאים הישראלים. "אז שהם יעשו את ה'בסט' ואנחנו נעשה את ה'רסט'", הוא אומר.

בשבוע שעבר שוב קיבל דוגמה לכך שרק היהודים יוכלו לדאוג לעצמם. בהזמנה שקיבל מהבונדסטאג נכתב כי ביום רביעי יתקיים הדיון בדו"ח האנטישמיות השנתי. מבט חטוף בלוח השנה אישר את חששו של קרמר: יום רביעי הוא יום כיפור. "שאלתי אם זו בדיחה גרועה", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו