בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ריקוד פקיסטאני מושחת

מסיבות המחתרת משתלטות על פקיסטאן

מעצבים, סטודנטים ואנשי עסקים מתאספים מדי שבוע בעשרות מסיבות סודיות, ומפרים את המוסכמות החברתיות - בניגוד מוחלט לאיסלאם השמרני

17תגובות

נשים בחצאיות קצרות וגברים ששיערם מבריק מג'ל מתפתלים ומתחככים אלה באלה על רחבת הריקודים. התקליטן מגביר את עוצמת המוסיקה. ריחות של חומרים לא חוקיים ממלאים את האוויר, משקאות אלכוהוליים מועברים מיד ליד. זוגות מתגפפים בפינות החדר. זו אינה סצינה מתוך מועדון בניו יורק, בלונדון או בפאריס, אלא הפן הסודי של פקיסטאן, המצטיירת בכלי התקשורת המערביים כמדינה של מוסלמים קיצונים מזוקנים ונשים רעולות.

פקיסטאן הוקמה לפני 65 שנה באזורים בהודו הקולוניאלית שבהם היה רוב מוסלמי. במשך עשרות שנים הציגה עצמה כאומה איסלאמית מתקדמת. ואולם, בשנות השמונים החלה לנטות לאיסלאם שמרני יותר, הנוף הפוליטי השתנה, פלגים מיליטנטיים התחזקו והציבור המתון דוכא והושתק. למרות כל זאת משגשגת בפקיסטאן אליטה אמידה המקיימת בדלת אמותיה אורח חיים מערבי.

מדי סופשבוע מתאספים מעצבי אופנה, צלמים, סטודנטים לרפואה ואנשי עסקים בעשרות מסיבות סודיות באיסלאמבאד, בקראצ'י ובלאהור, ומפרים את המוסכמות החברתיות באופן שימלא את האיסלאמים השמרנים בזעם וחרדה. "זה כל כך מרשים", אומר נומר שאהזדה ומטלטל ראשו מצד לצד לקצב המוסיקה במסיבה בחווה ליד איסלאמבאד, לעיניהם של כמה מדריכי כושר המשמשים כמאבטחים. "האפקטים של התאורה והעשן פשוט מדהימים".

רויטרס

הצעירים והצעירות מבלים יחד בנעימים. הם רוקדים, מדברים, שותים, ומתגפפים על ספות בפינות החדר השקטות יותר. אף ששתיית אלכוהול אסורה על פי חוק במדינה, רבים מהם מביאים משקאות מהבית. את בקבוקי הוויסקי עוטפים בשקיות נייר והוודקה נמזגת לתוך בקבוקי מים המסודרים בשולי רחבת הריקודים .

המבלים במסיבות הם מיעוט מזערי מתוך 180 מיליון אזרחי פקיסטאן, אך גם שאר תושבי המדינה אינם נתונים בדיכוי קשה. לנשים מותר לנהוג וללמוד באוניברסיטה, והן מאיישות עמדות מרכזיות בשלטון. רווקים ורווקות יכולים להתרועע מבלי להסתכן בהסתבכות עם רשויות הדת.

תושבי אזור פנג'אב, שסמוך לגבול הודו, ידועים בשמחת החיים שלהם. ואולם, השפעתם של פלגים שמרנים באיסלאם הולכת ומכרסמת באווירה הסובלנית שרווחה עד כה במדינה. במרחק כמה שעות נסיעה מאיסלאמבאד שוקקת המסיבות, נתונים תושבי אזורים שבטיים נידחים לשליטתם של קיצוני טליבאן, השואפים להפיל את הממשלה ולכונן חברה שבה החוגגים ייענשו במלקות, ואף גרוע מזה."גברים ונשים שרוקדים זה עם זה הם ארורים. אנחנו נגיב בחומרה לכל תופעה כזו של התנהגות מופקרת", אמר בכיר בטליבאן.

אמצעי התקשורת דיווחו על מועצה שבטית בכפר סמוך לגבול אפגניסטאן, אשר גזרה השנה דין מוות על ארבע נשים שהעזו למחוא כפיים ולשיר בעת שגברים רקדו במסיבת חתונה. בית המשפט העליון הורה לפתוח בחקירה.

מרבית אזרחי פקיסטאן דוחים את אלימות הטליבאן מכל וכל, אך רבים סבורים שהאיסלאם צריך לתת את הטון במדינה. המפלגות הדתיות מאמינות שכל תחומי החברה צריכים להתנהל על פי עקרונות האיסלאם. הן אמנם לא זוכות להצלחה גדולה בקלפי, אך השפעתן על הדיון הציבורי אינה מבוטלת. "זה בלגאן נוראי", אומרת מירה בת ה-23, ששיערה צבוע חום-אדום, "המשרתים והנהגים מביטים בנו במסיבות, ואני תוהה מה הם בעצם חושבים עלינו".

מירה וחבריה מקיימים מסיבות רוויות אלכוהול בחוות נידחות בשולי הערים הגדולות או בבתים מסוגרים בשכונות אמידות, כדי להתרחק מסקרנים וחטטנים. המארגנים גובים דמי כניסה בגובה 60 דולר בממוצע, סכום השווה למשכורת חודשית בפקיסטאן. ראפיה, צעירה קטנת מידות בעלת שיער ארוך וגולש, לבושה מכנסי ג'ינס צמודים וחולצה שחורה בעלת מחשוף גדול, היא משתתפת קבועה במסיבות. היא מתייחסת בזלזול לצעירות המחזיקות מכשירי טלפון ללא ידיעת הוריהם, ומסתירות בגדי מסיבות חושפניים מתחת ללבוש השמרני, אותו הן מסירות עם הגיען לרחבת הריקודים. "או שאת דתייה או שאת חיית מסיבות", היא אומרת ושואפת עמוקות מג'וינט. "אני לא מתפללת בקביעות ואני מקיימת את הצומות בדרך כלל, אבל אני לא מגדירה עצמי כאדם דתי במיוחד".

בתצוגות האופנה של בינה, מעצבת בת 40, מוצגות תמונות עירום ומופיעות דוגמניות חשופות חזה. היא עונדת לצווארה תליון כסף עליו חרוט פסוק מן הקוראן. "אנשים חושבים שאני חסרת בושה, אבל אני דתיה אדוקה", אמרה בשיחה שהתקיימה בסטודיו שלה. בינה מעשנת בשרשרת ומשתמשת הרבה בביטוי "ג'אני"("מותק" בשפת האורדו)."אמונתי איתנה אבל מעשיי הם עניין שביני ובין האל", היא אומרת.

האיסלאם השמרני התחזק בפקיסטאן בתקופת הדיקטטורה הצבאית של הגנרל מוחמד זיא אל-חק בשנות ה‑80. רבים מאשימים את אל-חק בהתפשטות חוסר הסובלנות החברתית, שבודדה את הציבור הליברלי עוד יותר.שכבות האליטה בפקיסטאן הגיבו בזעזוע עמוק כאשר שומר ראשו של מושל מדינת המחוז פנג'אב, סלמן תאסיר, התנקש בשנה שעברה בחייו. הסיבה לכך היתה התנגדותו המוצהרת של תאסיר לחוקים נגד חילול קודש.

תגובת הממסד הדתי לרצח החרידה את האליטות המתונות עוד יותר מהמעשה עצמו. כוהני דת ארגנו עצרות ענק להבעת תמיכה ברוצח. אפילו ציבור המשפטנים, שהיו בעבר מובילי התנועה הדמוקרטית בפקיסטאן, היללו ושיבחו את מעשהו. אווירת הפחד הולכת וגוברת, וקולם של הליברלים הולך ונעלם. הראפר אדיל עומר, משתתף קבוע במסיבות של סוף השבוע, מהתל בשיריו בטליבאן ובאיסלאם השמרני, אך הוא נזהר שלא לעבור את הגבול.

"רבים נקלעים למשבר זהות", אומר עומר, שהופיע למסיבה בבגד המסורתי, חולצה גולשת ומכנסיים רחבים. הציור שמקועקע על זרועו, אישה ערומה למחצה ולידה חד-קרן, זכה לתגובות חריפות בעמוד הפייסבוק שלו מצד מעריצים שרואים בו עלבון לאיסלאם. "אני נזהר שלא להתבטא בגנות האיסלאם", אמר, "אני לא רוצה שאיזה מטורף ישחט אותי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו