בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכבשה השחורה של הטליבאן

תושבי כפרים קטנים במזרח אפגניסטאן מאסו בהתנהלותו הברוטלית של ארגון הטרור המוסלמי ששולט באזור, והחלו למרוד. ארה"ב כבר תומכת

7תגובות

בכפרים קטנים בהרים במזרח אפגניסטאן, באזורים שבשליטת הטליבאן, החלו הקיץ שבטי פשטונים לנהל מאבק מזוין נגד המורדים. הם מאסו בהתנהלותם הברוטלית, הכוללת סגירה של בתי ספר ואיום על משפחות שבניהן התגייסו לשורות הצבא. "הם רוצים שהילדים שלנו יהיו אנאלפבתים ומסכנים", אומר על הטליבאן מאליק גולאם רוסל, מוותיקי האזור. "אמרנו להם, ‘אם אתם רוצים לנהל ג'יהאד, תילחמו בזרים, לא באפגנים'. אבל הם לא שומעים".

מה שהחל כהתקוממות של חוטבי עצים וחנוונים בכמה כפרים במחוז לקמאן, התפתח למשהו נרחב הרבה יותר: בחודשיים האחרונים חדלה להיות מורגשת נוכחות הטליבאן במחוז וגם במחוז שכן. וגם בגאזני, מחוז אחר במזרח, הקימו כפריים תנועה דומה לסילוק הטליבאן.

ההתקוממויות הן יותר מסתם התפרצות של כעס. הן מתפשטות במהירות במידה רבה מכיוון שמפקדי פלג יריב של הטליבאן, חיזב-י-איסלאמי, מנצל את ההזדמנות להתחזק מול הטליבאן, ומכיוון שממשלת אפגניסטאן רואה בתנועה הזדמנות לסייע למנהיגים מקומיים להתארגן נגד המורדים.

בעיני מי שעוקבים מקרוב אחר המבנה המורכב והמפולג של אוכלוסיית אפגניסטאן, התנועה הזאת משקפת בעיה, המעמידה במבחן את שאיפת המערב להבטיח את היציבות במדינה לאחר נסיגת כוחות הקואליציה ב‑2014 איום מצד ארגון חמוש אחד נענה בהתחמשות של ארגון אחר, במסגרת מאבק שבהמשך נהפך לחלק ממאבק בין כוחות גדולים יותר.

"עכשיו זה נהיה בלגן", אומר דיפלומט מערבי שביקש לדבר בעילום שם. "זה התחיל בתור פעילות נגד הטליבאן, אחר כך הצטרף אליה חזב-י-איסלאמי, לאחר מכן התערבו בעניין הממשלה וסוכנות הביון של אפגניסטאן (NDS) וכעת יש הרבה מאוד שחקנים שונים, וזה מעורר חשדנות אצל האנשים שהתחילו את הכל".

ההתקוממות בכפרים בלקמאן לא החלה מתוך תמיכה בממשלה או מתוך שנאה כלפי הטליבאן, אלא משום שאנשים בלתי מתאימים תפסו את השלטון מטעם הטליבאן: מקומיים כמו גולאם רוסל אומרים כי הם מתנגדים לתפישות הדתיות הקיצוניות מאוד ולאכיפה הדרקונית מצד אנשי טליבאן קיצונים, שבאו ממחוזות רחוקים ומפקיסטאן.

איבה דומה מילאה חלק בהתקוממות במחוז גאזני הקיץ. באזור, שנמצא בשליטת הטליבאן כבר שלוש שנים לפחות, החלה ההתקוממות כשכמה אנשי טליבאן התפלגו מהשאר, והקימו קבוצות מקומיות, שמתנגדות לשליטת מנהיגי הטליבאן שנתפשים בעיניהן כזרים. כעת 40 כפרים לפחות באזור אנדר שבגאזני התפלגו מהזרם המרכזי של הטליבאן, ומדי פעם עדיין מתנהלים שם חילופי אש.

האיבה נתפשה כהזדמנות הן בעיני החיזב-י-איסלמי והן בעיני הממשלה. בעבור חיזב-י-איסלאמי מדובר בהמשך של המאבק שהם מנהלים מול הטליבאן על שליטה. הארגון הוא בחלקו פלג קיצוני ובחלקו מפלגה פוליטית מוכרת ­ חלק אחד נלחם נגד הטליבאן ונגד הממשלה ואילו החלק האחר שותף בממשלה.

הארגון נחשב נוקשה פחות מהטליבאן בתפישתו הדתית; הוא מתיר לימודי בנות בבתי ספר והיבטים אחרים של חיים מודרניים. לדברי ריאן קרוקר, לשעבר שגריר ארה"ב באפגניסטאן, ארגון חיזב-י-איסלאמי קרוב לוודאי יהיה מעורב בכל פיוס עתידי עם המורדים. מסיבה זאת ממשלת אפגניסטאן וגם האמריקאים נוטים לתמוך במאבק של הארגון נגד הטליבאן.

בגאזני ובלקמאן קיימת עוינות ארוכת שנים כלפי הממשלה בקאבול ותחושת עלבון: רבים חשים שהממשלה נטשה אותם, והם החלו לתמוך בטליבאן באי רצון. זה נכון גם לגבי חלק מלוחמי חיזב-י-איסלאמי החיים באזורים אלה, אומר עבד אל-ג'באר שילגארי, לשעבר חבר פרלמנט מגאזני, החבר במפלגה של חיזב-י-איסלאמי. "אנשים לא רצו לפנות לממשלה, כי נמאס להם ממנה", אומר שילגארי. "אבל זאת לא היתה מחשבה סבירה. ידענו שהם לא יחזיקו מעמד הרבה זמן מול הטליבאן".

חיזב-י-איסלאמי גייס מפקדים לשעבר, צייד אותם ברובים ותחמושת ושלח אותם להילחם, עם הוראה לבסס קשרים נוספים ולהרחיב את המאבק, אומרים חברי הארגון. בשביל הממשלה זאת הזדמנות לעודד כוחות מקומיים להתארגן נגד הטליבאן. מושל לקמאן, מוחמד איקבל עזיזי, אמר כי הממשלה העניקה ללוחמים בעיקר מזון ותחמושת.

נושא הדגל מטעם הממשלה בהתקוממות בגאזני הוא אסדוללה חאלד, השר לענייני שבטים וגבולות, איש אמונו של נשיא אפגניסטאן חמיד קרזאי, ומושל לשעבר של המחוז. למרות הכריזמה שלו והיותו יריב עיקש של הטליבאן, מקומיים מסתייגים ממעורבותו וטוענים שהוא מושחת. הוא פוטר מתפקיד מושל קנדהאר ב‑2008 לאחר שהואשם בשחיתות ובהפרת זכויות אדם. בראיון באחרונה אמר: "אתה לא יכול לדבר עם הטליבאן, או שאתה עבד שלהם או שאתה נלחם בהם".

חאלד גייס למאבק בגאזני מימון ממשלתי ובעלי ברית מקומיים. אבל כמה גורמים מקומיים אומרים שמסר סכומי כסף גדולים ­­ לקומץ מקורביו ורק מעט הגיע לידי לוחמים.

"שמענו תלונות רבות ממפקדים מקומיים שאמרו כי אלפי דולרים זרמו לידי השר לענייני שבטים וגבולות, אבל מפקדים קיבלו רק 4,000 רופיות פקיסטאניות, כ‑42 דולר לכל לוחם", אומר שר חאן, מושל אנדר שבגאזני.

דיפלומטים אמריקאים וגורמים בנאט"ו קידמו בברכה את ההתפתחויות בלקמאן וגאזני, אם כי הדיפלומטים מתבטאים בזהירות, כדי להימנע מלעורר תקוות שווא. "אני מקווה שהמקומיים יגיעו למסקנה שסבלו די ושיפעלו לסלק את הטליבאן מכפריהם", אמר באחרונה השגריר החדש של ארה"ב, ג'יימס קנינגהם, במסיבת עיתונאים. "איני יודע אם זה מה שיקרה, אבל אני מקווה שכך יקרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו