בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סודו של הסטרדיווריוס שהעניק גבלס במתנה לכנרת יפאנית

ב-1943 העניק שר התעמולה הנאצי כינור סטרדיווריוס לכנרת נג'יקו סואה. מאז חזרה המוזיקאית ליפאן - נרדפה בשל השמועות שהכלי הוחרם מבעליו

17תגובות

יוזף גבלס, לבוש חליפת פסים ושערו מסורק בקפידה, נשא נאום קצר, פשוט אך פילוסופי, על חשיבותה של המוזיקה. לאחר מכן הושיט בחיוך כינור לאשה צעירה. העברת הכלי מיד ליד תועדה בסרט. עדשת המצלמה תיעדה את קו המתאר האלגנטי של הכינור, את הדוגמה הגלית הפנימית של עץ האדר ואת סימני השחיקה של הלכה. שגריר יפאן בגרמניה, הירושי אושימה, צפה במתרחש. נג'יקו סואה בת ה-23 נטלה את הכלי שהוענק לה במתנה ופצחה בנגינה.

ביום שלמחרת כתב שר התעמולה הנאצי ביומנו: "אני מעניק לכנרת היפאנית סואה כינור סטרדיווריוס. אושימה יהיה נוכח בטקס הענקת הכלי לצעירה, שהותירה עליי רושם חיובי ביותר. הוא מאושר מהמתנה". סואה הודתה מעומק לבה. "אמשיך להשקיע בנגינתי כדי לא לבייש את יצירת המופת שהוענקה לי", אמרה לעיתונות היפאנית.

המקום היה ברלין; השנה: 1943; המתנה היתה כלי נגינה מהמאה ה-18, פרי יצירתו של רב האמן שעבודותיו נחשבות לפסגת אומנות ייצור הכינורות בת 300 השנים. הטקס נועד לחזק את הברית בין המדינות ולהביע תודה לכנרת על שניגנה בפני פצועי צבא גרמניה.

אי–פי

הענקת המתנה ב‑22 בפברואר 1943 תועדה בפרוטרוט, אך מקורו של הכינור עדיין לוט בערפל. האם היה פריט רכוש מוחרם, אחד מאלפי הכלים המוזיקליים שבזזו הנאצים? האם הושג בכוח מידי בעליו, שהיו מנרדפי השלטון?

סואה חזרה ליפאן ואיתה הכינור והשמועות וההשערות מלוות את כלי הנגינה כמעט 70 שנה. "אני חס על נג'יקו סואה שנקרעת בין אהבתה לכלי המפורסם שהביאה איתה לבין ההגינות", כתב ב‑1946 קיביהיטו טנאקה, פרופסור למשפטים.

"הייתי רוצה לייעץ לסואה", המשיך טנאקה. "אם הכינור נלקח מבעליו על ידי הנאצים, כפי שדווח, עלייך לנהוג לפי מידת ההגינות האנושית, להתגבר על האהבה הממלאת את לבך כאמנית, לנגב את דמעותייך, לאזור כוח ולהחזיר מרצונך החופשי את הכינור לבעליו הקודמים".

>> לחצו להאזנה: סואה מנגנת בארה"ב ב-1951 על הסטרדיווריוס של גבלס
(מאתר הניו יורק טיימס; באדיבות אן-בי-סי יוניברסל וספריית הקונגרס)

סואה, שמתה בחודש מארס השנה בגיל 92, כמעט שלא התבטאה בפומבי בנוגע לכינור. כך גם משפחתה. בראיונות לעיתונות טענה שהכלי לא נגנב אלא נרכש מסוחר בשלזיה על ידי מיניסטריון התעמולה שבראשו עמד גבלס.

הרבה נכתב על גזל אוצרות האמנות בידי הנאצים, אולם רק מאמצים מעטים נעשו כדי להתחקות אחר החרמת האוצרות המוזיקליים. כיום מתחילים חוקרים להתמקד בנושא, ובמכון ללימודי אירופה שבאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, מתנהל מעקב אחר אבדות מוזיקליות, פרשה אחר פרשה, שם אחר שם. לבדיקת האותנטיות של כלי הנגינה ולבירור תולדות הבעלות יש חשיבות גדולה.

היכן נמצא הכינור שמופיע ברשימות בווינה כ"אנטוניוס סטרדיווריוס משנת 1722" שהוחרם מידי אספן האמנות אוסקר בונדי ב‑1939? או שני הכינורות שהשתייכו למלחין האוסטרי יוהאן שטראוס II, שנלקחו מידי בתו החורגת, היהודייה? האם העניק גבלס במתנה אוצר גנוב או שמא נרדפה סואה שלא בצדק לאורך עשרות שנים בשל כתם מורשתו?

בשנות המלחמה הוחרמו כתבי יד מוזיקליים, ספרים וכלי נגינה, שנלקחו כשלל מלחמה, אבדו או נעלמו בתנאי משבר. יחידה נאצית בשם זונדרשטאב מוזיק היתה באחראים לביזה. ראיות לפעולות החרמה ולעסקאות אפלות שבוצעו בתקופה הנאצית נמצאות בים הרישומים הארכיוניים שבאירופה ובארה"ב. מגטו לודז' בפולין, שממנו נשלחו כ‑200 אלף יהודים אל מותם, הגיע דיווח על צו רשמי שהורה למסור לשלטונות את כל כלי הנגינה.

"בטהובן, מוצרט, שופן ושומן יחרישו לעד בגטו", כתב אחד מתושביו ב‑1944. "ברחובות לא ידעו דבר. החיים הקשים יימשכו ולסבלות הרעב והקור תתווסף התשוקה הבלתי נלאית למוזיקה".

הכינורות העדינים מתוחזקים על ידי מתקני כינורות מומחים ומוצאים את דרכם לרשימות מלאי של סוחרים. תולדותיהם מתועדות במסמכים המעידים על מקוריות, בהערכות מחיר, בהסכמי רכישה, בתצלומים, ביומנים ובמכתבים.

לא פעם מוצעים למכירה כלי נגינה שמקורם אינו ידוע או מתועד חלקית בלבד. כללי המסחר בכלי נגינה, אשר נועדו להגן על פרטיותם של הבעלים, מקשים על המבקשים לאתר את הכלים שגזל הרייך השלישי. לעתים קרובות נמחק שם הבעלים ותחתיו כתוב "מאוסף פרטי של מוזיקאי מקצועי".

סופי לילי, מומחית לתולדות האמנות אשר התחקתה אחר יצירות אמנות שאבדו בתקופת שלטון הנאצים, אמרה שאיש לא ניסה לאתר את עקבותיהם של הכינורות הנדירים משום שבניגוד לשוק האמנות הפלסטית, טרם זועזע שוק כלי הנגינה משערורייה שהתעוררה בעקבות חילוקי דעות על בעלות על כלי.

"שוק הכינורות עדיין לא עבר טלטלה שתיאלץ את הרשויות ואת הסוחרים לנקוט פעולה", אמרה, "אך להתעלמות מהבעיה עלולות להיות השלכות כספיות (למוכרים ולקונים כאחד) וגם מוסריות".

במשך שנים דחו סואה ומשפחתה כל בקשה לקבל מידע על הכינור. אחיינה של סואה, שאליו פניתי בשנת 2007, הגיב באדיבות: "לצערי היא אינה מעוניינת להתייחס לתקופה ההיא ובפרט לפרשה שהזכרת. היא בת 88 עכשיו וכשנסעה מיפאן לאירופה היתה רק בת 16". בהמשך התנצל על שאינו מפרט עוד. לפני כמה שבועות הודה שהכלי ברשותו אך ציין שאינו מעוניין להתייחס לנושא מעבר לזה.

בבואו לקבוע את האותנטיות של הכלי, מחפש המומחה רמזים למקורו. תכונות העץ מעידות על האזור הגיאוגרפי שבו נבנה. סוג הלכה ואיכותה, האופן שבו נמשחה על הכינור ונספגה בעץ עשויים להעיד על זהות בונה הכינורות. כמו כן נבדקים סגנון העבודה וסימני ההיכר המיוחדים של האומן, ובהם טכניקת בנייה, סימנים של כלי העבודה ומיומנותו או חוסר מיומנותו.

יומיים אחרי שהעניק גבלס לסואה את הכינור, נכתב בעיתון יפאני כי הכלי נבנה בשנת 1722, שבה כפי הנראה ייצר סטרדיווריוס כ-20 כינורות. בשנה שקיבלה את הכינור נחשבה סואה לכוכב עולה בשמי המוזיקה העולמית.

היא נולדה בשנת 1920 וכבר בגיל עשר נחשבה לילדת פלא ולמדה אצל הכנרת הרוסייה אנה בובנובה-אונו, דודתה של יוקו אונו. בשנת 1936 עברה לבריסל וכעבור שנתיים לפאריס, שבה למדה אצל הכנר הידוע בוריס קמנסקי. קונצרט הבכורה שלה בפאריס התקיים ב‑19 במאי 1939, שנה לפני פלישת גרמניה לצרפת.

הקלטה של סואה מ-1932

בשנות המלחמה הופיעה סואה בכל רחבי אירופה. באוקטובר 1943 ניגנה כסולנית עם התזמורת הפילהרמונית של ברלין. כעבור חודשיים רשם גבלס ביומנו: "בצהריים התארחתי אצל אושימה. הכנרת הידועה נג'יקו סואה ניגנה בפנינו קונצרט של גריג ועוד כמה קטעים וירטואוזיים והפגינה טכניקה יוצאת מן הכלל, ממש מפגן אמנותי סוחף. באחרונה הענקתי לה כינור סטרדיווריוס במתנה. נגינתה הוכיחה כי הפקדתי את הכלי בידיים טובות".

בתוקף תפקידו כשר התעמולה היה גבלס ממונה על מחלקת המוזיקה של הרייך במשרד התרבות. רק מוזיקאים ממוצא ארי הורשו להופיע. מלחינים דוגמת מאהלר, מרטינו ומנדלסון הוחרמו מסיבות של דת, פוליטיקה וגזע.

גבלס צייד את המוזיקאים בכלי נגינה יקרים. ב‑17 בדצמבר 1940 תיעד ביומנו רכישת כמה כינורות עבור הכנרים הגרמנים. הוא השאיל כינורות איטלקיים מהמאה ה‑18 לנגנים שונים ובהם כנרים מהתזמורת הפילהרמונית של ברלין. ב‑5 במאי 1942 כתב במזכר: "המיניסטריון מחפש סטרדיווריוס אמיתי עבור הכנר הראשון".

במסמכים של צבא גרמניה מתועדת העברת כלי נגינה למוזיקאים גרמנים, ובהם "גואדניני משנת 1765" שלקחו כוחות צבא ארה"ב מידי הכנר אוטו שרנאק בשנת 1948. שרנאק העיד כי גבלס השאיל לו את הכינור במאי 1944, כי "מקורו של הכינור אינו ידוע" וכי "הוא הובא מאחת המדינות הכבושות במהלך המלחמה".

בעת שחרור פאריס בידי בעלות הברית בשנת 1944, ברחה סואה לברלין. ברכבת ישבה לצדה הזמרת יושיקו קוראצ'י. קוראצ'י מספרת שהרכבת עצרה כמה פעמים בדרך בגלל הפצצות של בעלות הברית ושתי הנשים נאלצו לקפוץ ממנה ולהסתר מתחתיה. ואולם, סואה לא נפרדה מהכינור ולו לרגע, גם בעת שישנה.

בברלין פנתה סואה לשגריר יפאן ובאפריל 1945, עם פינוי הסגל הדיפלומטי מהעיר, ברחה ברכבת לאלפים האוסטריים. היא נתפסה בידי חיילים אמריקאים במאי 1945. לחיילים סיפרה שהיא מזכירתו האישית של אשת השגריר, טויוקו אושימה, וכי למדה לנגן בכינור באירופה.

היא הועלתה על ספינה לניו יורק. באוגוסט 1945, בשעה שארה"ב הטילה שתי פצצות אטום על יפאן, היתה בלב ים. היא הגיעה לניו יורק כמה ימים אחרי כניעת יפאן. על פי הרישומים, נבדקו במכס 492 פריטים שהובאו עם הנוסעים, ובהם פגיונות, סכינים, אקדחים ואפילו חרב, אשר הוחרמו מיד. ברישומים הללו אין זכר לכינור.

ביום הבא נלקחו סואה וכמה דיפלומטים יפאנים למלון באתר נופש בהרי אלגני בפנסילבניה, אשר שימש מחנה מעצר. בסתיו של אותה שנה נשלחו בחזרה ליפאן. לפני שעזבו ערכו קונצרט פרידה שבו ניגנו סואה, המנצח והמלחין הידמארו קונויה וזמר הטנור מינורו אוצ'ימוטו. ההדרנים נמשכו עד אמצע הלילה. סואה ניגנה בכינור שקיבלה מגבלס.

"צלילי הסטרדיווריוס נישאו באוויר הלילה ונמוגו לתוך מעבה היער", כתב הסופר יוסוקה פוקדה שראיין כמה מאלה שנכחו במופע. ב‑7 בדצמבר הגיעה ספינתה ליוקוהאמה. עיתונאי שקיבל את פניה על הרציף שאל אותה: "האם זה הכינור המפורסם שבנה סטרדיווריוס?".

"כן", ענתה והצמידה את הכינור לחזה, "סיכנתי את חיי כדי להגן עליו".

בשנת 1951 חזרה לארה"ב כדי לנגן בקונצרט צדקה בהוליווד בול בלוס אנג'לס. בעיתונות המקומית נכתב שהיא "הכוכבת היפאנית הראשונה שדורכת על אדמת ארה"ב מאז חתימת הסכם השלום", אשר חתמו 49 מדינות שבוע קודם לכן.

כ-200 מוזיקאים וכוכבי תיאטרון, קולנוע, טלוויזיה ורדיו השתתפו במופע, ובהם בני גודמן, ליונל בארימור ואנדרה פרווין. את הטקס הנחה בוב הופ. סואה ניגנה לפני הקהל האמריקאי בכינורו של גבלס את הקונצ'רטו במי מינור של מנדלסון, שיצירותיו היו אסורות להשמעה בתקופת השלטון הנאצי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו