בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרק חדש בטלנובלה של הפרזידנטה

נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס, ניצח בבחירות וימשיך את "המהפכה הסוציאליסטית" שש שנים נוספות. אלה שהפעם תהיה לו גם אופוזיציה

3תגובות

"צ'אבס - הלב של המולדת שלי" - זאת הייתה הסיסמה של הוגו צ'אבס במערכת הבחירות לנשיאות ונצואלה, ונראה כי המיליונים שבחרו בו לכהונה נוספת, רביעית במספר, אכן עשו זאת בהצבעה מן הלב. גם אחרי 14 שנות שלטון בחרו בסוף השבוע 54.6 אחוז מהאזרחים להתעלם מהמצב שאליו הוביל ה"צ'אביזם" וביקשו לעצמם עוד עונה של הטלנובלה הסוערת, הצבעונית, הפרובוקטיבית והמרגשת בכיכובו של הנשיא. יריבו של צ'אבס, אנריקה קפרילס רדונסקי, זכה ל-44.7 אחוז מהקולות והודה בהפסדו.

את ההיכרות הראשונה עם צ'אבס ערכו אזרחי ונצואלה לפני כ-20 שנה. הוא היה אז קצין צבא בן 37, רזה ואנרגטי, שניסה לחולל הפיכה נגד הנשיא קרלוס אנדרס פרס, נכשל ונכנע. לפני שנכנס לכלא, הבטיח בשידור טלוויזיה כי הוא עוד יחזור לזירה הפוליטית. "לרוע המזל, בשלב זה, לא השגנו את מטרותינו", אמר אז. צ'אבס, בן המעמד הנמוך שחילץ את עצמו מעוני באמצעות לימודים באקדמיה הצבאית שבסיומם זכה לשני תארים (מדעי המלחמה ואמנות), ריצה שנתיים מאחורי סורגים ושם תכנן את צעדיו הבאים עד שזכה לחנינה.

בשנים ההן שלטה בוונצואלה שורה של נשיאים ימנים, בני המעמד הגבוה, שחגגו על הכנסות הנפט, תוך מעשי שחיתות והתעלמות מוחלטת מהעניים. לכן, כשבחר צ'אבס להחליף את תת-המקלע במיקרופון ולצלול אל הפוליטיקה, הוא החליט להביא עמו את בשורת הסוציאליזם המעורב בפולחן לאומי, שבמרכזה דמותו של סימון בוליבר, המשחרר הגדול של דרום אמריקה מעול הקולוניאליזם הספרדי במאה ה-19.

בבחירות של 1998 קצר צ'אבס את הפירות והיה לצעיר שבנשיאי ונצואלה בעידן הדמוקרטי. מבט אל השנים שחלפו מאז יכול להסביר כיצד נכשל צ'אבס בניהול ענייני המדינה, אך מצד שני הצליח למצב את עצמו כמנהיג שנבחר כעת לעוד שש שנות כהונה. שינויים שהצליח לבצע בחוקת המדינה, אפשרו לצ'אבס לצבור סמכויות רבות יותר ולהעמיד את עצמו לבחירה חוזרת ללא הגבלה. הוא הלאים שורה של מפעלים, עסקים ובנקים, ומעל הכל הכפיף את תעשיית הנפט האדירה של ונצואלה לשלטונו. התוצאה: ניהול כושל ומושחת, האמרה של מאות אחוזים במוצרי צריכה, אינפלציה דו-ספרתית וצניחה משמעותית בהיקף הפקת הנפט.

בצד זה, דאג צ'אבס להפוך את המנגנון הציבורי למבצר פוליטי למפלגתו, ולעשות את 2.3 מיליון פקידיו לאנשים המשוכנעים כי פרנסתם תלויה בו אישית. בשורה של צווים וחוקים שיעבד צ'אבס לעצמו גם את התקשורת הממלכתית והתנכל ללא הרף לעיתונים ולתחנות רדיו וטלוויזיה הנמצאות בידיים פרטיות.

אבל מעל הכל, הפך צ'אבס את עצמו עם השנים לבן בית ושותף מלא בחייהם של מיליוני אזרחים באמצעות תוכנית הטלוויזיה האישית שלו "הלו פרזידנטה". מדי שבוע נהג צ'אבס לנאום, לשיר, לנזוף פומבית בשריו אם סרחו ואת חלקם אפילו פיטר לעיני המצלמה. ההמונים חשו לראשונה כי יש בארמון הנשיאות אדם הדואג להם, ששם אותם ואת צרכיהם מעל לאנשי השררה. כך, ובאמצעות הופעות אינסופיות נוספות בכלי התקשורת, קידם צ'אבס את עצמו ואת הפרויקטים שיזם למען העם. בניית שיכונים לעניים, חלוקת אדמות לאיכרים, בניית בתי ספר, פתיחת האוניברסיטאות לכל שכבות האוכלוסייה והקמת רשת סופרמרקטים לאומית למוצרי מזון מסובסדים, כשאלה מצליחים להגיע אל המדפים.

גם חייו הפרטיים של המנהיג הבלתי מעורער הפכו לנחלת הכלל. ארבעת ילדיו, משתי נשותיו לשעבר, סובבים אותו כל העת. צ'אבס של השנים האחרונות הוא גבר בודד, המקדיש את כל זמנו ומרצו לעבודתו. את תפקיד הגברת הראשונה של ונצואלה ממלאת בתו - רוזה וירחיניה. ביוני 2011 קירב צ'אבס את עמו אליו עוד יותר, כשהתוודה בפניהם בשידור חי בכל רשתות והערוצים כי הוא חולה בסרטן. ממקום אשפוזו בקובה הוא סיפר להם על הגידול "בגודל כדור בייסבול" שהוצא מגופו והמשיך ועדכן אותם בהתפתחויות גם בשבועות הבאים. ההמונים נהרו לכנסיות להתפלל לשלומו, ביקשו נס, ליוו אותו בחרדה כשנסע שוב ושוב לטיפולים בהוואנה, התרגשו איתו כשאיבד את שער ראשו בגלל הכימותרפיה, וצחקו איתו כאשר הציג משועשע את קרחתו הבוהקת.

בפתח קמפיין הבחירות האחרון, בישר צ'אבס לבני עמו: "אני נקי מסרטן, בריא במאת האחוזים". הוא הודה בשגיאות רבות שנעשו בזמן שלטונו, וביקש הזדמנות נוספת לתקן את הדברים. הוא דיבר בנימה אישית, הזיל דמעות בפומבי והפליג בהרהורים בקול רם: "אה, לו יכולתי לשנה אחת, לחודש, לוותר על הכל ולחזור ולהלך כאלמוני ברחובות העיר, בין בני עמי, חופשי ממטלות השלטון, ללא עול הדאגה לכם. אך לא! בלעדי המהפכה תעצור, ונצואלה תלך לאחור".

אך למרות שהפך עצמו לגיבור כמעט ספרותי הנטוע בחייהם של רבים כל כך בוונצואלה, היו הבחירות האחרונות שונות משלושת סיבובי ההצבעה הקודמים שבהם השתתף צ'אבס. הפעם התוצאה לא הייתה ברורה מראש. אנריקה קפרילס רדונסקי הצליח לעורר חשש של ממש בארמון הנשיאות מכיוון שבפעם הראשונה בתולדות "המהפכה הסוציאליסטית" הצליחה האופוזיציה להתאחד סביב מועמד אחד, צעיר, נמרץ וכריזמטי, שחרש ללא מורא את ונצואלה כדי לשכנע שיש דרך אחרת. קפרילס הצליח לסגור הרבה מהפער האדיר (27 אחוזים) שבו ניצח צ'אבס בבחירות 2006, אך בסופו של דבר נכנע בפער של עשרה אחוזים.

"מי שרוצה לנצח צריך לדעת גם להפסיד", אמר קפרילס בנאום ההפסד. "אני כאן, אני רק בן 40, ואני לא הולך לשום מקום אחר. ממחר בבוקר נמשיך לעבוד למען ונצואלה. הראנו לעם שיש דרך אחרת ושהיא תמשיך להתקיים". צ'אבס, מצדו, שיבח את התנהלות הבחירות והבטיח "לשתף את יריביו ולהיות נשיא טוב יותר". גם הוא יודע ששש שנות המנדט הנשיאותי המחודש שניתן לו, יהיו שונות מאלה שהיו עד כה. יותר משישה מתוך 19 מיליון תמכו בקפרילס, רק 1.3 מיליון פחות מהנשיא הכל יכול. בוונצואלה של העשור האחרון זאת מציאות חדשה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו