בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לה מונד במאמר מערכת: לבער את האלימות האנטי-יהודית בצרפת

העיתון הצרפתי החשוב הקדיש היום את מאמר המערכת שלו לאלימות הגואה נגד יהודים במדינה, וקרא למנהיגי האיסלאם להשמיע את קולם נגד התופעה

20תגובות

חדשות סוף השבוע איששו את קיומה של מציאות עגומה: בצרפת ישנן קבוצות הנחושות לפעול באלימות נגד יהודים. את אירועי שטרסבורג יש להבין לפיכך על רקע מצב עובדתי פשוט ואכזרי זה.

זו מציאות של שגרה יום-יומית, שבה המשטרה רושמת לפניה פה ושם שורה של תקיפות רחוב: ירי אל בית הכנסת בארז'נטיי, חטיפת כיפות מראשיהם של ילדים, או הכאתם משום שהם חובשים אותה.

זו מציאות שעולה לכותרות רק כשהנסיבות דרמטיות במיוחד. כאשר, בפעם הראשונה מסוף מלחמת העולם השנייה, הורגים ילדים בצרפת רק משום שהם יהודים, כפי שהיה במעשיו הנפשעים של מוחמד מראח בטולוז לפני שישה חודשים. כאשר משליכים, לאור יום, רימון אל מכולת כשרה בסארסל, לא רחוק מפאריס, כפי שקרה לפני שבועיים. כאשר המשטרה מחסלת רשת טרור איסלאמיסטית ומגלה שיש בידיה רשימה של תוכניות תקיפה נגד ארגונים יהודיים בצרפת, כפי שקרה ביום שבת שעבר, 6 באוקטובר.

אי–פי

זו אינה אלימות מקרית: היא ממוקדת לחלוטין. היא נעשית בשם האיסלאם, שנותן לכאורה השראה למאבק איסלאמיסטי, ג'יהאדיסטי, אל-קאעדיסטי - גם אם מבצעיו, בדרך כלל כאלו שזה עתה המירו את דתם, לא יודעים דבר וחצי דבר על האיסלאם.

זו אלימות שמלווה לרוב בגיבוב אידיאולוגי, בו מתערבבים טיעונים שלא יכולים להרשות למוסלמים של צרפת להישאר אדישים, ובצדק. והדבר אמור גם למוסלמים מרחבי המזרח התיכון ועד לאפגניסטאן.

אבל, וזהו מרכיב חדש ומעורר פלצות, האלימות הזו ניזונה גם, אם לא בעיקר, מהאנטישמיות האירופית הנושנה, שרווחה בצרפת בסוף המאה ה 19. היא מפיצה מחדש נגד היהודים את כל הדעות הקדומות הגזעניות של אותה תקופה; היא משקמת את תיאוריות הקונספירציה הנאלחות ביותר. בשם אנטישמיות זו, אילן חלימי נחטף ועונה למוות בידי "כנופיית הברברים" בשנת 2006.

רשת האינטרנט מצטרפת בהנאה להפצת אותה תחייה אנטישמית, בשלל אתרים איסלאמיסטים, המציבים את שנאת היהודים במרכזו של השיח האנטי-מערבי. ראשי הקהילה היהודית הפעילו את פעמון האזעקה, לפני, אך בעיקר אחרי, הדרמה של טולוז. הם התריעו, בלי שהטו לעברם אוזן באופן מספק, מפני תחייתה של אנטישמיות ארסית בשכונות מסוימות של ערי צרפת. מותו של מראח היה רק צעד ראשון בגל של התקפות נגד יהודים.

זו המציאות, פשוטה, בוטה, לא ניתנת לפענוח על פי הסברים גיאו-פוליטיים כאלה או אחרים. זו המציאות הצרפתית. זה לא חזות הכל בשכונות הפרברים שלנו, אבל האלימות קיימת. היא מטילה צל על יוזמות מעוררות-התפעלות של יהודים ומוסלמים, הנאבקים יחד נגד ההקצנה הרדיקלית.

לאיסלאם בצרפת לא חסרים קולות דגולים שילחמו בגזענות האנטי-יהודית. הם עושים זאת באופן קבוע, כמעט כמו פולחן. אבל המודעות חייבת להיות לאומית: הנושא הזה נוגע לכולנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו