בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסע לתוך הגיהינום

לשלם בשביל מיטה, ואפילו בעבור עצם הזכות לחיות. לקבל את אישור הכנופיה לכל צעד כדי להימנע מהרעל. ולשרוד בצפיפות של 48 אנשים בתא שמיועד לשמונה. באמריקה הלטינית הפנימו: אין מנוס מרפורמות בבתי הכלא

33תגובות

ב‑28 באוגוסט באו שישה מחברי המועצה המקומית לזכויות אדם לבדוק את בית הסוהר רומאו גונסאלבס דה אבראנטס בז'ואאו פסואה, עיר הבירה של מדינת המחוז פראיבה באזור הצפון-מזרחי העני של ברזיל. הם מצאו בו תאים מזוהמים שבהם הוחזקו בצפיפות אסירים חולים וצמאים שחלקם סבלו מפציעות שלא טופלו. הסוהרים סירבו לפתוח את הדלתות של אגף הענישה, שממנו עלה סירחון של קיא וצואה. המבקרים החדירו לתוכו מצלמה דרך פיר אוורור והיא העבירה להם תמונות של אסירים עירומים דחוסים בתאים חשוכים.

הסוהרים אמרו שהאסירים מוחזקים בצורה כזו "זמנית" משום שתכננו להימלט מהכלא, אך למבקרים התברר שהם מצויים שם ארבעה ימים לפחות. הסוהרים דרשו לתת להם את המצלמה וכשחברי המועצה סירבו, נעצרו כל השישה והוחזקו שלוש שעות עד שאחד מבכירי השלטון המקומי בא ושחרר אותם. תנאים כאלה שכיחים למדי בבתי סוהר באמריקה הלטינית.

בהשוואה לחלקים אחרים של העולם, אחוז לא קטן ­שהולך וגדל ­ של האוכלוסייה מוחזק בכלא, אם כי הוא קטן מזה של ארה"ב. ואולם, רק מעטים מאוד מבתי הסוהר באמריקה הלטינית ממלאים את חובתם הבסיסית שהיא ענישה ושיקום של פושעים. האסירים מוחזקים בצפיפות נוראה ובתנאי זוהמה קשים ונתונים לחסדיהם של סוהרים המתייחסים אליהם בדרך כלל באכזריות. יתרה מזו, בתי סוהר רבים מנוהלים על ידי כנופיות פשע.

רויטרס

אחת מתוצאות המצב הזה היא הגל האחרון של מעשי הטבח והשריפות, שאחדות מהן הוצתו במכוון. במרכז הונדורס נספו בפברואר יותר מ‑350 אסירים בבית סוהר בקומאייאגואה. באותו חודש רצחו כ‑30 מחברי כנופיית הסמים זטאס כ‑44 אסירים בכלא אפודאקה, ליד מונטריי, ולאחר מכן נמלטו. בחודש שעבר נהרגו לפחות 26 אסירים בקרב בין כנופיות בכלא יארה שבוונצואלה. בחיפושים שנערכו לאחר מכן הוחרמו כלי נשק רבים, בהם רובי סער, רובי צלפים, מכונת ירייה, רימוני יד ושתי מרגמות. עוד כ‑20 אסירים מתו בשנה שעברה בהתפרעויות באל רודאו, כלא אחר בוונצואלה שבו התבצרו ראשי כנופיות פשע והחזיקו מעמד מול חיילי המשמר הלאומי קרוב לחודש.

81 אסירים נספו בדצמבר 2010 ו‑15 נפצעו בדליקה שפרצה בקטטה בין אסירים בכלא סן מיגל בסנטיאגו, בירת צ'ילה. הניצולים סיפרו שכמה אסירים השתמשו בלהביורים מאולתרים, שהרכיבו מצינורות ומכלי גז, להצתת מחסום מזרנים שהקימה קבוצה יריבה בתא שלהם. סן מיגל לא היה כלא שמור בקפדנות והאסירים שהוחזקו בו היו פושעים קטנים שריצו עונשי מאסר של עד חמש שנים. זו היתה דליקת הכלא הקשה ביותר בהיסטוריה של צ'ילה.

הטרגדיה היומיומית של הרציחות בבתי הסוהר באזור היא קטלנית לא פחות. בוונצואלה הנשלטת על ידי הוגו צ'אבס הסוציאליסט, שזכה בבחירות שנערכו ביום ראשון וימשיך לקדנציה רביעית, נרצחו בכל שנה יותר מ‑400 אסירים בשנים 2004‑2008. מספר זה עלה ל‑560 עד 2011 ונראה שיעלה על 600 השנה, מסר ארגון לא רשמי העוקב אחר הנעשה בבתי הסוהר, שציין כי מספר האסירים הכללי מגיע ל‑45,000 בקירוב. במלים אחרות, לאזרח ונצואלה יש סיכוי גדול פי 20 לפחות להירצח בכלא מאשר ברחוב. אפילו מנהלי בתי הסוהר אינם נהנים מחסינות - ­שניים מהם נרצחו השנה.

מספר הרציחות בבתי הכלא במקסיקו עלה במקביל להתפשטות הפשע המאורגן ­ מ‑15 ב‑2007 ל‑71 ב‑2011 וליותר מ‑80 בשלושת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית. הסיבה העיקרית לאלימות הזאת היא שרבים מבתי הסוהר מנוהלים למעשה על ידי ארגוני הפשע, המנצלים אותם כמקומות מקלט ומתוכם יכולים לתכנן ולארגן פשעים נוספים בחוץ. רבים מהאנשים נהרגים בתגרות בין כנופיות יריבות או נרצחים כחלק מהמאבק על הרווחים הגדולים מסחיטת אסירים אחרים ומהברחת סמים לתוך הכלא. אסיר נאלץ לשלם על כל דבר, כולל מקום שינה ואפילו הזכות לחיות. בבתי הכלא של אל סלוואדור עולה כרטיס סים של טלפון סלולרי 250 דולר בערך, אומר מיגל אנחל רוחל מונטנגרו, פעיל למען זכויות אדם.

תרומתם היחידה של סוהרים בבתי הכלא בוונצואלה היא שמירה על החומות, ספירת ראשים יומית והעברת אסירים לבתי המשפט. אף על פי שקרובי משפחה נאלצים לעבור בדיקות משפילות בבואם לבקר, אין זה סוד שרובים, סמים, טלפונים סלולריים ופרטים נוספים מוברחים פנימה על ידי סוהרים.

אסירים במקסיקו עושים כרצונם בכמה מבתי הכלא שמנהלים השלטונות המקומיים. בשנה שעברה ערכו אסירים בכלא בסונורה הגרלה על תא מפואר שציידו במזגן ובדי-וי-די. ב‑2010 התברר שסוהרים בכלא בדורנגו הרשו לאסירים לצאת בלילות כדי לרצוח אנשים ש"הוצא עליהם חוזה".

בריחות מבתי הסוהר הפכו כמעט לדבר שבשגרה במקסיקו. ב‑17 בספטמבר נמלטו יותר מ‑130 אסירים מהכלא בפיידראס נגראס. בתחילת החודש הנוכחי נעלם ראש כנופיה מכלא טוקורון בוונצואלה. בסך הכל, כ-100 אסירים נמלטו במדינה זו מבתי כלא בחודשים האחרונים.

אחת התופעות המוזרות בעולם הפשע של ברזיל היא שארגון הפשע החזק ביותר במדינה, פרימרו קומנדה דה קפיטל (PCC), נוצר והתפתח בתוך מערכת בתי הסוהר. הוא הוקם ב‑1993 בכלא טאובטה כדי להיאבק על זכויות האסירים וכנקמה על טבח של יותר מ-100 אסירים בידי שוטרים בכלא קראנדירו שנה לפני כן. מאז חצה PCC את גבולות הכלא ועבר לעסוק בסחיטה, סחר בסמים, זנות ורצח. ב‑2006 עצר את כל החיים בסאו פאולו אחרי שהממשל המקומי הורה לפשוט על ראשי הארגון. ראשי קבוצות שהיו כלואים באותה עת ארגנו מהומות ב‑73 ממדינות המחוז של ברזיל ובמקביל הורו לשדוד בנקים ולשרוף אוטובוסים. עשרות אנשים נהרגו במהומות, רובם בידי שוטרים.

PCC שולט כיום ברוב בתי הכלא של סאו פאולו (למדינות מחוז אחרות יש ארגוני פשע משלהן). חבריו מתנגדים לקיים מגעים כלשהם עם הסוהרים, שאותם הם מכנים "גרמנים" (כלומר נאצים). מרקוס פוקס, עורך דין מקונקטאס, ארגון למען זכויות אדם הפועל בסאו פאולו, המבקר בבתי הכלא מאז 2004, אומר כי אסירים רשאים לשוחח אתו רק בנוכחות אחד מראשי הארגון. אסיר שאינו עושה כך עלול להיות מושקה בכוח במה שמכונה בעגת בתי הסוהר "גטוראדה" (תערובת של קוקאין, ויאגרה ומים), בכמויות שעלולות לגרום לו לדום לב.

הבעיה השנייה בבתי הכלא באמריקה הלטינית היא הצפיפות הנוראה וכתוצאה מכך התנאים הלא-אנושיים שבהם מוחזקים האסירים. ברזיל נמצאת במקום הרביעי בעולם אחרי ארה"ב, סין ורוסיה בכל הנוגע למספר האסירים. בשנה שעברה היו בה 515,000 אסירים, כשני שלישים יותר מהמספר שבעבורו נבנו בתי הכלא. פוקס אומר שראה תאים שבהם מוחזקים 48 אסירים אף על פי שנבנו במקור בעבור שמונה בלבד. חולים בנמק (גנגרנה) ושחפת לא טופלו ואסירים הוחזקו במכולות מתכת לא מאווררות בשמש הלוהטת. ועדת חקירה שבדקה את התנאים בבתי הכלא פרסמה ב‑2009 דו"ח שבו נמסר בין השאר על סוהרים שמכים ומענים אסירים באופן שגרתי, על מזון מזוהם ובלתי מספיק ועל אסירים שלא ראו אור יום במשך חודשים.

אחרי שמספר האסירים של אל סלוואדור הוכפל בתוך פחות מעשר שנים, והוא פי שלושה מהקיבולת הרשמית של בתי הסוהר שלה, היא ניצבת כעת בראש רשימת המדינות באמריקה הלטינית (פרט להאיטי) שבבתי הסוהר שלהן שוררת הצפיפות הגדולה ביותר. "החיים בפנים הם מסע אל הגיהינום", אומר דויד בלנשארד, כומר קתולי מסן סלוואדור, שמספר על חום ולחות בלתי נסבלים. הכנסייה שולחת מדי חודש לבתי הכלא משחות שיניים, שמפו ומזון בסיסי. בשנה שעברה פרצה בהם מגפת גרדת.

על אף שמספר האסירים באמריקה הלטינית הולך וגדל, קצב בניית בתי סוהר חדשים מפגר אחריו בהרבה. בוונצואלה למשל, הקימה ממשלת צ'אבס רק כלא אחד ב‑13 שנות שלטונו אף על פי שגם הרחיבה את יארה, שצ'אבס היה כלוא בו לאחר שנכשל בניסיונו לבצע הפיכה צבאית ב‑1992. בכלא סן מיגל שבסנטיאגו, שנבנה לכאורה בעבור 1,100 אסירים, היו בזמן השריפה יותר מ‑1,900. בהונדורס יש כ‑12,000 אסירים בבתי סוהר שנועדו ל‑8,300 בלבד.

ורויטרס

חלק מהבעיות של בתי הסוהר נובעות מהתקציבים הזעומים יחסית שמוקצבים להם. בהונדורס 97 אחוז מהתקציבים של בתי הסוהר מיועדים למשכורות לסוהרים ולמזון לאסירים, ומעט מאוד נשאר לתחזוקת בתי הסוהר ולשמירה על תנאי תברואה וביטחון נאותים. ואף על פי כן, הממשלה מוציאה רק 13 למפיראס (כ‑0.66 דולר) ליום על מזון לאסיר ומשכורות הסוהרים הן בדרך כלל עלובות. ברבות ממדינות אמריקה הלטינית שומרים על בתי הסוהר שוטרים שאינם רואים את תפקידם כצעד קרייריסטי ולא קיבלו הדרכה מספקת לתפקידם.

ואולם יש ניצנים ראשונים של שינוי באמריקה הלטינית הניכרים בעיקר ברפובליקה הדומיניקנית שהחלה לבצע רפורמה במערכת בתי הסוהר שלה ב‑2003; כמחצית ממתקני הכליאה שלה פועלים היום על פי תקנות חדשות הכוללות בין היתר גיוס כוח עבודה אזרחי חדש שאין לו קשר למשטרה או לצבא והעלאת משכורות העובדים פי שניים או שלושה.

"על בתי הכלא לשמש גם בתי ספר כדי להעניק חינוך לאסירים", אומר רוברטו סנטאנה, רקטור אוניברסיטה לשעבר שהיה אחראי עד לאחרונה על מערך הכליאה החדש; במסגרת תפקידו יזם סנטאנה תוכנית ללימודי קרוא וכתוב חובה והתנה קבלת הטבות בבית הסוהר, כשיחות טלפון וביקורים, בהשתתפות בה. על פי הרפורמה החדשה, האסירים המשוחררים מקבלים גם סיוע במציאת מקום עבודה.

סנטאנה הצליח למנוע צפיפות יתר בבתי כלא בכך שסירב לקבל אליהם אסירים שלא היה להם מקום; הוא טוען שהדבר השפיע על שופטים ותובעים להימנע משליחת נאשמים למאסר בלי סיבה של ממש. נכון להיום, הרפובליקה הדומיניקנית משמשת מופת למדינות אחרות ביבשת; הונדורס ופנמה פנו אליה באחרונה לייעוץ. גם באל סלוואדור נרשמה התקדמות מסוימת.

ונצואלה הבטיחה לחולל רפורמה במערכת בתי הכלא שלה אבל לא עשתה רבות בנושא; בצ'ילה, אחרי השריפה בסן מיגל, הודיעה הממשלה השמרנית על יישום תוכנית מקיפה לשיפור תנאי הכליאה, בניית בתי סוהר חדשים, גיוס אלפי סוהרים, הפרדת כלואים על פי חומרת העבירה ויוזמה להפנות אסירים רבים יותר לעבודות שירות בקהילה.

גם בברזיל יש זרעים של תקווה, סבור האב דו נסימנטו, על רקע יוזמתם של כמה שופטים מתקדמים להפעיל את סמכותם כדי לגזור על עבריינים עבודות שירות במקום עונשי מאסר. נראה שהשיפור יבוא מניצחונות קטנים כמו אלה לצד רפורמות מקיפות. ככל שהציבור יקדים להטמיע שתנאי כליאה ראויים אינם פרס אלא מצמצמים את שיעור הפשיעה, כן ייטב לאסירים ולכלל החברה באמריקה הלטינית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו