בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תהליך אוסלו, גרסת קולומביה

לאחר מאבק ארוך ומטיל אימה, יתכנסו היום בבירת נורווגיה נציגי ממשלת קולומביה וארגון הגרילה FARC בניסיון לשים קץ למלחמה ביניהם

תגובות

המינוחים "שיחות אוסלו", "משפחות נפגעי הטרור", "מחבלים עם דם על הידיים", השייכים לכאורה בלעדית ללקסיקון הישראלי, מופיעים בימים האחרונים בתכיפות בתקשורת הקולומביאנית. סביב שולחן הדיונים באוסלו, הבירה הנורווגית, אמורים להתכנס היום נציגי ממשלת קולומביה לצד נציגיהם של כוח הלוחם של הגרילה הקומוניסטית במדינה, המוכר בשם פאר"ק (FARC). הצדדים מקווים כי דווקא במדינה הסקנדינווית יצליחו לשים קץ למלחמת דמים ממושכת - הארוכה מסוגה באמריקה הלטינית - המתנהלת בקולומביה כבר כמעט חצי מאה.

בשבוע האחרון נעשו מאמצים להתגבר על בעיות של הרגע האחרון: מזג אוויר קשה שמנע את יציאת נציגי הגרילה למסע; התנגדות מצד ממשלת קולומביה להשתתפותה של לוחמת-מתנדבת הולנדית בצוות של פאר"ק; וכן תהליך השעיית צווי המעצר הבינלאומיים נגד חברי המשלחת האחרים. אולם למרות כל זאת מקווים הצדדים כי התהליך ייצא לדרכו כמתוכנן ויביא לפריצת הדרך ההיסטורית שתסיים את מלחמת 50 השנה בג'ונגלים.

המלחמה הזאת ידעה עליות ומורדות, לקחו בה חלק כוחות צבא סדירים, מיליציות-ימין אזרחיו שנטלו את החוק לידיהן - לעתים בתמיכת גורמים רשמיים - מומחים צבאיים מחו"ל (בהם גם מישראל), לוחמי גרילה חדורי אידיאולוגיה שמאלנית, מתנדבים ממדינות זרות וסייענים מקובה או ונצואלה. אולם את חלקו הגדול של הסבל הנורא שילמו האזרחים הבלתי מעורבים. מאות אלפים נהרגו או נפצעו, מיליונים נאלצו לעזוב את בתיהם, וכלכלת המדינה הקריבה מיליארדי דולרים על מזבח העימות.

פאר"ק (ה"כוחות המזוינים המהפכניים של קולומביה"), הופיע לראשונה בזירה בשנת 1964, בתור הכוח המזוין של המפלגה הקומוניסטית הקולומביאנית - כוח גרילה שהורכב מאיכרים ופוליטיקאים קיצונים. מצעם היה פשוט: "מלחמת חורמה של בני אזור הכפר ועניי המדינה בקפיטליזם החזירי של הבורגנות השלטת". סוד אריכות חייו של הארגון טמון בעובדה כי מהר מאוד היה לגוף מאורגן, ממושמע, חדור אידיאולוגיה מרקסיסטית-לניניסטית עם תיבול לטינו-אמריקאי, ומעל הכל - אכזרי ביותר. לא מעט כוחו נשאב מן הקשר שלו לתושבי אזורי הספר, קשר שנשען על תערובת של פחד והערצה. עשרות אלפי איכרים חסרי קרקע זכו לנחלות מידי אנשי הגרילה, שהבריחו בכוח את בעלי האחוזות הגדולות.

אולם, איכרים שסירבו לשתף פעולה עם הגרילה הוצאו להורג בפומבי, במרכז הכפר, לעתים במהלומות אבנים, כדי לחסוך תחמושת. את הקשר הזה מדגים סיפור נורא מהשנה שעברה: במחוז הדרומי טולימה, הוצאה להורג ילדה בת 13, על פי הוראתו של בעל הכינוי "תיאופילו", המפקד המקומי של ה"פארק". זה היה עונש על כך שהיא ערקה משורות יחידת הגרילה שלה בפעם השנייה ברציפות. חקירת הצבא העלתה כי הילדה הוסגרה למחתרת על ידי אמה, שידעה על הגורל הצפוי לה.

אמנם בבוגוטה הבירה, כמו גם בערים הגדולות האחרות, שורר בשנים האחרונות מצב יחסי של שקט. אולם, באזורי צפון-מזרח המדינה, שבהם לפאר"ק עדיין אחיזה טובה, הנסיעה בדרכים מסוכנת, החטיפות הן עניין שכיח, כמו גם מעשי החבלה וההתנגשויות עם הצבא.

לאורך תקופות שונות קיבל ארגון הגרילה סיוע כלכלי רב ממשטרים סוציאליסטיים מהפכניים של מדינות שונות דוגמת קובה או ונצואלה של הוגו צ'אבס. ואולם גם בזמנים אחרים ידע הארגון לדאוג לעצמו לתקציב שוטף ולמימון רכישות נשק בשוק השחור - באמצעות הכנסות ענק מהברחות סמים. על פי הערכות של מומחים בקולומביה, בעשור האחרון עמדו ההכנסות האלה על ממוצע של שני מיליון דולר ביום. "ענף" מכניס נוסף הוא דמי כופר תמורת שחרור חטופים, שהניב הכנסות גדולות בשנות ה-90 ובתחילת המאה הנוכחית. החטופה המפורסמת ביותר של הארגון היתה אינגריד בטנקור, מועמדת לנשיאות, שבזכות העובדה שהיתה נשואה אז לדיפלומט צרפתי, הפך המאבק לשחרורה לעניין בינלאומי. היא שוחררה לבסוף, אחרי שש וחצי שנות שבי, במבצע "עוקץ" אשר על פי פרסומים לא רשמיים לקחו בו חלק יועצים ישראלים. במשך השנים, פאר"ק הסתייע ושיתף פעולה במקרים מסוימים גם עם מחתרת קולומביאנית נוספת, ה"אי.אל.אן" (ELN) המרקסיסטית, הקרובה אליו אידיאולוגית. זהו ארגון קטן יותר, שכוחו לא עלה אף פעם על 3,000-2,000 פעילים, ואשר התפרסם בארץ כאשר חטף ארבעה ישראלים (בני דניאל, אורפז אוחיון, עידו יוסף גיא וארז אלטויל) והחזיק בהם 101 ימים, עד לשחרורם בדצמבר 2003.

המלחמה בפאר"ק קיבלה תפנית במחצית השנייה של העשור הקודם. הנשיא לשעבר, אלברו אוריבה, הכריז מלחמה עקשנית וחסרת פשרות נגד כוחות הגרילה, והשקיע באימונים מקצועיים של הצבא, בסיוע מומחים מישראל ומארה"ב, וברכישות של ציוד לוחמה מתקדם. המוראל הגבוה של צבא מאומן ומתוגמל היטב - הביא לשורה של הצלחות אופרטיביות, בהן חיסולם או לכידתם של מנהיגי המחתרת, ובראשם מנואל מרולנדה, ה"קומנדנטה" האגדי, ב-2008. פאר"ק שבשיא כוחו (תחילת ואמצע שנות ה-90) שלט על כ-40% משטח המדינה, איבד מאחזים גדולים. גם כוחו הצטמצם בחצי, לכדי כ-9,000 לוחמים בלבד - לאחר שרבים נהרגו או נלכדו, ואלפים ערקו מן השורות. ההצלחות האלה היו גם הבסיס לבחירתו של הנשיא הנוכחי, חואן מנואל סנטוס, מי שהיה שר ההגנה בממשל הקודם, וניהל את המערכה.

אולם בשנה האחרונה נדמה היה כי עוף החול של פאר"ק מתעורר לתחייה. הכוחות התארגנו מחדש, ובגלל המצוקה שאליה נקלעה המחתרת החזירו אותה המפקדים לשיטות הפעולה הישנות: צוותים קטנים, בעלי יכולת תנועה מהירה, הפוגעים בצבא ונמלטים. הבסיסים הגדולים בג'ונגלים נעזבו ברובם כיוון ששימשו מטרות להפצצות מן האוויר, וחלק מן הלוחמים גם התערבבו באוכלוסייה האזרחית, ממנה היו מגיחים לפעולות בודדות, מצב המקשה על הצבא להיאבק בהם.

בתחילה, נראה היה כי הנשיא סנטוס יכריז שוב על מתקפה רבתי. הוא מינה שר הגנה חדש, צעיר ונמרץ, חואן קרלוס פינסון, עם הוראות חדשות-ישנות: לחדש את המלחמה בעוצמה גבוהה נגד הגרילה. יתר על כן, תכנוני התקציב הביטחוני השנתי החדש הראו גידול של כ-20% - למעלה מ-14 מיליארד דולר (כמעט 4% מהתוצר הלאומי ברוטו של קולומביה). בחודש אפריל האחרון גם ביקר שר הביטחון אהוד ברק בקולומביה, ובשיחותיו עם עמיתו פינסון ועם הרמטכ"ל המקומי, דובר על הגדלת רכישות הנשק והציוד הביטחוני מישראל.

אולם, מתחת לפני השטח רחשו התפתחויות בכיוון אחר. בסוף חודש אוגוסט האחרון היה לעיתון הקולומביאני הוותיק "אל אספקטדור" את אחד הסקופים העיתונאיים הגדולים בהיסטוריה שלו: הוא חשף כי מאז חודש פברואר מתנהלים מפגשים חשאיים בהוואנה בירת קובה, בין שליחים מטעמו של הנשיא חואן מנואל סנטוס, לבין ראשי פאר"ק. מלבד שליחים קובניים ונציגים מוונצואלה, בתפירת היוזמה לקחו חלק גם המנהיגים הנוכחיים של הגרילה. אלה הגיעו כנראה למצב של עייפות החומר האידיאולוגי - וחשש ממדיניות החיסול הממוקדת בבכירים של הצבא - והחלו שולחים מסרים של רצון לסיים את המאבק.

מפגשי הוואנה עסקו בשילובו בעתיד של פאר"ק במערכת הפוליטית במדינה, במתן עונשים מופחתים לאנשי גרילה עם דם על הידיים, הפסקה מוחלטת בעתיד של כל פעולות הלחימה מצד המחתרת ומסירת כל כלי הנשק לצבא, ועוד. המחתרת מצדה, ויתרה על עמדות שבעבר מנעו כל משא ומתן רציני: הדרישות לבצע שינויים דרסטיים בשיטת הממשל ובכלכלת המדינה. השיחות החשאיות האלה גם הבשילו לידי הסכמה לפתוח במשא ומתן גלוי באוסלו בירת נורווגיה, כאשר המדינה המארחת, לצד קובה, יתווכו בשיחות ונציגים מוונצואלה וצ'ילה ישקיפו. נקבע כי לאחר סבב זה יימשכו השיחות בקובה, במועד שיקבעו הצדדים.

הדרך להסכם אפשרי עוד ארוכה, הקשיים רבים. בתחילת השבוע נערכה הפגנה גדולה בכיכר המרכזית בבוגוטה, בה השתתפו אלפי בני משפחות שיקיריהן נחטפו במשך השנים, תמורת חלקם אף שולמו דמי כופר גבוהים, אך הם לא שוחררו וגורלם לא ידוע. הם דורשים כי בכל הסכם עתידי תתחייב המחתרת לגלות את כל הידוע לה על החטופים. הנשיא הקודם אוריבה, השמיע פומבית הסתייגויות ממתן חנינה ל"טרוריסטים עם דם על הידיים גם במקרה של הסכם שלום", ודבריו זכו לתמיכה בחוגים רבים ובדעת הקהל.

הנשיא סנטוס מצידו, לא קיבל את הדרישה להפסיק את הלחימה בעת שיחות אוסלו, המשך הפעולות נגד הגרילה היה תנאי מצדו - כדי למנוע מצב שבו המפגשים ישמשו מסווה לתהליך התאוששות והתארגנות של פאר"ק. וכך, בעוד הצדדים ינהלו דיונים סביב שולחן אחד, ימשיכו כוחות הצבא לרדוף אחר לוחמי המחתרת בג'ונגלים של קולומביה. למרות זאת, קיימת תקווה עזה בקולומביה כי הפעם, תצא מנורווגיה בשורת שלום היסטורית, שתחזיר למדינה את השקט שאבד לפני כמעט 50 שנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו