בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלחמות אחים, ולא רק במשפחת מיליבנד

הבריטים רגילים לקרבות שהורסים את שני המתמודדים, אך כעת, יותר מתמיד, הם מחפשים מנהיג בעל שעור קומה שיוביל לאותם לארץ מובטחת ונטולת חובות

תגובות

בימים אלה המנהיגים הפוליטיים של בריטניה מציגים את עצמם בפני מפלגותיהם והם מבטיחים, מקווים או מתנצלים בניסיון לשכנע את חבריהן שיש תוכניות ושהן מבוצעות. שעה שהאמריקאים ממשיכים להיות מרותקים למסע הבחירות לנשיאות, שיגיע לקצו בחודש הבא, נערכות בבריטניה ועידות הסתיו של המפלגות, והן דומות לשריקה הראשונה של עונת כדורגל חדשה שבה משתדלים לשכוח את הכישלונות הישנים ומצפים לתגרות חדשות.

בימים אלה ניכר גם דמיון לאחדות מהדרמות הגדולות של שייקספיר על קונספירציות ובגידה, כגון "יוליוס קיסר", ובעיקר למחשבותיו של קיסר על נאמנותם של מקורביו, כשהוא אומר לעצמו שלקסיוס יש מבט רעב, שהוא חושב יותר מדי ושאנשים כאלה מסוכנים.

מפתה לדמיין שכל מנהיג פוליטי שומר בעמקי לבו מחשבות דומות, עצבניות וכמעט נבואיות ושואל את עצמו מי ממקורביו יהיו אלה שימלאו את התפקיד של קסיוס או ברוטוס. למשל, סגן ראש הממשלה ניק קלג, מנהיג המפלגה הליברלית-דמוקרטית, השותפה הזוטרה בקואליציה, נזהר מחברו למפלגה וינס קייבל, השר לענייני עסקים.

גם ראש הממשלה דיוויד קמרון אינו מאושר מהתנהגותו של ראש עיריית לונדון בוריס ג'ונסון (ראה כתבה), אך בתפקיד השייקספירי ביותר נמצא ללא ספק אד מיליבנד, מנהיג מפלגת הלייבור האופוזיציונית, שהביס ב‑2010 את אחיו הבכור דיוויד ותפס את מקומו בראשות המפלגה. לעתים קרובות הוא ודאי שואל את עצמו אם המאבק הזה עם אחיו עלול להתחדש.

בתקופה שבה בריטניה, כמו כל אירופה, מחפשת מנהיג בעל שעור קומה של משה שיוביל אותה לארץ המובטחת שבה אין חובות ושהכלכלה תשוב לשגשג, פורחים בוועידות המפלגות מאבקים פנימיים ומתעוררות תהיות על שעור הקומה של ההנהגה במדינה שהצמיחה מנהיגים כמו וינסטון צ'רצ'יל.

הבריטים רגילים לדו-קרבות ההורסים את שני המתמודדים. גורדון בראון ארב לטוני בלייר עשר שנים, עד שבסופו של דבר תפס את תפקידו ב‑2007. ומאז הניצחון בבחירות של 2010, שאז הדיחה את הלייבור מהשלטון, תקועה הקואליציה בראשות השמרנים ביריבויות תוך-מפלגתיות, שיימשכו עד לקרב הבא הצפוי להיערך לקראת הבחירות הכלליות של 2015.

בוועידת מפלגתו, שנערכה בחודש שעבר בברייטון, עשה קלג מאמצים לחזק את מעמדו. הוא השמיע התנצלות ­שהתקבלה בלעג רב ­על שהפר את הבטחתו ממסע הבחירות להתנגד להעלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות. התנצלותו חזרה אליו כבומרנג, וערכו כשותף בקואליציה פחת. קמרון "עדיין זקוק לליברלים-דמוקרטים", כתב ג'ון רנטאול בטור שלו באינדפנדנט, "אך הוא לא בהכרח זקוק לקלג".

השמרנים, שוועידתם נערכת השבוע בבירמינגהם, חשים מצדם שג'ונסון עשוי להביא קולות רבים יותר מקמרון. "בשלוש השנים הבאות נוכל לצפות שג'ונסון יעשה כל מאמץ כדי להוכיח שהוא הנכס האלקטורלי הגדול ביותר של המפלגה והאיש שיביא לה רוב מוחלט", כתב אנדרו גימסון, הביוגרף של ג'ונסון. "הוא ישתדל להפוך לאיש שאליו תיאלץ המפלגה לפנות. כבר יש שאומרים שהוא מיועד לתפקיד הרם ביותר, ואם יחליף את קמרון באחד הימים, הוא יראה זאת כהכרה מאוחרת בעליונותו הטבעית".

אפשר שמנהיג המפלגה היחיד שישן קצת יותר בשקט הוא אד מיליבנד, שנאומו בוועידת המפלגה במנצ'סטר התקבל בחום. אחיו, דיוויד, אפילו הרחיק לכת ואמר: "אד עושה עבודה מצוינת". אך זהו עולם של חישובים מקוויאליים, ואחדים מהספקנים אומרים שהוא פשוט ממתין לאחיו הצעיר בפינה.

עם זאת, מיליבנד בן ה‑42 יוצר לעצמו תדמית חדשה, ואינו נראה יותר כאינטלקטואל מתנשא וחסר כריזמה. הוא מציג את המפלגה השמרנית של קמרון כסנובית, מתנשאת ומרוחקת מהעם, מאפיינים שבלטו באחרונה כשאחד מבכירי המפלגה השמרנית נזף בשוטרים ששמרו על בניין ראש הממשלה וכינה אותם "פלבאים" (פשוטי עם). במילים אחרות, אותם פלבאים שהיו אזרחי רומא בתקופתו של יוליוס קיסר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו