תושבי האזורים שנפגעו הפכו לכתבי השטח של הסופה

בעולם סיקרו את הוריקן סנדי כאילו מדובר באסון מקומי, לעתים בהתבסס על דיווחים מהרשתות החברתיות. בניו יורק קרסו אתרי חדשות כתוצאה מהצפות

ד-פ-א
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ד-פ-א

הסופה סנדי כבר זכתה לכינויים כמו "פרנקנסטורם", ו"הסופה מהגיהנום", ויש אף שהגדירו אותה כ"סערה העזה ביותר שהיכתה אי פעם את ארצות הברית"; אבל בשביל כלי התקשורת בארה"ב, שכבר הפיקו כמעט את כל מה שאפשר מסיקור מערכת הבחירות מכל זווית אפשרית, זו היתה מתנה משמים מחד, וסיוט מאידך.

עבור עיתונים מקוונים כהאפינגטון וגוקר, שירדו מהאוויר כאשר בנייני הספק שלהם בניו יורק הוצפו, הסערה המפלצתית היתה מכה ממשית לרייטינג. אבל חברות תקשורת אחרות - מענקי הטלוויזיה והמידע המקוון ועד לעיתון הזעיר ביותר או לבלוגים - רשמו דווקא עלייה במספר צרכני החדשות, שביקשו לשאוב כל פיסת מידע אפשרית ולצפות בתמונות דרמטיות מהשטח, מכל מקור שיכול היה לספקם.

הסופה השתלטה גם על הסיקור התקשורתי בעולם. עיתונים בכל רחבי תבל - מהעיתון הבריטי גרדיאן, דרך העיתון הספרדי אל-פאיס ועד להינדוסטאן טיימס של הודו - הקדישו לאסונה של ניו יורק את היקף הסיקור שהם מעניקים בדרך כלל לסוגיות פנימיות.

צוות חדשות בטיילת של ניו יורק, אתמולצילום: רויטרס

לעתים, התמונות החזקות ביותר של נזקי סופת הענק הגיעו דווקא מדיווחיהם של אנשים לא מקצועיים, אזרחים מצוידים בסמארטפונים, בעלי נגישות לתקשורת מקוונת פחות או יותר מתפקדת, שהפכו לעת מצוא לכתבי שטח. תמונותיהם נפוצו ברשת כמו אש בשדה קוצים, דרך טוויטר, אינסטגרם, יוטיוב, או פייסבוק. בטוויטר, למשל, הועלו מתחילת הסופה יותר מ-147 אלף תמונות בתוך 24 שעות.

בעיני המתבוננים, תמונות רבות נראו כלקוחות מסרטי אימה, כמו "היום שאחרי מחר", סרט על שואה סביבתית שהופק ב-2004. באתר החדשות Presstv.com האיראני, הדמיון היה קצת רב מדי - האתר השתמש בטעות בתמונות הלקוחות מתוך הסרט כדי להמחיש את הסיפור.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ