בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יומיים לבחירות בארה"ב: הרפובליקאים מקווים ל"יום הכיפורים של הסוקרים"

במחנה רומני מקווים שאחוזי ההצבעה יהפכו את התמונה ברגע האחרון. שני הצדדים כבר מכינים סוללות עורכי דין, במידה ולא תהיה הכרעה ברורה

17תגובות

הפנטזיה הפופולרית כרגע בקרב תומכיו של מיט רומני בתקשורת היא "לראות את המבט על פרצופם" של השדרים והפרשנים והעיתונאים הליברליים במוצאי יום שלישי, ברגע שיתברר שגיבורם ברק אובמה הפסיד בבחירות, בניגוד לכל ההערכות והתחזיות. הם חולמים על מה שמכונה אצלנו "יום כיפורים של הסוקרים", שבנוסף לחגיגת מהפך בבית הלבן יוסיף גם שמחה לאידה של התקשורת השמאלנית שכשלה.

הסיכויים לכך, על פי החישובים המורכבים של הסטטיסטיקאי נייט סילבר מהניו יורק טיימס, עומדים עתה על 16.3%, פלוס-מינוס, נכון לאתמול. סילבר, שהפך בשבועות האחרונים לאורקל מדלפי נערץ בעבור הדמוקרטים ולשק החבטות מספר אחד של הרפובליקאים, חוזה לאובמה 51% מהקולות, רוב מובהק של 305 אלקטורים, וניצחונות בכל המדינות המתנדנדות, למעט צפון קרוליינה ופלורידה, וגם זה רק אולי. המגמה, שאין חשובה ממנה, כולה חד-סטרית בימים האחרונים, וכולה בכיוונו של אובמה.

>>> יומיים לבחירות 2012: כל העדכונים והפרשנויות

סוף השבוע שחלף הותיר לרומני ולרפובליקאים רק מעט ענפים להיאחז בהם: אסיפת בחירות המונית אחת באוהיו, סקר אחד שהעניק לרומני יתרון של 6% בפלורידה ואחר שנתן לו 2% בקולורדו, שניהם חריגים על רקע כ-30 סקרים אחרים ממדינות המפתח שברובן אובמה הוביל, במיעוטן היה במצב של תיקו ובכולן היה בתנופה. והיה גם דו"ח תעסוקה חודשי ואחרון לפני הבחירות שלא סיפק לרפובליקאים את הסחורה המיוחלת אחרי שהכלכלנים התעקשו להגדירו כהצלחה.

אי-פי

רבים מבעלי הטור הימניים סבורים שיש בסקרים הטיה מאסיבית לטובת הדמוקרטים, חלקה בשוגג ורובה במזיד. מקצתם, כמו הפרשן מייקל בארון מפוקס ניוז, ממשיכים לנבא הכרעה מוחצת וחד-משמעית לרומני, גם באלקטורים וגם בקרב המצביעים. אבל אחרים, ובהם המסטר-תחבולן קרל רוב, שרק לפני שבוע הביע ביטחון מוחלט בניצחון המועמד הרפובליקאי, והדמוקרט המומר דיק מוריס, שהעריך שרומני יביס את אובמה ב"לנדסלייד" פסקני, דאגו בסוף השבוע לכסות את עצמם באמצעות הערות אזהרה לפרוטוקול על האפשרות שהוריקן "סנדי" בכל זאת שינה את התמונה בימים האחרונים מקצה לקצה, ולרעתו של רומני כמובן.

הדמוקרטים אמנם טוענים שהמומנטום של רומני נעצר עוד לפני בוא הסערה, אך הם אינם מכחישים ש"הפתעת אוקטובר" האקלימית אפשרה לאובמה לצבור נקודות מתפקודו כמנהיג לאומי ומהאהדה שהרעיף עליו המושל הרפובליקאי המשפיע מניו ג'רזי, כריס כריסטי. איל העיתונות רופרט מרדוק, המתנגד לאובמה, קרא בסוף השבוע לכריסטי להתנער מהנשיא הדמוקרטי ולהביע מחדש את תמיכתו החד-משמעית במועמדותו של רומני, אחרת "יישא באחריות לעוד ארבע שנים נוראיות".

הרפובליקאים מקווים כעת שהזעם והתסכול שהולכים וגוברים בקרב נפגעי הסופה בניו יורק ובניו ג'רזי עוד יהפכו לחרב פיפיות שתפגע ברגע האחרון במעמדו של אובמה ותוביל למהפך המיוחל. אחרי הפתעת אוקטובר בוא יבוא הברבור השחור, טוענים אחרים, בהזכירם את הביטוי, שהפך בימים האחרונים לבאזז של ממש, הלקוח מהתיאוריה הפופולרית של הפילוסוף וסוחר ניירות הערך הלבנוני נאסים טאלב על האקראיות של אירועים בלתי צפויים ההופכים את הקערה על פיה, גם בדקה ה-90.

עצרות תמיכה בשני המועמדים באוהיו

המפתח לניצחון, כולם מסכימים, הוא באחוזי ההצבעה של קבוצות האוכלוסייה השונות התומכות באחד משני המועמדים, התמודדות שבהכללה גסה ניתן לכנותה כ"גברים לבנים מבוגרים נגד כל העולם". לרומני יש יתרון של כמעט 25% בקרב גברים לבנים אך אובמה מוביל בקרב נשים, צעירים, היספניים, שחורים וגם יהודים. שביבי התקווה של הרפובליקאים בנויים על הצבעה מאסיבית של הגברים הלבנים הזועמים לעומת השתתפות פחותה של כל השאר, כתוצאה מחוסר עניין ומוטיבציה, מקשיים שגרמה "סנדי" ואולי גם ממזג האוויר הסוער הצפוי ביום הבחירות בכמה ממדינות המפתח, ובהם וירג'יניה, ניו המפשייר ופנסילבניה. על כך יש להוסיף את הטריקים המפוקפקים של מחוקקים רפובליקאים מקומיים שנועדו להרתיע מצביעים עניים ושחורים ולהניאם ככל שניתן מלהשתתף בבחירות, בעיקר בפלורידה.

הסיוט, מסכימים כולם, הוא בחירות שיסתיימו ללא כל הכרעה ברורה ובהפרשים זעומים באחת או יותר ממדינות המפתח. ה"ניו יורק טיימס" דיווח השבוע על אלפי עורכי דין משני הצדדים הערוכים ומוכנים להסתער על הקלפיות ועל מקומות ההצבעה כדי לאתר כשלים וזיופים, אמיתיים או מדומים, שבאמצעותם ניתן יהיה לדרוש ספירות חוזרות ונשנות ולערער ככל שניתן בערכאות המשפטיות השונות.

אבל אמריקה כל כך מפולגת וכל כך מקוטבת וכל כך חשדנית וכל כך טעונה שיש מקום לחשש שעוצמת הריב והמדון שיתעוררו כתוצאה מהיעדר הכרעה ברורה תיצור אנדרלמוסיה משתקת, שלעומתה ההתנצחות של הבחירות הצמודות בפלורידה בשנת 2000, שבעקבותיה הוכתר ג'ורג' בוש כנשיא, תיראה כמשחק ילדים. שני הצדדים מסכימים לעת עתה שניצחון חד-משמעי שלא יותיר מקום לספקות חשוב לא פחות, ואולי אף יותר, מזהותו של המנצח; הבעיה היא שאחד הצדדים עתיד לשנות את דעתו ברגע שיתברר שהוא זה שהפסיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו