בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תודה לאל, אני כבר לא הומו

אלפי אמריקאים מכנים עצמם אקס-גייז, הומואים שנלחמו במשיכה המינית בטיפול ותפילות. כעת הם נלחמים במי שמונע מהם להיות סטרייטים

189תגובות

רוב שנות חייו שיווע בלייק סמית ב"כל רמ"ח אבריו" למגע מיני עם גבר. סמית בן ה‑58, הסבור שהתנהגות הומוסקסואלית היא פסולה מטעמים דתיים, התאמץ מאוד לצאת מזה. במשך 17 שנה ניהל חיי נישואים שנידונו לכישלון, ושבהם נאבק מדי יום בדחפיו וחלם עליהם בלילות. אבל בשנים האחרונות, שבהן הוא בוחן את ילדותו במסגרת שיחות טיפוליות ובמקלטים מיוחדים לגברים בעלי שמות כ"אנשים יכולים להשתנות", או "מסע אל הגבריות", רגשותיו ההומוסקסואלים "כמעט התפוגגו", אומר סמית בריאיון בביתו בבייקרספילד שבקליפורניה, שאותו הוא חולק עם אשתו השנייה, שהתחתנה אתו לפני שמונה שנים, כשכבר היתה מודעת לסיפורו. "בעשור החמישי לחיי אני יכול בפעם הראשונה להסתכל על אשה ולחשוב "היא ממש מדליקה".

סמית הוא אחד מאלפי גברים ברחבי המדינה המכונים לעתים "אקס-גיי", המשוכנעים שהצליחו לשנות את מאוויהם המיניים הבסיסיים בשילוב של טיפול ותפילה, טענה שלדברי רוב המדענים לא הוכחה כאפשרית ושהינה ככל הנראה רק אחיזת עיניים.

הומואים לשעבר נכנסים לפעמים לארון מחשש שיהפכו למושא לעג של פעילים הומואים הטוענים שהם מוליכים את עצמם שולל, אבל גם חרדים במקביל שהקהילה הדתית שאליה הם משתייכים תראה בהם חריגים פסולים.

כאן בקליפורניה, תחושת המועקה שלהם גברה בחודש ספטמבר, לאחר שהמושל ג'רי בראון חתם על חוק האוסר טיפולי הסבה מינית לקטינים, איסור שהתפרש על ידי חלק מההומואים לשעבר כפגיעה בהם.

ניו יורק טיימס

בחתימתו על התקנה, חזר בראון על עמדת הממסד הפסיכיאטרי וארגונים רפואיים ואמר: "חוק זה אוסר טיפולים לא-מדעיים שהובילו אנשים צעירים לדיכאון ולהתאבדות". למרות זאת, רבים מההומואים לשעבר ממשיכים לבקש סיוע ממטפלים ומקלטים לגברים, בטענה שניסיונם העצמי מהווה כשלעצמו ראיה לכך שהטיפול יכול להועיל.

ארון ביצר בן ה‑35, כה זעם על האיסור שייכנס לתוקפו באחד בינואר, שהחליט לקרוא עליו תיגר ולהעמידו במבחן בית המשפט, בטענה שהוא מנוגד לחוקה. לאלה האומרים שהטיפול מסוכן, משיב ביצר בטענה נגדית. "לו ידעתי על קיומם של טיפולים אלה בהיותי בגיל ההתבגרות, הייתי יכול למנוע מעצמי הרבה דיכאונות, שנאה עצמית ומחשבות אובדניות", אמר בדירתו בלוס אנג'לס. בתור נער קתולי, משיכותיו ההומוסקסואליות ייסרו אותו; אבל עכשיו, אחרי טיפול במקלט לגברים וקורס מקוון לטיפול שיקומי, הוא מתחיל להרגיש הבלחי משיכה לנשים וחושב להתחיל לצאת אתן.

"הגעתי למסקנה שאני לא מסוגל פשוט לומר ‘אני הומו' ולחיות כך" אומר בליצר, המתכונן לעשות דוקטורט בפסיכולוגיה ולהפוך בעצמו למטפל.

רבים מבין ההומואים לשעבר אינם מפרסמים את השינוי באורח חייהם, ונפגשים בסתר בקבוצות תמיכה, שבהם הם מתייעצים זה עם זה כיצד להימנע מפיתויים ולנסות לצאת עם נשים. חלקם מנסים להציל נישואים הטרוסקסואליים ואחרים, כמו ביצר, מקווים להינשא לאשה בעתיד. יש גם כאלה שמעדיפים חיי התנזרות על מה שנחשב עיניהם חיי חטא הומוסקסואליים.

מרבית ההומואים לשעבר, גם אלה שלא טופלו בתראפיה שיקומית, מסכימים עם עקרונותיה, אף שאלה נדחו על ידי הקהילה המדעית. על פי תיאוריות אלה, שאומצו גם על ידי השמרנים הדתיים המתנגדים לנישואים של בני אותו מין, הומוסקסואליות גברית מקורה בדינמיקה משפחתית בילדות - ­ אב מרוחק ואם שתלטנית, למשל, או בחוויות של התעללות מינית בגיל מוקדם. אלה טוענים שיש בכוחה של ההתמודדות עם פצעים נפשיים כדי לחולל שינוי בחשק המיני, גם אם לא להביא ל"ריפוי" מוחלט. אף שגם נשים נתונות בלבטים הקשורים לזהותן המינית, תנועת ההומואים לשעבר מורכבת רובה ככולה מגברים. לדברי ארגוני בריאות הנפש, בני נוער שפונים לקבל טיפול שכזה בגלל לחץ הורי נתקפים לעתים קרובות ברגשות אשם וייאוש, כאשר אינם מצליחים לחולל שינוי בדחפיהם המיניים.

בשנה האחרונה נגרם לשיטה נזק תדמיתי לא קטן, בעקבות התבטאויות של בכירים בקהילה הפסיכיאטרית והדתית. באפריל הודיע רוברט שפיצר, פסיכיאטר נחשב, כי הוא חוזר בו ממסקנות מחקר שפרסם בשנת 2001, ובו טען כי יש ביכולתם של אנשים מסוימים לשנות את נטייתם המינית. תומכי השיטה אימצו בשעתו בהתלהבות את מסקנות המחקר.

בקיץ זועזעה קהילת ההומואים לשעבר כאשר אלן צ'יימברס, נשיא אקסודוס אינטרנשיונל, הגוף הנוצרי הגדול ביותר למען אנשים הנאבקים במשיכה לבני מינם, הודיע שאינו מאמין שאפשר להיפטר מדחפים הומוסקסואליים. ג'וסף ניקולוסי, פסיכולוג ומנהל מרפאת תומס אקווינס לבריאות הנפש בקליפורניה, מרכז התראפיה השיקומית הגדול ביותר בעולם, לדבריו, אינו מסכים עם צ'יימברס. "אני לא מאמין שאנשים הם הומוסקסואלים מטבעם", הוא אומר. "לדעתי כולם הטרוסקסואלים, אבל חלקנו לוקים בבעיה הומוסקסואלית, ויש כאלה שמנסים לפתור את הקונפליקט שהם נתונים בו על ידי אימוץ התיוג הסוציופוליטי "הומו". לדבריו, רבים מהפונים למרכז נפטרים מהדחפים ההומוסקסואלים שלהם על ידי חשיפת טראומה משפחתית.

ג'רמי ס. בן ה-34 מדאלאס שבטקסס, מעיד שעבר דרך דומה. הוא ביקש ששם משפחתו לא יוזכר, כדי לא להביך את הוריו, ומספר שעד לפני שלוש שנים ניהל אורח חיים הומוסקסואלי ובתקופות מסוימות קיים יחסי מין כמעט מדי יום. "זה לא עשה לי טוב", הוא קובע. אחרי שנתיים שבהם טופל במרפאתו של ניקולוסי, באמצעות סקייפ, "דעכה משיכתי לגברים באופן דרסטי". הוא מספר שלא קיים יחסי מין עם גבר במשך יותר משנתיים, והנושא לא עולה במחשבותיו יותר מפעם בחודש. במקביל, העמיקה אמונתו הקתולית.

מבקרי השיטה, ובהם וויין ביסן, מנהל ארגון Truth Wins Out (האמת מנצחת) הנלחם בדעות קדומות נגד הומוסקסואלים, משווה טיפולים אלה לשיטות ריפוי באמצעות אמונה, שתוצאותיהן חולפות עם הזמן. הם מציינים כי טיפולים שכשלו לא זוכים לפרסום. לדברי מארק ברידלאב, חוקר מוח ופסיכולוג באוניברסיטת מישיגן, יש ראיות מוצקות לכך שנטייה מינית מושפעת מגורמים ביולוגיים וסביבתיים. תראפיה שיקומית יכולה לעזור לאנשים מסוימים לשנות את התנהגותם המינית, אבל אין די בכך כדי לקבוע כי ניתן לשנות אינסטינקטים מיניים. שום מחקר מדעי לא הוכיח עד כה שניתן לעשות זאת.

קמרון מייקל סוויים בן ה‑20 עושה כעת את הצעדים הראשונים במאבק להתגבר על דחפיו ההומוסקסואליים. סוויים מובטל וחי עם הוריו באורנג' קאונטי בקליפורניה, שם מכהן אביו ככומר בכנסייה אוונגלית. הוא ניסה לנהל אורח חיים הומוסקסואלי, אבל "זה לא מתאים לי", כדבריו. לבסוף החליט ש"חייבת להיות תרופה לסבל הזה". הוא לקח חלק בסדנאות שהתקיימו בסופי שבוע ובפגישות קבוצתיות, שבהם התחקה אחר מערכות היחסים במשפחתו. התהליך היה כואב, אבל נראה שזה עזר. "אני רוכש ביטחון עצמי בחברת גברים, ובעקבותיו גם ביטחון עצמי בחברת נשים". סוויים מקווה להיות גבר נשוי או לפחות מאורס בעוד חמש שנים. בינתיים, הוא מנסה לגייס כסף למימון טיפול שיקומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו