בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הביקוש לשיער אדם גובר, הסחר הפך לתופעה

בזמן שתעשיית הפיאות והארכות השיער משגשגת, שוב מתגלה כי המערב מנצל את משאבי העולם השלישי, וכי הכסף אינו תמיד מגיע ליצרנית

9תגובות

גרהם וייק בקושי הסתכל אליי, אבל מבט אחד הספיק. "אני מוכן לשלם 160-120 דולר אם תסתפרי קצוץ", הוא אומר ישר ולעניין. "אם תסתפרי ‘קארה', אשלם לך 65 דולר". לא לעתים תכופות מוכנים לשלם לך כדי שתסתפרי, אבל עסק הפיאות של וייק, Bloombsbury Wigs, נשען אך ורק על שיער שמקורו מנשים הגרות בבריטניה. בכל שבוע מגיעות אל משרדו 40-30 מעטפות עם "זנבות סוס". בכל יום מבקשות אישה אחת או שתיים הערכה לשיערן, תספורת ותסרוקת. יש שעושות זאת כי מאסו בשיערן הארוך, אחרות זקוקות לכסף, ומעטות אוספות בדרך זו כסף לצדקה.

וייק אומר שהוא מעדיף לשלם מחיר הוגן לנשים בבריטניה מאשר לקנות שיער מסוכנים. 90% מהשיער המלופף הנח בקופסות פלסטיק שקופות המקיפות אותו משמש ליצירת פאות לאנשים שהקריחו. השאר נועד לתוספות שיער - קווצות שיערי היו עשויות להפוך לזה. "אילו השיער שלך היה מתולתל יותר, לא הייתי קונה כי שיער מתולתל מאבד את הברק אחרי זמן מה, אבל שיער כשלך בהחלט יכול לשמש אותי."

מעט מביך אותי לדון בערך הכספי של משהו אישי כל כך כמו השיער שלי. אבל אולי אני לא צריכה להיות מופתעת, שיער נשים תמיד היה סוגיה מעוררת במחלוקת. מצד אחד יהודיות חרדיות, מוסלמיות ונזירות מסתירות את שיערן מפאת הצניעות, ומצד אחר הוא סמל לנשיות וליופי באגדות, כמו פעמונית. כלומר, השיער הוא לא רק שיער, הוא מטפורה. ואפילו בעולמנו החילוני כיום השיער מתפקד ככליא ברק לעמדות חברתיות כלפי נשים.

אי-פי

את זה גילתה המתעמלת האמריקאית גבי דאגלס, שעל זכייתה במדליית זהב במשחקים האולימפיים העיב הוויכוח האם זנב הסוס הלא מסודר שלה הזיק לתדמיתה של הקהילה השחורה. החלטתה של מיילי סיירוס להסתפר קצר בקיץ התקבל כעוד סימן שחייה של כוכבת הפופ הצעירה יצאו מכלל שליטה, בדומה לבריטני ספירס ב-2007.

כיום השיער הוא הרבה יותר מסמל, הוא עסק ענקי. מהודו ועד פרו, הסחר בשיער אדם התפשט על פני כל כדור הארץ, ובריטניה נמנית עם המובילות. אשתקד רשמו רשויות המכס ייבוא שיער בשווי של יותר מ-60 מיליון דולר, מה שהופך את בריטניה ליבואנית השלישית בעולם של שיער אדם.

למרות המיתון, תעשיית תוספות השיער בבריטניה עולה כפורחת, וחברות המפיקות תוספות שיער טוענות ששוויו בין 96-75 מיליון דולר (לפי חברת מחקר בתחום התעשייה, ההכנסות משיער ומסלוני יופי יגיע לכדי 6 מיליארד דולר בשנים 2013-2012). חברה המספקת תוספות שיער ליותר מאלף מספרות בבריטניה דיווחה על צמיחה מדהימה של 78% בחמש השנים האחרונות. ולדברי דון ריילי מ-Balmain Hair, המוכרת תוספות שיער לאלפי מספרות ולמאות סיטונאים, זו רק ההתחלה. "זהו שוק מתעורר. אנחנו רואים כעת את הגידול שהיה במכירת צבעי שיער לפני 30 שנה".

רויטרס

אצל מעצבת שיער הידועה אינאץ' אמיר במרכז לונדון, ראש מלא תוספות ארוכות עולה בסביבות 1500 דולר והן מחזיקות מעמד כחצי שנה. בשעה שהרווח מתספורות, צבע ופן נותר כשהיה, עסקי הארכת השיער גדלו ב-2012 ב-60%. "אני עושה כשתיים-שלוש הארכות שיער ביום", מספרת אמיר, "בעבר הייתי עושה בחודש מספר כזה של הארכות".

אני מתבוננת באישה בסביבות גיל ,40 בעלת שיער בלונדיני ארוך עם גוונים. היא באה לתקן כמה הארכות שנשרו. קווצות דקות של שיער שמסודר בשבילים מוכנסות למגן פלסטיק במרחק של כסנטימטר מהקרקפת. זו עבודת נמלים, מדהים לראות איך הספרית מחממת את הקשר כדי שיידבק. האם הקשר לא מושך את השיער למטה, אני שואלת. "לא," היא מתעקשת. "לא מרגישים את התוספות, בכלל לא יודעים שהן שם. מתאהבים בזה".

רויטרס

לדברי אמיר, התאווה הבריטית לתוספות מאריכות שיער התחילה עם ויקטוריה בקהאם. "במשך תקופה ארוכה רק ידועניות ידעו ועל הארכות שיער, אבל כשהיא עברה ביום אחד משיער קצר לארוך, כולן הבינו, וזהו". אף על פי שמקשרים הסרה לא נכונה של התוספות ושימוש יתר של הארכות השיער להקרחה, הלקוחות אינם נרתעים.

גם תוספות של שיער סינתטי פופולריות מאוד, בעיקר אצל צעירות, אך בהן אי אפשר לעשות פן, תלתלים או החלקה. לכן לקבלת הארכת שיער לתקופה ממושכת יותר, המספרות משתמשות בשיער אדם. אפשר לחבר את התוספות באמצעות הלחמה, מיקרו חרוזים, קליפסים ואפילו בדבק. אולם למרות הפופולריות הגואה, מיעוט בקרב הלקוחות הלהוטות מעוניין במקורות השיער. "למען האמת, אני לא חושבת שלמישהו אכפת מה מקור השיער", מודה ריילי. "הייתי שמחה לומר שהגישה שלנו אתית, אבל אם הלקוחות שלנו רוצים משהו ומוכנים לשלם תמורתו, אנחנו נספק להם את זה".

ואכן, מאחורי השיער הגולש, הרווחים, ושורות של שיער ארוז היטב, טמון מה שהיסטוריונית קרוליין קוקס מכנה "הצד האפל" של התעשייה. אף שקיימים יוצאים מן הכלל כמו "בלומסברי", מרבית השיער בכל זאת מגיע ממדינות שבהן שיער ארוך וטבעי הוא סמל ליופי, אך הנשים עניות מאוד ועל כן גם מוכנות למכור את הנכס היחיד שברשותן.

חלק גדול מהשיער הנמכר מגיע מסוכנים קטנים התרים אחריו בכפרים ברחבי הודו, סין ומזרח אירופה. הם מציעים לנשים חסרות כול תשלום קטן תמורת שיערן. אחד היבואנים התראיין על כך בניו יורק טיימס: "הנשים לא עושות את זה בשביל הכיף. לרוב, רק מי ששקועה בקשיים כלכליים זמניים באזורים קשים מוכרת את שיערה".

מידע מדאיג יותר הביא ה"אובזרבר" ב-2006, שדיווח שבהודו יש בעלים המכריחים את נשותיהם למכור את שיערן, ומשכנעים ילדות בשכונות העוני לגלח את שערן תמורת צעצועים. במקרה אחד כנופיה גנבה את שערה של אישה: הם החזיקו אותה בכוח בזמן שגילחו את שיערה. כשאמרה ויקטוריה בקהאם ב-2003 ש"תוספות השיער שלי באו מאסירים רוסים, זאת אומרת שאני נושאת על הראש שלי את כל אגף ד'", אולי התבדחה, אך זמן קצר לאחר מכן הודתה הוועדה לרפורמה בבתי הסוהר במוסקווה שהדבר בהחלט אפשרי: סוהרים גילחו שיערם של אסירים ומכרו אותו.

בזכות סיפורי הזוועה האלה, חברות בעלות מוניטין משתדלות להבטיח שהשיער שהן מוכרות הוא "אתי", בדומה לתעשיית היהלומים. לדברי ריילי, Balmain Hair מייבאת שיער מסין זה כמעט 50 שנה, ומשלמת לנשים סכום המקביל לשכר של שישה חודשי עבודה (אם כי לא ידע לומר לי סכום מדויק). ואולם, לא כל החברות משלמות לתורמות. במקדשים בדרום הודו, המאמינות נוסעות מאות קילומטרים ועומדות שעות בתור כדי שיגלחו את ראשן. זה קורבן שהן מעלות: הן התפללו לילד, להבראה של קרוב, ליבול טוב, וכשתפילותיהן נענות, הן באות ומוסרות את שיערן.

לפי אחד הדיווחים אלה נשים כפריות שמעולם לא צבעו את שיערן, לא עשו לו פן ואפילו לא הסתפרו, לכן הוא מוערך ביותר מ-300 דולר. בהמשך השיער עובר מיון ונמכר, לא אחת במכירה פומבית מקוונת. אשתקד מקדש טירומאלה, הרוויח, ככל הנראה, יותר מ-35 מיליון דולר ממכירת שיער. חברת Great Lengths ("אורכים גדולים") המוכר שיער מהמקדשים, מציינת שהשיער נתרם ברצון, ושלחברה יש נציג בהודו שקונה אותו ישר מהמקדש ומוודא שהכסף מועבר חזרה לקהילה המקומית בצורת סיוע רפואי, מערכות חינוך ושאר מיזמי תשתיות חשובים.

אך בה בעת שהנשים המגדלות את השיער עלולות שלא לקבל תמורה הולמת, המחיר שמשלמים הלקוחות רק עולה. אמנדה בידאלף, המתמחה בתספורות אפריקאיות העתירות בתוספות שיער, מספרת שמחיר השיער "עבר כל גבול". חבילות שיער שעלו בין 30-15 דולרים, עולות עכשיו בין 95-80 דולר. ולמרות המיתון, כמחצית מלקוחותיה אינן יכולות לחיות בלעדי תוספות השיער, והן מחשבות אותו בהוצאות החודשיות שלהם. קים הונג'ן, המנהלת מספרה המתמחה בהארכת שיער בצפון לונדון אומרת: "המון לקוחות מדברות על בוטוקס ועל ניתוחים פלסטיים. בעיניהן הארכת שיער זה אותו הדבר".

קוקס סבורה שהעובדה שהתוספות לא נראות בהכרח כשיערה הטבעי של הלקוחה, משקפת את ההשפעה של תעשיית המין על דעותינו כיצד אישה צריכה להיראות. "זה מכבר האופנה מפארת ומרוממת את המלאכותיות: שיזוף מלאכותי, שיניים מלאכותיות, שדיים מלאכותיים, ציפורניים מלאכותיות, וצריך גם שיער מלאכותי שיתאים לכל זה. כל רעיון היופי מתבסס כיום על מלאכותיות והיפטרות ממאפיינים אנושיים טבעיים - מורטים את השיער בשעווה מכל הגוף, אבל מדביקים לראש שיער של אישה אחרת". תוספות השיער גם משקפות נסיגה במקומן של הנשים בחברה, אומרת קוקס. "כאשר נשים מנסות לשנות את תפקידן, שיער קצר נחשב ‘שיק' כמו בשנות ה-20 וה-60. אבל כאשר התפקידים המגדריים נעשים מסורתיים יותר, מגיע תורו של השיער המזויף". ואף על פי כן, אולי צפוי שינוי. המצב הכלכלי הקשה והעלייה בפמיניזם בקרב הצעירים עשויה לרמוז על סוף עידן תוספות השיער. "זה מתחיל להיראות לא אופנתי, בעיקר ככל שהמיתון הולך ונמשך", מסבירה קוקס. "לדעתי, התופעה הגיעה לשיאה, ועכשיו האופנה מתחילה לעבור אל מראה טבעי יותר".

ואולם, מראה טבעי אינו אומר בהכרח שבא הקץ לתוספות השיער. כעת הן פשוט נעשות בצורה דיסקרטית יותר, הן מוסיפות נפח במקום אורך. מגמה זו משקפת את העובדה שנשים מבוגרות התחילו להשתמש בתוספות שיער. "הצעירות עושות הארכות צבעוניות, נשים בוגרות רוצות קריאות התפעלות, נשים מבוגרות מבקשות לרוב שיער סמיך יותר", אומרת אמיר. ריילי מסכימה איתה: "אצל נשים השיער מתחיל להקליש בסביבות גיל 35 אבל הן רוצות את השיער היפה שהיה להן בגיל 20 והן משיגות את זה באמצעות תוספות השיער".

בסופו של דבר לא חשוב מה עורר את הרומן שלנו עם תוספות השיער, הן כבר הפכו מאורחות לרגע לדיירות של קבע. ביום גשום צפיתי איך אחת הספריות עובדת על שיערה של ג'סיקה מנדיי המאריכה את שיערה לקראת חתונתה. התהליך היקר נמשך שעות וחזר על עצמו שוב ושוב, אבל לכלה המיועדת לא היה אכפת. "האנשים רוצים שיער ארוך על המקום. אם זה ימצא חן בעיניי, אין לי ספק שאעשה את זה שוב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו