בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי הניצחון, אובמה מתפנה לסבב מינויים בממשל האמריקאי

ההחלטה המרכזית לה ידרש אובמה היא מי יחליף את הילרי קלינטון בתפקיד שרת החוץ. המועמדים המובילים הם הסנאטור ג'ון קרי והמושל לשעבר ביל ריצ'רדסון

2תגובות

48 שעות חלפו מאז הסתיימה מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב בניצחונו של ברק אובמה, ובוושינגטון כבר עולות שאלות חדשות לראש סדר היום: מה יהיה הרכב הממשל החדש של הנשיא, מי יישאר ומי יעזוב, כיצד מתכוון אובמה להתמודד עם האתגרים הכלכליים ובתחום מדיניות החוץ, וגם - האם בכהונתו השנייה יזכה לשיתוף פעולה טוב יותר עם הרפובליקאים בקונגרס.

בכל הנוגע למינויים, יידרש אובמה כבר בזמן הקרוב לשורה של החלטות, שהמרכזית בהן במחלקת המדינה. שרת החוץ, הילרי קלינטון, כבר הודיעה לפני זמן רב שבכוונתה לפרוש בינואר. עם השמות שכבר הועלו כמועמדים להחליפה נמנים יו"ר ועדת החוץ בסנאט והמועמד לנשיאות ב-2004, ג'ון קרי, ומושל מדינת ניו מקסיקו לשעבר ביל ריצ'רדסון. אפשרות אחרת היא שאובמה ינסה לקרב אליו את הרפובליקאים דווקא באמצעות מינוי שר חוץ המזוהה עמם. שמו של ג'ון הנטסמן, מושל יוטה לשעבר, שהתמודד בפריימריז הרפובליקאי ופרש בשלב מוקדם, הוזכר בהקשר זה, מה גם שאובמה היה זה שמינה אותו ב-2009 לשגריר ארה"ב בסין. הנטסמן מתח בחודשים האחרונים ביקורת חריפה על ההקצנה במפלגה הרפובליקאית והחרים את הוועידה הארצית שהתקיימה בפלורידה. 

גם שר האוצר, טימותי גייטנר, הודיע על כוונתו לפרוש, ואחד המועמדים האפשריים להחליפו הוא ראש סגל הבית הלבן, היהודי האורתודוקסי הבכיר בממשל, ג'ק לו. במקביל, העלו כמה כלי תקשורת אמריקאיים אפשרות אחרת שלפיה מיט רומני ימונה לתפקיד שר האוצר. אפשרות זו התבססה על הצהרתו של אובמה בנאום הניצחון כי בכוונתו לדון עם רומני בתוכניות לחילוץ המשק האמריקאי מהבוץ. גורמים מרכזיים אחרים שמתנדנדים הם שר המשפטים אריק הולדר והשרה לביטחון פנים ג'נט נפוליטאנו. שר ההגנה, לאון פנטה, נכנס לתפקידו רק ביולי 2011, אך אם יחליט לפרוש עשוי ראש הסי-איי-איי, דיוויד פטראוס, לתפוס את מקומו. מועמדים נוספים לתפקיד הבכיר ביותר בפנטגון הם: סגנית שר ההגנה לשעבר, מישל פלורנוי, שסייעה בחודשים האחרונים לקמפיין הבחירות של אובמה, והסנאטור הרפובליקאי לשעבר צ'ק הייגל, שמתח ביקורת חריפה על ממשל בוש וזכה לפופולריות רבה בקרב הדמוקרטים במדינתו נברסקה.

אך מעבר למשחק הכיסאות המוזיקליים, על שולחנו של אובמה מונחות בעיות דחופות ובראשן צליחת "הצוק הפיסקאלי" וצמצום הגירעון הלאומי. בעניין זה יהיה חייב אובמה להשיג פשרה בקונגרס בסוגיית הקיצוצים בתקציב הפדרלי או להעלות מסים לעשירים. אובמה חייב לפעול במהירות כיוון שבהיעדר פתרון, ייכנס בתחילת 2013 לתוקף הקיצוץ הרוחבי האוטומטי ויפוג תוקפן של הטבות המס מעידן בוש. יו"ר בית הנבחרים, הרפובליקאי ג'ון ביינר, הציע לקדם הסכם בין מפלגתי לגיבוש "קוד מיסוי פשוט יותר והוגן יותר שיבטיח שיעורי מס נמוכים", אך בסנאט שימשיך להישלט על ידי הדמוקרטים התקבלו דבריו בקרירות.

בעניין התקדמותה של איראן בפרויקט הגרעין, אובמה צפוי לנסות לחזור לדיאלוג עם טהראן על מנת למצות את כל האפשרויות שנותרו בידיו. אתגר מידי נוסף במזרח התיכון הוא התחזקות הגורמים האיסלאמיסטיים, בעיקר בסוריה, והמשך מדיניות עדינה מול הדמוקרטיות החדשות שנוצרו בעקבות האביב הערבי. תוכנית הנסיגה מאפגניסטאן תימשך כמתוכנן וצפויה להסתיים בשלהי 2014. ביחס לסין ורוסיה, סביר להניח שהחשדנות תימשך אך לא תגלוש לאנטגוניזם הגלוי ששידר רומני לאורך מערכת הבחירות. 

אובמה שב אתמול לוושינגטון וחזר מיד לעבודה. הבית הלבן פרסם אמש הודעה כי הנשיא ייצא למסע דילוגים בדרום-מזרח אסיה בעוד כשבוע ויבקר בבורמה (מיאנמאר), תאילנד וקמבודיה. בניגוד להבטחתו של מיט רומני לקיים את ביקורו הראשון כנשיא בישראל, בממשל אובמה לא מתכוונים לפי שעה לתאם לנשיא ביקור בירושלים. על אף שבממשל טוענים שהם לא מזניחים את תהליך השלום, ספק אם מיד אחרי השבעתו השנייה הוא ימנה שליח מיוחד למזרח התיכון, דוגמת מינויו של ג'ורג' מיטשל ב-2009. 

במחנה אובמה התבשמו אתמול בניצחון במהלך שיחה מסכמת שקיימו יועציו של הנשיא עם כתבים. היועץ הבכיר של קמפיין הבחירות, דיוויד אקסלרוד, אמר: "היתה לנו תוכנית וביצענו אותה טוב. היו לנו מתנדבים צעירים שחלקם יכלו להיות הילדים שלי. הם המציאו את הקמפיין מחדש עם כלים חדשים. מעבר לזה, הקמפיין הושתת על בסיס איתן של רקורד. הרפובליקאים צריכים לעשות חשבון נפש. הם היו רחוק ממיינסטרים. גם המיליארדרים שמימנו את הסופר-פאקס ישאלו ‘איפה ההחזר שלנו' כי הם לא קיבלו הרבה תמורה לכספם". 

במחנה הרפובליקאי כבר החלו חשבון הנפש (ראה ידיעה נפרדת) וההתחשבנות. יש מי שתלה את האשמה במושל ניו ג'רזי, כריס כריסטי, שבשבוע הקריטי שלפני הבחירות הרעיף מחמאות על האופן שבו מטפל אובמה בנזקי ההוריקן סנדי. כריסטי, שגם סירב להופיע באירוע בחירות עם רומני, הדף את הביקורת ואמר כי היה המושל הראשון שתמך במועמד הרפובליקאי וכי "לא חיבק את אובמה אלא אמר את האמת". רומני מצדו נפגש עם תורמיו המרכזיים לקמפיין והטיל על ההוריקן את עיקר האשמה בהפסדו.

רומני, שנפגש השבוע עם התורמים המרכזיים של הקמפיין שלו, הטיל את עיקר האשמה על ההוריקן. התורמים היו מנומסים, אך חלקם לא חסכו ביקורת מאנשי הקמפיין של רומני על חובבנות, חוסר יכולת לתאם מסר מוקדם יותר ולהציג תוכנית קוהרנטית שתהווה אלטרנטיבה בעיני הבוחרים ויחסים עכורים עם התקשורת שתרמו להפסד. הדיון על איך המפלגה תתמודד עם ההפסד הצורב שלה בקרב הצעירים, ההיספאנים, קבוצה שהשפעתה גדלה בארה"ב וגם תחזיר את אמון ההנשים (שאלה לא קלה למפלגה שמתנגדת להפלות כשלמעלה ממחצית הנשים בארה"ב תומכות בזכות זו, ומחזיקה בעמדה מחמירה כלפי המהגרים), כנראה יגיע מאוחר יותר, אחרי שיכלו זעם בשעירים לעזאזל של הקמפיין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו