בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיוויד פטראוס, הגיבור שלא כבש את יצרו

ראש הסי-איי-אי, שפרש בעקבות רומן שניהל, היה גיבור אמריקאי ואף מועמד אפשרי לנשיאות. למזלו, לצד הצביעות שלה - אמריקה יודעת גם לסלוח

105תגובות

נפילתו (לא בהכרח הסופית) של הגנרל בדימוס דייוויד פטראוס, שהתפטר אתמול (שישי) מראשות הסי-איי-אי בעקבות הודאתו בניאוף, היא מלודרמה אמריקאית קלאסית, גדולה ומרתקת אף יותר מהבחירות לנשיאות. סקס ופוליטיקה, ביטחון ותקשורת, צבא וצביעות, מוסר ציבורי והתנהגות אישית, שאפתן-על פוגש את המקבילה הנשית שלו, שומט את שריונו ונופל, כי עקב אכילס שלו נמצא קצת גבוה מהעקב. הטיפוס השיטתי לצמרת, אולי אף לבית הלבן, הגיע לחניית-ביניים, אם לא לתחנה אחרונה, בחדר-המיטות.

פטראוס הוא הגיבור הבולט ביותר, כמעט היחיד, של מלחמת עיראק בעשור שעבר, המפקד שבכוח רצונו וביצועיו הפך תבוסה יקרה ומביכה להישג יחסי. כך, על כל פנים, מוצג הדימוי העממי בדיווחים המתפעלים של הכתבים הצבאיים שסיקרו אותו - שהפיצו את אגדת פטראוס וכבדרך אגב קנו מוניטין גם לעצמם. יצירתי, מעמיק מחשבה, מאתגר את התפיסות המקובלות ומציע את היפוכן. כשהפיקוד המאובן עובד בתבניות מגושמות של עוצמת-יתר, הוא מפתח (או מחזיר מהגנזך) תורה של נגד-חתרנות, וכשהאיטיים ממנו הולכים בעקבותיו, הוא כבר במקום אחר ומציע דווקא תגבור ולא נסיגה. וזה עובד, הכי חשוב – זה עובד, לפחות לזמן-מה, לכאורה, לאפשר ניתוק-מגע ללא בזיון, ותחי ההצלחה.

בן מהגרים מהולנד, צוער מבריק שכיוון מהרגע הראשון אל ראש המדרג, חניך מצטיין, מחדד שכל ומחשל גוף, מחזר חצוף של בת מפקד ווסט פוינט, כמו גנרל ג'ון פרשינג שמיהר, כקצין זוטר, לשאת לאשה בת של חבר-קונגרס מרכזי, בעל השפעה על הקידום בצבא. ראש-לשכה של גנרלים, מנצל הזדמנויות רצופות לרכוש השכלה צבאית ואקדמית, לטוות קשרים, להכיר פוליטיקאים ועיתונאים.

צבא ארצות הברית

עיראק הקפיצה אותו ממפקד אוגדה, אחד מתריסר בני-דורו, למצביא חושב ומפלס דרך, גם לעצמו, אל התודעה הלאומית. אמריקה, שהתאכזבה מהגנרלים שלה בששת העשורים שמאז מלחמת קוריאה, מצאה לפתע קצין כלבבה. מעריציו, אזרחים מפוכחים שאינם נוהגים להסתנוור מהכוכבים על כתפי המפקדים הבכירים, החלו לומר שמדויד (דוייט דייוויד אייזנהואר) עד דויד לא קם כדייוויד פטראוס. באמצעי התקשורת ובמכוני המחקר ואף בקונגרס הספקני עד חשדנות בדרך כלל צץ סביבו קמפ דייוויד של מתמוגגים. אופייני שאתמול הביעה הסנאטורית דייאן פיינסטיין, יו"ר ועדת המודיעין, לא רק צער על התפטרותו, אלא גם תמיהה על שגזר על עצמו עונש כבד מדי.

ואם הדגם הוא אייזנהואר, הגנרל האחרון שהגיע לנשיאות, בתום מסלול צבאי שכלל ראשות-לשכה של ראש מטה הצבא (דגלס מקארתור) וחסות של ראש מטה אחר (ג'ורג' מרשל) וניהול של מערכה מעבר לים, זירת אירופה במלחמת העולם השנייה, עם היבטים של ברית רב-לאומית ורגישויות דיפלומטיות ואישיות, התבקש ששמו של פטראוס יצוץ כמועמד-בכוח לנשיא, או לסגן-נשיא, לא חשוב באיזו מפלגה.

פטראוס לא מיהר להוון פוליטית את תהילתו הצבאית: הוא רצה למצות את הנאתו מהתפקידים ולעבור גם את ראשות מטה הצבא או את ראשות המטות המשולבים. אבל מה שקסם בו לציבור היה בעיני פוליטיקאים שאפתנים לא פחות ממנו הקוץ שבעלייתו. הוא הפך ממכשיר למתחרה. כשעוזריו של ברק אובמה סרקו את הזירה ותהו איזה מועמד רפובליקאי עלול להציב לנשיא איום קיומי בבחירות 2012, התנוסס שמו של פטראוס בראש הרשימה.

החוק האמריקאי אוסר על גנרלים ואדמירלים להתמנות בעשור שלאחר פרישתם משירות פעיל לתפקיד שר ההגנה (שנוצר רק ב-1947). הסעיף הושעה רק פעם אחת, במלחמת קוריאה, כשהנשיא טרומן נזקק לגנרל בדימוס מרשל גם כסמכות צבאית המקזזת את יוקרתו של מקארתור המרדני. אבל שום צינון אינו חל על בחירה לנשיאות. אייזנהואר עדיין לבש מדים כמפקד הראשון של כוחות נאט"ו כשקיבל את דין התנועה והתמנה למועמד הרפובליקאי לנשיאות, בשלהי אותה נשיאות של טרומן (שהחליט שלא להתמודד – ולהפסיד – נגדו).

בשנים האחרונות לא סיפקה הצמרת הצבאית מועמדים מוצלחים לנשיאות. גנרל ווסלי קלרק, מפקד פיקוד אירופה וכוחות נאט"ו במערכה בבוסניה, נחשב תחילה מקורב לנשיא קלינטון, אך הסתכסך עם שר ההגנה שלו, וויליאם כהן, נאלץ לפרוש והתמודד על המועמדות הדמוקרטית ב-2004. יומרותיו התפוגגו במהרה.

פאולה ברודוול מתארח בדיילי שואו עם ג'ון סטיוארט

פטראוס הוא קלרק משוכלל יותר. הישגי כמותו, מרתיע כמותו קצינים אחרים בשאפתנותו הבוטה, אבל קוסם ממנו לציבור ולקונגרס. אילו התאחדה המפלגה הרפובליקאית סביבו והציבה תחתיו כסגן מועמד כלכלי-חברתי מושך, לא היה זה מעבר לכוחו להשיג מול אובמה יותר ממיט רומני.

משימתו של צוות אובמה היתה, לפיכך, להשאיר את פטראוס בממשל, אבל להעביר אותו מהזרקורים אל הצללים – למנוע ממנו את ראשות המטות המשולבים, כבמה ציבורית שמעליה יכול אדם כמותו, אם ירצה בכך, להאפיל על דמותו של הנשיא כמפקד עליון, ולהעניק לו את ראשות הסי-איי-אי, עמדה חשובה במהותה אך מוצנעת. בה בעת, הוענקה מישרה מתגמלת בממשל לרעייתו, הולי.

אחד הפולחנים הקבועים והצבועים של הצבא האמריקאי משתפך על הזוגיות של המפקד ורעייתו. בהעברת תפקיד יודו תמיד השר או מפקדו של המפקד לדייוויד ולהולי, או למייק ולדברה, כצמד שבלעדי הצלע הנשית בו לא היה המפקד עומד במטלותיו. כך, ללא קשר ליחסים האמיתיים בין בני-הזוג, שזר לא יתיימר לרדת לעומקם.

להעמדת פנים זו יש תפקיד ארגוני: לשדר לחיילים את הציפייה לחיי משפחה תקינים, לפחות למראית-עין, כדי לשמור על יציבות. בצד הערך מונף גם העונש, על בכירים ממש כמו על זוטרים, ללא סלחנות. מי שאינו נזהר ונתפס בקלקלתו, מסולק ללא חמלה. כך בשתיינות, כך ברשלנות, כך בשליחת יד לקופה (גנרל ויליאם "קיפ" וורד, לשעבר המתאם בין ישראל לרשות הפלשתינית, עומד בפני גירוש מהשירות בבושת פנים ובהורדה בדרגה, בגלל אי-סדרים כספיים). הלקח הדו-צדדי הוא "ממני תראו וכך תעשו, אבל אוי לי אם תראו שאני עושה ההיפך ממה שאני דורש מכם".

גנרל חיל-האוויר ג'וזף רלסטון, שהיה מועמד לראשות המטות המשולבים בתקופת קלינטון, נאלץ לוותר לאחר שהתגלה כי בעודו נשוי, אם גם פרוד מאשתו, קשר יחסים עם בת מחזורו במכללה צבאית, עובדת הסי-איי-אי. השניים התגרשו מאז מבני-זוגם ונישאו זה לזה, אבל קלינטון לא העז להביא את מינוי רלסטון לאישור הסנאט. ברור שהצביעות חגגה: רלסטון אושר למפקד כוחות נאט"ו – באירופה לא הבינו בדיוק על מה המהומה – וקלינטון עצמו עשה במוניקה לווינסקי מה שעשה וניצל מהדחה, כי לנבחר-ציבור דין אחר מאשר ללובש-מדים.

אי–פי

ואם למוניקה קדמה אצל קלינטון פולה ג'ונס, גם לפטראוס היתה פולה שהפילה אותו, בהשתתפותו הפעילה, פולה קרנץ ברודוול, מהדורה נשית צעירה שלו – חניכה מצטיינת בכל, ספורטאית הישגית, בוגרת ווסט פוינט. המוטו הפרטי שלה – "תשוקה. להט. חזון" – יהפוך בימים הקרובים לשורת-המחץ של אמריקה, אחרי שכבר מחץ את פטראוס; ושם ספרה עליו, "הכול בפנים", יהיה נושא לבדיחות אינסופיות.

ברודוול, קצינת מודיעין, רב-סרן במילואים, דוקטורנטית-חוקרת-עיתונאית, מי שלא רק כתבה את הביוגרפיה של פטראוס אלא גם תרמה לה ושינתה אותה, התמחתה במזרח-התיכון, למדה בירדן, השתתפה בוועידות מקצועיות בישראל. הנה מבצבץ ובא הקשר הישראלי: שתלו אותה, היא נשלחה לפתות את פטראוס כדי לחלץ ממנו מידע סודי ולהשפיע באמצעות ראש הסי-איי-אי על המדיניות האמריקאית. האיראנים עוד מסוגלים להאמין בכך.

פטראוס היה בן-שיח מקצועי מצוין לקהילת הצבא והמודיעין של ישראל, מאז אמצע העשור שעבר, כשפיקד על גוף התורה וההדרכה של זרוע-היבשה בפורט לוונוורת. בתקופתו בסנטקו"ם, פיקוד המרכז החולש על מדינות ערב ועל איראן אך מתנזר מישראל, הידק מאד את הקשרים עם מקביליו בצה"ל ובראשם הרמטכ"ל הקודם גבי אשכנזי.

חלפו הימים המעליבים של שנות ה-80' וה-90', כאשר הפחד מתגובת הערבים גרם לסנטקו"ם להתנכר לישראל ולהתעקש שהיחסים יתנהלו רק באמצעות וושינגטון ופיקוד אירופה, שבאחריותו ישראל. לפני פחות מרבע מאה, כאשר הרמטכ"ל דן שומרון ביקר במטה הכוחות המיוחדים סוקו"ם בבסיס חיל-האוויר מקדיל, בטמפה שבפלורידה, נחרדו במטה סנטקו"ם, החולק את מקדיל ואת חדר-האוכל לקצינים עם סוקו"ם, שמא שומרון יחצה את הקו שבין שני הפיקודים ויכעיס בכך את הסעודים. לא פטראוס: הוא לא נרתע מפגישות עם הרמטכ"ל ומסדנאות עם קציני צה"ל. כראש הסי-איי-אי פגש תכופות גם את ראשי המוסד ואמ"ן. היתה בו מזיגה נכונה של הבנה לצרכי הביטחון של ישראל ולהכרח בהתקדמות לשלום עם הפלשתינים, שהיעדרו מקרין גם על הקשיים האמריקאים באזור. הליכתו מהסי-איי-אי היא לפיכך גם אבידה לישראל.

במחזה המוסר של פטראוס יש נופך תנ"כי – דוד המלך, הנושא לאשה, מאהבה או לקידום, את מיכל בת שאול, ובוגד בה עם בת-שבע (ועם מי לא). אבל אחרי התנ"ך באה הברית החדשה, ואמריקה של המאה ה-21, עם כל התעקשותה לגבות מחיר על סטייה מהדרך, יודעת גם לסלוח. עד לבחירות הבאות יש עוד ארבע שנים. פטראוס עוד יכול לכתוב את ספרו על ביטחון ומדינאות, להתעשר בהרצאות, להיענות לדרישת הקהל – ולחזור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו