בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהגיהנום למלטה ובחזרה

באי הקטן לכודים אלפי פליטים, שלא יכולים לעבוד בו או לעבור למדינות אחרות. רבים מהם תוהים אם המציאות הזו עדיפה על החיים באפריקה

15תגובות

ערב אחד, לפני זמן לא רב, החלו פליטים שמתגוררים במכולות הפלדה ליד שדה התעופה הנטוש בעיר ואלטה שבמלטה להוציא החוצה את המזרנים שלהם כדי לישון תחת כיפת השמים וכך להתחמק מהחום המחניק.

אחדים מהם "מתגוררים" ב"מרכז הפתוח" הממשלתי זה שנים אחדות. אחרים הגיעו לאחרונה. בקרב רובם שוררת תחושה של תבוסה.

"זה באמת רע מאוד", אמר גבר סומלי, שהסכים רק לומר ששמו ז. מוחמד. הוא נמלט מהמלחמה בסומליה, נכלא בלוב בזמן שעשה את דרכו צפונה, וכעת הוא מוצא את עצמו במקום העגום הזה, עם הברזיה והשירותים המשותפים. "את יכולה לראות בעצמך מה קורה. בכל שבוע אני הולך למרכז התעסוקה כדי לקבל עבודה, אבל אין כלום. הם אף פעם לא מתקשרים".

ייתכן שבשום מקום אחר לא בולטות תוצאותיה של מדיניות ההגירה של האיחוד האירופי, לפיה "גודל אחד מתאים לכולם", כפי שהן בולטות כאן, במלטה, אי קטן בים התיכון בין לוב לאיטליה שבו יחס הפליטים לראש הוא הגבוה ביותר מאשר בכל חברה אחרת באיחוד האירופי. רבים מהפליטים שמצויים בה חיים בחוסר ודאות. הם אינם מוצאים עבודה ולכן אינם יכולים להרשות לעצמם לשכור דירה ­והם אינם יכולים לצאת מהאי.

מוחמד ורוב "הדיירים החדשים" לא בדיוק רצו לבוא למלטה. רובם אפילו לא שמעו עליה לפני שהסירות הרעועות שבהן הפליגו טבעו בדרכן לאיטליה, ומשמר החופים של מלטה הציל אותם. על כך, הם אסירי תודה.

אבל, הם שואלים, מה יקרה עכשיו? האי הקטנטן הזה מאוכלס בצפיפות ואין לו הרבה מה להציע להם. אך בהתאם לחוקי האיחוד האירופי, הם באו לכאן והם תקועים כאן.

כמו כל הפליטים שמגיעים לאיחוד האירופי, נלקחות מהם טביעות אצבעות שמוכנסות למאגר נתונים. אם הם מצליחים להגיע לאחת ממדינות אירופה, ורבים מהם מצליחים, הם מוחזרים למלטה במהירות.

גם יוון נאבקת בכללים האלה. אלפי פליטים מגיעים לגבולותיה ומאחר שהיא מתמודדת במשבר כלכלי קשה, אין לה כמעט משאבים לטפל בהם. המתקנים הממשלתיים שלה במצב כל כך קשה, עד שבית המשפט האירופי לזכויות האדם קבע שהחזרת מבקש מקלט ליוון מפירה את זכויותיו.

המספרים של מלטה הרבה יותר קטנים מאלה של יוון, אך גם כלכלתה קטנה יותר. התהפוכות בלוב, סוריה, סודאן וסומליה גורמות לזרם בלתי פוסק של פליטים שנמלטים מהן. באחד הלילות נמצאו 168 פליטים בשתי ספינות. 30 מהם היו כל כך חולים משיט של ימים רבים בים ללא מזון ומי שתייה, ששלטונות מלטה אשפזו אותם מיד בבית החולים המקומי. פקידי הממשלה נאנחו מהמחשבה שהנה, יש להם עוד פליטים נזקקים. "בשבילנו, 168 הם כמו אלפים לאחרים", אמר אלכסנדר טורטל, מנהל הסוכנות לרווחת מבקשי מקלט של מלטה.

למלטה אין אפילו את האמצעים לגרש את אלה שאינם עומדים בתנאים הדורשים הגנה הומניטרית. אין לה באפריקה רשת הקונסוליות שנחוצה כדי לשאת ולתת על החזרת הפליטים לארצותיהם, ובוודאי שאין היא יכולה לממן טיסות שכר להחזרתם. וכך, המספרים ממשיכים לגדול ובעשור האחרון היו יותר מ-16,000 פליטים במלטה.

ואולם, בשעה שמלטה לוחצת על האיחוד האירופי לקחת חלק גדול יותר בעלות הטיפול בפליטים, נמתחת עליה ביקורת בשל התנאים שהם מקבלים בבואם אליה.

כל מי שמגיע בספינה נשלח לכלא, במקרים רבים עד שנה וחצי, למרות שיותר ממחציתם יקבלו בסופו של דבר מעמד של פליטים או לפחות של מבקשי מקלט. דו"ח שפרסם באחרונה ארגון Human Rights Watch הצביע על העובדה שאפילו קטינים נשלחים לכלא ומוחזקים בתור מבוגרים עד שמוודאים את גילם.

פעילים למען זכויות האדם מתלוננים גם על העובדה שמדיניות המעצרים הופכת לפושעים אנשים שלעתים קרובות נמלטים ממלחמה או מרדיפה. העצורים מוחזקים במספר בניינים, בהם שני האנגרים ענקיים, שבכל אחד מהם אפשר להכניס כ‑300 אנשים. בקיץ החום בתוכם הוא ללא נשוא ובמשך כל השנה, טוענים הפעילים, הרעש מחריש אוזניים והתנאים ההיגייניים עלובים. לאחר שהם משוחררים, הם יכולים לעבור אל "מרכזים פתוחים" כמו זה שמוחמד חי בו.

"אלה אנשים שסבלו סבל נורא, מלחמה, אונס", אמרה קתרין קמילרי, מנהלת השירות הישועי לפליטים במלטה, "הנסיעה לכאן היא בדרך כלל איומה, ובמקרים רבים הם מאבדים נשים, בעלים או ילדים. אפשר היה לחשוב שנוכל להראות קצת יותר הבנה".

אחדים מהפעילים טוענים שמדיניות המעצר עולה כסף רב, אך בכירים מלטזים מתעקשים להמשיך בה. מומחים אומרים כי אם לא ימשיכו בה, הם יסולקו ממשרותיהם. "יש תמיכה רבה במדיניות המעצרים", אמר ניל פלזון, מנהל ארגון למען זכויות האדם. "המלטזים אינם שמחים לראות אפריקנים מסתובבים חופשי ביניהם".

ביוני הוכה מהגר למוות כשניסה, ככל הנראה, להימלט ממעצר. זו לא הפעם הראשונה שנשמעת האשמה באכזריות. בכירים אומרים שהם היו שמחים להציע תנאים טובים יותר, אך הם עושים כמיטב יכולתם בהתחשב בנסיבות.

עד לאחרונה, כמעט שלא היה למלטה ניסיון באנשי סירות מאפריקה. בכירים אומרים כי אין הם מבינים מדוע האפריקנים התחילו לבוא למלטה, למרות שאחדים מהם סבורים שזה קשור לכניסתה לאיחוד האירופי ב-2004.

מלטה החלה לבקש עזרה לפני שנים אחדות, והאיחוד האירופי מעניק לה עזרה מסוימת. כמה מאות פליטים הועברו ליבשת, וגם ארה"ב עזרה והוציאה ממלטה כאלף משפחות בחמש השנים האחרונות. אך המלטזים אומרים שנחוצה להם עזרה נוספת.

הם אומרים שהכללים הנוכחיים של האיחוד האירופי, הידועים בכינוי "הסכם דבלין 2", אינם הוגנים. הם הוכנו זמן רב לפני שמלטה הצטרפה לאיחוד, ומשימתם העיקרית היא למנוע מפליטים לעבור ממדינה למדינה באירופה עד שהם מוצאים מדינה שנענית באהדה לתביעותיהם. המדינות דנות כעת בעריכת שינויים, שלדברי מומחים עשויים לכלול מתן סיוע כספי למדינות שמוצאות עצמן מוצפות בגל פליטים שמשאביהן לא יכולים להתמודד אתו.

אך לא ברור כיצד בדיוק תפעל השיטה הזו, ובינתיים, לאלפי הפליטים שנוחתים בחופי מלטה אין לאן ללכת ואין סיכויים לעתיד טוב יותר. אלה שמקבלים מעמד של פליטים מקווים לעבור למדינה אחרת. לאלה שבקשתם נדחתה, יש עוד פחות סיכויים. אחדים מהפליטים מוצאים עבודה, למרות שבכירים בממשלת מלטה מודים שהם מנוצלים לעתים קרובות על ידי מעסיקיהם.

באתר התיירים מפרץ מלייהה עובדים כתריסר פליטים. אחד מהם, האס מוחמד דלמאר, בן 21 מסומליה, הוחזק בעבר כשנה במעצר. הוא ניסה לעבור לבלגיה אך הוחזר למלטה ונשלח לכלא לעוד שישה חודשים. כמו רבים מהצעירים שחיים כאן הוא אוכל מה שידו משגת לקנות בדוכנים לממכר מזון מהיר וישן על החוף בקיץ. לפעמים הוא מרוויח 6.50 דולר ביום, ולפעמים 40 דולר. "אנחנו מחפשים כאן חיים", הוא אומר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו