בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נסיעה מסוכנת בדרך לבית הספר

יותר ממאה אלף בני אדם, בהם תלמידים רבים, נהרגים מדי שנה בתאונות דרכים בהודו. הסיבות רבות, אך לרשויות אין מניע פוליטי להתמודד עם הבעיה

7תגובות

ביום מותו, יצא ג'פניט סינג בן הארבע מביתו לבוש בקפידה ליום צילומים משותף בגן, וחייך חיוך מבויש למצלמה. אבל הוא לא חזר הביתה. באותו אחר הצהריים, כאשר סבו בא לקחת אותו מתחנת האוטובוס, הוא מצא אותו מוטל בשלולית דם בשולי הדרך; ספריו היו פזורים על הארץ ואחיו פרמיט כרע ברך ליד גופתו וניער אותו. "קום, קום" התחנן לפניו, "קום"!

מחזות כאלה הפכו לעניין שבשגרה בהודו, שבה מספר תאונות הדרכים הוא הגבוה בעולם; חלק מכריע מהנפגעים בהן הם תלמידים העושים את דרכם לבית הספר או ממנו. תאונות מחרידות כאלה קורות בשכיחות מדאיגה; בחודש מארס נהרגו 14 תלמידים לפחות ו 21 נפצעו, כאשר אוטובוס שהסיע תלמידים צלל לתוך תעלה במדינת אנדרה פראדש בדרום הודו; בחודש יולי נהרג תלמיד אחד ו 52 ילדים נפצעו לאחר שהאוטובוס שהסיע אותם צנח לתהום בעיר סרינגאר בקשמיר. אבל הילדים נהרגים לא פעם בתאונות כמו זו שבה היה מעורב ג'פניט, אשר נמחץ למוות מתחת לגלגלי האוטובוס שממנו ירד.

מומחים מייחסים את ריבוי התאונות למכלול קטלני של גורמים, בהם כבישים משובשים, נהיגה פרועה, אכיפת חוקים לקויה, נהגים לא מיומנים, והיעדר רצון פוליטי של ממש להתמודד עם הבעיה. לדבריהם האשם הוא גם בציבור בהודו, שלא דורש שירותים בטוחים יותר. "אין זעם ציבורי", אומר הרמן סידהו, נשיא ArriveSafe, עמותה המתמקדת בשיפור הבטיחות בדרכים. "התושבים מקבלים את זה כחלק ממכת התאונות בהודו".

בכל עיר או כפר בהודו, אפשר לראות ילדי בית ספר במדים זהים וילקוטים כבדים על גבם, עושים את דרכם ללימודים בתוך התנועה הסואנת. מספרם תפח בד בבד עם הצמיחה הכלכלית במדינה; בשמונה השנים האחרונות נוספו כ 34 מיליון תלמידים לבתי הספר היסודיים לבדם; ואולם במקביל עלה מספר כלי הרכב המתרוצצים בכבישי הודו פי שניים, והסתכם ב 74 מיליון; בשנה שעברה לבדה נוספו בהודו 14 מיליון כלי רכב. בעקבות זאת חל גם גידול משמעותי במספר תאונות הדרכים.

אין נתונים סטטיסטיים על תאונות שבהן מעורבים אוטובוסים המסיעים תלמידים, או על מספר ההרוגים בהן, אבל ברור שהוא עלה משמעותית בעשור האחרון. מנתוני הממשלה לשנת 2010 עולה שקרוב ל 134 אלף הודים נהרגו בתאונות דרכים בהודו בשנה זו לבדה. בעבור ילדים רבים, הדרך לבית ספר זרועת סיכונים. הכבישים אינם מתוכננים או מתוחזקים היטב, חסרים מעברי חציה, תמרורים ומדרכות.

לפני 15 שנה קיבלה הודו את חוק בטיחות האוטובוסים לתלמידים, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון שקבעה כי כלי רכב המסיעים תלמידים חייבים להיות מצוידים בדלתות, במנגנון שיגביל את מהירותם, ושנהגם חייב להיות מיומן ומנוסה ולציית לחוק. "זו פשוט שאלה של אכיפה עכשיו", אומר מאהש צ'נדר מהטה, עורך הדין שהגיש את העתירה, המציין שרבים מתעלמים מהתקנות הקיימות. "החוק ישנו, אבל בכל רחבי המדינה חסרה מודעות".

לדברי אמיטה מוללה וטאל, סגנית יו"ר ארגון המאגד 130 בתי ספר, הוועידה הלאומית לבית ספר פרוגרסיווי, היעדר המודעות הוא פועל יוצא של העונשים הקלים המוטלים על המעורבים בתאונות. "אני משוכנעת שמאות ואלפי בתי ספר אינם אוכפים את הנחיות החוק", היא אומרת.

מומחים לענייני בטיחות סבורים אמנם שהממשלה צריכה לנקוט פעולה, אבל טוענים שהאחריות מוטלת גם על בתי הספר; "אם יש תאונה, הנהלת בית הספר מעבירה את האחריות לנהג או לחברה המפעילה אותו ומתנערת מאחריות", אומר סידהו. "אנחנו נותנים את אמוננו בבתי הספר בהנחה שישמרו על שלום ילדינו", אומר ארווינדר סינג, אביו של הילד שנהרג מתחת לגלגלי האוטובוס שהסיע אותו הביתה, לפני כשנה. מאז הנהג נעצר, התאונה הועברה לטיפול בית המשפט, ובית הספר הציע לסינג פיצוי בסך 5,400 דולר. אבל הוא סירב, כי הוא מבקש דין צדק. "אני יודע שהוא לא יחזור אליי, אבל אני לא רוצה שהורים אחרים יסבלו כמוני", מוסיף סינג, הפועל עתה להקמת עמותה לבטיחות הילד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו