בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חילופי השלטון בסין

מנהיגים אפורים בעלי כושר ביצוע

"הטוב שבמנהיגים הוא זה שהעם אינו יודע עליו דבר מלבד עצם קיומו", אמר ההוגה הקדום לאו דזה ומנהיגי המפלגה מיישמים

13תגובות

חילופי ההנהגה במפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) עברו ללא ספירת קולות מותחת, תעמולת בחירות צבעונית ומיליארדים שנשפכים כדי להשחיר את היריב. פעם נוספת הוכח: סין היא לא אמריקה.

אולם דווקא בשגרה הזו, מסתתר ההישג המשמעותי של המק"ס: הסדרת ענייני השליטה במפלגה הגדולה בתבל (83 מיליון חברים). לפני שנות דור התנהלה המק"ס בשיטת המלוכה האבסולוטית: מאו דזה-דונג כיהן עד לנשמת אפו האחרונה, גם כאשר כשירותו הפיזית והמנטלית עמדו בספק. מוצא פיו, גם על ערש דווי, היה משמעותי יותר מכל הכינוסים הרשמיים. אולם ההנהגה של המק"ס למדה לקח חשוב מתקופה זו: גם מנהיג דגול כמו מאו עלול להידרדר ולדרדר עמו אומה שלמה אל פי התהום. כך הושבו הנורמות של הנהגה קולקטיבית, שבה מזכ"ל המפלגה הוא רק ראשון בין השווים, וגובשו כללים ברורים להחלפת המנהיגים שנבחרים עתה לשתי קדנציות לכל היותר ולא אמורים להמשיך בכהונתם אחרי גיל שבעים. עיקרון ההנהגה הקולקטיבית נשמר עתה בקפידה.

בצמרת המפלגה עומדים עתה שבעה אנשים, שחמישה מהם ייאלצו לפרוש מפאת גילם בשנת 2017; רק שניים צפויים לכהן עד שנת 2022: המזכ"ל החדש שי ג'ין-פינג, בן 59, שיירש במארס את תפקיד הנשיא, ולי קה-צ'יאנג, בן 57, שיתמנה לראש הממשלה. שני המנהיגים הוכנו בקפידה לתפקידם מבעוד מועד, ובבחירתם אין ממד של הפתעה.

פרשנים נוטים לשייך את בכירי המק"ס למחנה זה או אחר, אך האמת היא שאין אנו יודעים הרבה על הנעשה מאחורי הקלעים של כינוסי המפלגה. גם המועמדים לא מרבים להבליט את ההבדלים ביניהם. מעט יותר ידוע על הרקע האישי שלהם: המזכ"ל החדש, שי, נחשב ל"נסיך", מאחר שאביו היה מבכירי המהפכנים הקומוניסטים; אולם שי הצעיר לא גדל בכלוב של זהב. אביו היה לקורבן הטיהורים של מאו, והבן נאלץ לבלות את נעוריו בכפרים הנידחים של צפון-מערב סין; אחר כך למד הנדסה ופתח בקריירה המפלגתית. הוא כיהן בעיקר בחבלי החוף העשירים, ומכיוון שרבים מבני משפחתו שוהים בהונג-קונג או במערב (בתו לומדת עתה בהרווארד) כמה פרשנים מעריכים כי הוא יהיה קשוב יותר לאינטרסים של אנשי העסקים והעלית העירונית העשירה מכפי שהיו קודמיו.

אי-פי

לי קה-צ'יאנג, בן של פקיד בדרג בינוני, שונה מאוד ברקע ובניסיון האישי: הוא החל את חייו כפועל פשוט בטרם נכנס לאוניברסיטת בייג'ינג היוקרתית, שם למד משפטים וכלכלה. הוא עלה לגדולה בפעילותו בארגון הנוער הקומוניסטי, שבו הכיר מקרוב את המזכ"ל הפורש, חו ג'ין-טאו. לאחר מכן, כיהן בחבלים הפחות מפותחים של מרכז סין וצפון-מזרחה. לדעת רבים, רקע זה יהפוך אותו לקשוב יותר לאינטרסים של שכבות עממיות (איכרים, פועלים-מהגרים בערים הגדולות ועוד). נראה לפיכך כי שני המנהיגים אמורים לאזן אחד את השני ולהבטיח הנהגה שמשקפת את הגיוון הרב של קבוצות התמיכה במפלגה.

כללי הקידום במק"ס שונים בתכלית מהמקובל במערכת הפוליטית הרב-מפלגתית ודומים לתהליכי הקידום בצבא או באקדמיה בעולם: הפקידים בכל הדרגים עוברים ביקורת תקופתית ומקודמים (או מודחים) על סמך הישגיהם. זה מביא אמנם אפרוריות מסוימת ומקשה על דמויות בולטות לעלות לצמרת, אך גם מבטיח המשכיות, יציבות ומעל לכול: כושר ביצוע מוכח של מרבית המנהיגים הבכירים. לכן, יש לצפות שהמנהיגים הנוכחיים יצליחו לחולל את הרפורמות הכלכליות הדרושות ולקדם את סין לעבר דפוס "הפיתוח המדעי", כלומר פיתוח פחות בזבזני, המבוסס על חידושים טכנולוגיים ולא על השקעות ממשלתיות אדירות, יצוא וכוח אדם זול. אף על פי שסין ממשיכה להתמודד עם מגוון עצום של אתגרים (איכות הסביבה, פערים חברתיים, מערכת בינלאומית סבוכה), ניתן לצפות שמנהיגי הדור החמישי ימשיכו לנווט אותה לעבר מעמדה ככלכלה המובילה בתבל.

הצמרת החדשה צפויה להיות שמרנית למדי, ותימנע מכל צעד העלול לזעזע את המערכת. ייתכן שיימשכו ניסויים מקומיים בבחירות מרובות המועמדים; ויש להניח כי השקיפות בפעילות ההנהגה תלך ותגבר בעידן האינטרנט; אך אין לצפות לביטול הצנזורה או לבחירות רב-מפלגתיות. נראה שהסגנון הקולני של בחירות נוסח ארה"ב יישאר זר לפוליטיקה הסינית בעתיד הנראה לעין. מנהיגיה האפרוריים של האומה הגדולה בתבל ימשיכו לבצר את כלכלתה תוך יישום ההמלצה של ההוגה הקדום לאו-דזה: "הטוב שבמנהיגים הוא זה שהעם אינו יודע עליו דבר מלבד עצם קיומו".

הפרופ' יורי פינס מלמד בחוג ללימודי אסיה, האוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו