בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצד החיובי של תעשיית הטבק

רווחי הטבק בזימבבואה, שהתחלקו בעבר בין 1,500 מגדלים לבנים, מתחלקים כיום בין עשרות אלפי מגדלים קטנים שרובם שחורים

17תגובות

כשרוג'ר בוקה הקים את בית המכירות הפומביות שלו בהרארה בשנות ה‑90, שררה דממה בקומות המכירה של הטבק, ונשמע רק קולו המתנגן של הכרוז. קומץ חוואים לבנים, שכל אחד מהם מכר מאות צרורות של טבק, נהגו להגיע ברכבי שטח, להירשם בבתי המלון היוקרתיים בעיר ולהמתין לקבלת הצ'קים השמנים.

השנה, בעונת המכירות הפומביות, נראו תמונות שונות לגמרי מתחת לגג הענק של Bocka Tobacco Auction Floors. מדי יום הגיעו מאות חוואים במיניבוסים ובטנדרים, רבים מהם עם נשיהם וילדיהם. הם חנו בקרבת מקום, מתחת לכיפת השמים, ונהרו לאולם המכירות הענק כדי למכור את היבולים שלהם. המקום היה סואן ושקק חיים. אך ההבדל הבולט ביותר היה כמובן צבע פניהם ­ כל אחד מהחוואים הנוכחיים היה שחור. "בעבר נראו פה רק פנים לבנות", אמרה רודו בוקה, בתו של הבעלים של בית המכירות הפומביות שמנהלת כעת את העסק המשפחתי. "כעת המקום פתוח לכולם, וזה מראה נפלא".

לפני שממשלת זימבבואה החלה ב‑2000 בהשתלטות האלימה והכאוטית על החוות שהיו בבעלות הלבנים, פחות מ‑2,000 חוואים גידלו טבק, היבול המשתלם ביותר במדינה ,­ ורובם היו לבנים. כיום מגדלים טבק כ‑60,000 איכרים, שרובם שחורים המעבדים חלקות אדמה קטנות שהוקצו להם בתקופת מהומות הקרקע. לרובם לא היה כל ניסיון בגידול טבק, ואף על פי כן הם הצליחו לגדל יבולים גדולים שהכניסו השנה 330 מיליון ליש"ט לעומת 105 מיליון ב‑2008. הצלחתם של החוואים הקטנים הובילה כמה מומחים לבחון מחדש את התוצאות של החרמת הקרקעות וחלוקתן מחדש בזימבבואה, למרות שהם מגנים את האלימות וההרס שחוללו.

מאות אנשים קיבלו חוות קטנות בהתאם לרפורמה האגררית, ובשנים האחרונות התגברו רבים מהחוואים החדשים האלה על חבלי הלידה וכעת הם מצליחים לגמרי לא רע. "איננו יכולים להצדיק את הצורה שבה הרפורמה בוצעה", אומר איאן סקונס, מומחה לחקלאות באוניברסיטת סאסקס, "אך מיתוסים רבים, לפיהם הרפורמה היתה אסון מוחלט, שכל הקרקעות נלקחו על ידי אנשי מפלגת השלטון, ושהכל הפך לבלגן אחד גדול אינם נכונים".

העברה נרחבת של עושר חקלאי מהחוות המסחריות הענקיות שהיו שייכות ללבנים לחוות הרבה יותר קטנות השייכות לשחורים שינתה את המציאות הכלכלית בעבור רבים. בשנה שעברה גידלו כל החוואים האלה ביחד טבק בשווי 400 מיליון דולר, בהתאם ל"מכון האפריקאי ללימודים אגרריים", וכל אחד מהם הרוויח בממוצע 6,000 דולר, סכום ענק לרוב אזרחי זימבבואה. "הכסף שהתחלק בעבר בין 1,500 מגדלים גדולים, מתחלק כעת בין 58,000 מגדלים בקנה מידה קטן", אמר אנדרו מאטיבירי, מנהל לשכת הגידול והשיווק של תעשיית הטבק בזימבבואה. "זה שינוי אדיר בארצנו".

החוואים החדשים כמעט שאינם מקבלים סיוע מהממשלה, שבמשך שנים הזרימה כספים לחוות הגדולות שניתנו למקורבי השלטון. במקום זאת, הם מקבלים מתעשיית הטבק עזרה בצורת הלוואות, מקדמות והדרכה. הטבק הוא צמח בעייתי, הדורש כמויות מדויקות של דשנים ואיסוף זהיר. לאחר האיסוף, יש לעבד אותו בצורה הנכונה כדי שיקבל מחיר מרבי.

לפני זמן קצר ראה אלכס ווקוטו, מנהל יחסי הציבור של בית המכירות בהרארה, כמה צרורות של עלי טבק בצבע דבש שהיו מונחים על הרצפה. ווקוטו נחפז לקחת את האיש שגידל אותם, סטיוארט מאביי, לאולם האח"מים לקפה ושיחה. "האיש הזה מגדל טבק באיכות עליונה, והוא עובד בזה רק שלוש שנים", אמר ווקוטו.

מאביי, בן 40, היה בעבר בנאי. לפני שנים אחדות קיבל חוות טבק קטנה בעיירה סנטנרי, במרחק של כ‑130 ק"מ מהבירה הרארה. "כל האנשים החשובים שקיבלו אדמות לא עושים אתן כלום", אמר ווקוטו, "אבל החוואים הקטנים עובדים קשה ומפיקים יבול". מאביי מגדיל ללא הרף את היבול שלו, משפר את איכותו ומגדיל את הכנסותיו. השנה הרוויח עד כה יותר מ‑10,000 דולר בחלק מהחווה הענקית שהיתה שייכת בעבר למשפחה לבנה.

צ'רלס טאפס, נשיא "איגוד החוואים המסחריים", אומר שהתעשייה יכלה להשתנות ולכלול חוואים שחורים גם אם הרפורמה היתה מתבצעת בצורה פחות הרסנית. "אילו הייתה קיימת המדיניות הנכונה, אפשר היה לעשות את זה בשנות ה‑90 תוך שיתוף פעולה עם המגזר המסחרי", הוסיף טאפס. במקום זאת, מאות אלפי עובדים איבדו את מקומות עבודתם, והמדינה נקלעה למשבר כלכלי אדיר.

אחד ממגדלי הטבק הלבנים בצפון זימבבואה תיאר את ההידרדרות הכואבת של פרנסת משפחתו. "כעת, כשגודל הקרקע שלנו הוא פחות מ‑2000 דונם, ההכנסה לא מספיקה לפרנסת כולם", אמר החוואי והוסיף כי החווה מעסיקה פחות עובדים, והיבולים קטנים מאחר שההשקעות החיוניות בהשקיה ובתשתיות אחרות נדחו עד להודעה חדשה. "אנחנו תושבי זימבבואה", אמר החוואי. "אנחנו מעסיקים אנשים ודואגים לעובדים שלנו. כואב לנו לראות מה קורה בארצנו".

יבול הטבק בזימבבואה עדיין נמוך יותר מהשיא של 2000, כשההכנסות הגיעו ל‑522 מיליון ליש"ט. אך טנדאי מוריזה, חוקר הלומד את גידול הטבק מאז רפורמת הקרקעות, אומר כי הערכת הצלחתה באמצעות השוואת היבולים מחטיאה את המטרה. "אף אחד לא טען אי-פעם שבדרך הנוכחית אפשר לגדל כמויות גדולות יותר", אמר מוריזה. "אך האם היא מאפשרת חלוקה הוגנת יותר של העושר? האם היא נותנת לאנשים תחושה של כבוד עצמי ובעלות? גם לדברים האלה יש ערך".

ניו יורק טיימס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו