משטרת נורווגיה התנצלה על מעורבותה בגירוש יהודים למחנות בשואה

70 שנה אחרי מלחמת העולם השנייה ולאחר שראש הממשלה הנורווגי השמיע התנצלות דומה, הצר מפקד המשטרה על שיתוף הפעולה ההדוק עם הנאצים

עופר אדרת
עופר אדרת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופר אדרת
עופר אדרת

70 שנה לאחר גירוש יהודי נורווגיה אל מחנות ההשמדה, פרסמה היום (שני) משטרת נורווגיה התנצלות על חלקה במעצרם ובגירושם של מאות יהודים מהמדינה למחנות במלחמת העולם השנייה. "אני רוצה להתנצל בשם המשטרה ובשם מי שהיו מעורבים בגירוש יהודי נורווגיה למחנות הריכוז", אמר המפקד החדש של המשטרה, ריידר המלגארד.

המלגארד נכנס לתפקידו ביום שישי האחרון, והודעתו מצטרפת לדברי ראש ממשלת נורווגיה, ינס סטולטנברג, שבינואר האחרון הביע צער על כך שאזרחים נורווגים השתתפו בפעולות המעצר והגירוש של יהודים מהמדינה. המלגארד ציין כי היה קל יותר לו הוסיף את התנצלותה של המשטרה לזו של הממשלה, אך הוא חש שהדבר אינו מספק בשל שיתוף הפעולה של מאות שוטרים נורווגים עם הנאצים.

התנצלותו של המלגארד פורסמה בעיתון דגסוויסן, כמה ימים לאחר שהסופר הנורווגי יאן אריק וולד כינה את מעורבות המשטרה בשואה "בושה לאומית", והוסיף כי היא היתה צריכה להתנצל על כך לפני זמן רב.

גרפיטי אנטישמי על חנות יהודית באוסלו, בתקופת מלחמת העולם השנייה

ב-9 באפריל 1940 פלשו הנאצים לנורווגיה. המלך ומנהיגי ממשלתו נמלטו ללונדון. בתוך זמן קצר הוקמה ממשלת בובות נורווגית שפעלה תחת מרות הרייך הגרמני. הרשויות החלו לרדוף את היהודים, חרף מחאה שנשמעה בציבור ובכנסייה וחרף פעילות המחתרת שניסתה להתנגד לנאצים. מחצית מיהודי נורווגיה, כ-800 בני אדם, נספו בשואה. רובם נעצרו לפני 70 שנה בדיוק: ב-26 בנובמבר 1942. במועד זה 532 יהודים נורווגים ופליטים יהודים ממדינות אחרות ששהו בנורווגיה נעצרו ונשלחו לנמל אוסלו. משם, באוניית המשא דונאו, הם גורשו לפולין ומשם לאושוויץ. במעצרם השתתפו כ-300 שוטרים נורווגים. על סיפון האונייה היתה גם הנערה היהודייה רות מאייר שלימים כונתה "אנה פרנק הנורווגית". רשמיה פורסמו ביומנים, שראו אור בעברית לפני שנה.

רק 34 יהודים חזרו לנורווגיה לאחר המלחמה. אחד מהם הוא סמואל שטיינמן, בן 89, הניצול הנורווגי היחיד ממחנה אושוויץ שעדיין בחיים. שטיינמן נעצר בביתו בידי שני שוטרים נורווגים, שליוו אותו לאונייה בדרכו לפולין. בראיון לעיתון דגסוויסן נזכר שטיינמן כי תהה אם אלה נאצים או "נורווגים רגילים". "זה אירע לפני זמן רב", אמר ביחס להתנצלות, "אני לא חושב על זה כל הזמן". לדבריו, "בטח יכולתי לומר 'הגיע הזמן', אבל זה נחמד לשמוע". 

ראש הקהילה היהודית בנורווגיה, ארווין קוהן, אמר לעיתון: "אף פעם לא מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון". הוא קרא לממשלה הנורווגית להיאבק באנטישמיות החדשה. "זה טוב שהם מכירים בכך ומתנצלים על שאירע ב-1942. אני מקווה שזה יוביל גם להתייחסות רצינית לאנטישמיות ב-2012", הוסיף. 

תגובות