בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת הרופא הראשון שביצע בהצלחה השתלת כליות בבני אדם

ב-1954 ניתח ג'וזף מארי תאומים זהים ושמונה שנים אחר כך ביצע לראשונה השתלת כליות שבה לתורם אין קשר משפחתי לחולה. הוא זכה בפרס נובל

3תגובות

ד"ר ג'וזף מארי, שהיה הרופא הראשון בעולם שביצע בהצלחה ניתוח השתלת כליות וזכה על כך בפרס נובל לרפואה, מת הלילה (שלישי) בגיל 93. מארי אושפז בסוף השבוע שעבר בבית חולים בבוסטון אחרי שלקה בשבץ, אך לא הצליח להתאושש ומת.

מארי התמחה בניתוחים פלסטיים, אך העניין שלו בהשתלות גבר במהלך מלחמת העולם השנייה, אז שירת בבית חולים צבאי בפנסילבניה תוך שהוא ממתין לתפקיד מעבר לים. אחרי המלחמה, פנה מארי לחקר האפשרות לתרומת איברים בבני אדם - דבר שהיה בגדר חלום באותם ימים. הוא ועוזריו בבית החולים פיטר בנט בריגהאם שבבוסטון התנסו בהשתלת כליות בכלבים ובדרך זו פיתחו טכניקה לטיפול גם בבני אדם.

בדצמבר 1954 נמצא החולה המתאים להשתלה הראשונה בבני אדם: ריצ'רד הריק, צעיר בן 23 הסובל מכשל בכליות. התורם היה אחיו התאום של ריצ'רד - רונלד. ביצוע ההשתלה הראשונה בתאומים זהים, תוך ניצול המטען הגנטי הזהה שלהם, הקטינה את ההתמודדות עם האתגר העיקרי בפני כל השתלה: מניעת האפשרות לדחיית האיבר המושתל. עם הכליה שקיבל מאחיו התאום, חי ריצ'רד הריק עוד שמונה שנים, במהלכן התחתן עם אחות שהכיר בבית החולים והביא שני ילדים לעולם.

ניר כפרי

"הכליה תפקדה מצוין אחרי הניתוח והביאה לשיפור דרמטי גם במצב הלב והריאות שלו. ההצלחה האדירה שלנו היא גם ההוכחה הטובה ביותר לכך שהשתלת איברים הוא ניתוח מציל חיים", סיפר מארי תוך שהוא מתייחס לביקורת הנוקבת שמתחו ארגונים דתיים ושמרניים על הפרוצדורה הרפואית החדשה.

בעקבות ההצלחה, המשיך מארי לבצע עוד ועוד השתלות ועבר מתאומים זהים, לתאומים לא זהים ומשם להשתלות איברים בין בני משפחה. במקביל, הלכו והשתפרו התרופות והטיפולים להקטנת הסיכוי לדחיית איברים, דבר שהיא גם להגדלת תוחלת החיים אחרי הניתוח. ב-1962 ביצע לראשונה מארי בהצלחה השתלת כליה מתורם שאין לו קשר משפחתי לחולה. המושתל, מל דוסט, בן 23, זכה לכליה מאדם שמת. לאחר מכן, שב מארי לעסוק בניתוחים פלסטיים.

מארי הוצף לאורך השנים במכתבי תודה ממטופליו ובני משפחותיהם, וגם מכאלה שאיבדו את יקיריהם זמן קצר יחסית אחרי הניתוח. בראיונותיו נהג לשבח את אומץ הלב של המושתלים ובני משפחותיהם וסיפר כי העבודה בשבילו "היא כמו תפילה". ב-1990 זכה בפרס נובל לרפואה וב-2004 זכה בפרס, יחד עם רונלד הריק, מטעם ארגון המשחקים האולימפיים לספורטאים שעברו השתלות.

אי–פי

מאז השתלת הכליות הראשונה הפך הניתוח לכמעט שגרתי. ברחבי העולם בוצעו עד היום מאות אלפי השתלות ומספרן הולך וגדל ככל שהמודעות לתרומת איברים גוברת. "השתלת כליות היא כיום דבר שגרתי, אך ההשתלה הראשונה היתה כמו הטיסה של צ'ארלס לינדברג מעל האוקיינוס", סיפר מארי בראיון לניו יורק טיימס אחרי שזכה בפרס נובל. שנים אחר כך הביע תמיכה במחקר בתאי גזע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו