בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זריחתה של האימפריה העותמאנית

הפקות בסגנון הוליוודי ואופרות סבון עתירות תקציב מפארות את ימי האימפריה העותמאנית בקולנוע ובטלוויזיה הטורקית. מול האקרנים גדל דור חדש של טורקים גאים, אך הפרשנים מזהירים מעידוד מסוכן של הרגש הלאומני

19תגובות

"ניצחון 1453", הסרט האפי המתאר את כיבוש קונסטנטינופול על ידי הסולטן מהמט השני בן ה 21, יצא לאקרנים השנה, והוא הסרט הרווחי ביותר בתולדות הקולנוע הטורקי. הוא מוקרן ב-12 מדינות ברחבי המזרח התיכון, בגרמניה ובארה"ב. השפעתו הגדולה מורגשת בעיקר בטורקיה, בשל תחושת העליונות התרבותית שחולל בקרב אזרחי המדינה.

"ניצחון 1453", או בטורקית "Fetih 1453", הוליד סדרת טלוויזיה הנושאת את אותו השם ועודד טורקים גאים לשחזר קרבות מימי התהילה של האימפריה, ואפילו להתלבש כסולטנים ואצילים עותמאנים. המפיקים של "היה היה מרד באימפריה העותמאנית", סדרת טלוויזיה על המרד נגד הסולטן אהמט חאן השלישי במאה ה-18, אומרים שבכוונתם להקים פארק שבו יוכלו המבקרים לטייל בשחזור של איסטנבול בתקופת האימפריה ולצפות בקרבות בהשתתפות פעלולנים. בארבעה סרטים חדשים לפחות משוחזר קרב גליפולי, קרב עקוב מדם בין העותמאנים לבין מדינות ההסכמה, על השליטה במיצרי הדרדנלים במלחמת העולם הראשונה. קרב גליפולי היה אחד הניצחונות הגדולים של טורקיה המודרנית. בתיעוד בסרט "גליפולי", משתתף מל גיבסון בתפקיד אחד המפקדים הבריטים.

המאות ה 16 וה-17 מאופיינות בעליונות תרבותית של האימפריה העותמאנית. בתקופה זו היו הסולטנים המנהיגות הרוחנית של העולם המוסלמי, לפני השקיעה האטית של האימפריה, שהסתיימה במלחמת העולם הראשונה. במשך שנים, לימודי ההיסטוריה בבתי הספר הטורקים המעיטו בחשיבותה של התקופה הזו. הרפובליקה הטורקית החדשה שייסד מוסטפה כמאל אתאטורק ב-1923 ביקשה לשבור את הקשר עם העבר הדקדנטי.

ניו יורק טיימס

אבל היום, בזכות צמיחה כלכלית, טורקיה שבה למקומה כאחת המדינות המובילות במזרח התיכון, ואזרחיה הגאים מגלים משיכה מחודשת להיסטוריה שלהם. הדבר בא לידי ביטוי בכל התחומים, החל ממדיניות החוץ ועד מגמות באופנת הזקנים. בתחום האמנות, עיצוב בסגנון "אברו" מהתקופה העותמאנית זוכה לעדנה מחודשת, כשמוטיבים איסלאמיים הנדסיים ממסגדים עתיקים מוצאים שוב את מקומם בבתיהם של אנשי החברה הגבוהה. הבורגנים הטורקים מקשטים את קירות הבתים והמשרדים בסגנון הישן, שניכר גם בתחום עיצוב התכשיטים ואפילו בכרטיסי ביקור.

מוזיאון "פנורמה", שנחנך לפני שלוש שנים, מציג ציור מרשים שגובהו 14 מטרים ומקיף את הצופים בו (360 מעלות). הציור מתאר את המצור על קונסטנטינופול, והוא מלווה בהפגזות מחרישות אוזניים של תותחים. השומרים במוזיאון לבושים כיניצ'רים (חיילים עותמאנים), והוא מושך המוני מבקרים.

בשנים האחרונות הופקו שפע של אופרות סבון, שעלילותיהן מתרחשות בעידן העותמאני. הפופולרית ביניהן היא "המאה המפוארת", מעין "סקס והעיר הגדולה" המתחוללת ב-46 שנות שלטונו של הסולטן סולימן המפואר. הסדרה מתארת בצורה פשטנית את המזימות בארמון. בין השאר, מתוארת עלייתה של השפחה הצעירה הורם, שהופכת למלכה. בשנה שעברה שודרה הסדרה ב 32 מדינות, בהן מרוקו וקוסובו.

שיקום התדמית של האימפריה זכה לתגובות מעורבות בקרב פרשני תרבות. "תחייתה מחדש של האימפריה העותמאנית עושה נפלאות לאגו הלאומי וסחפה את רוח ההמונים בימים אלה שבהם טורקיה שואפת לחזור להיות מעצמה", אומרת מליס בהליל, מרצה בחוג לקולנוע באוניברסיטת קדיר האס. עם זאת היא מתריעה: "לאומנות רבה מדי אינה דבר טוב. סרטים כמו 'ניצחון 1453' עוסקים ברביזיוניזם תרבותי ומהללים את העבר, בלי לבחון את ההיסטוריה בעיניים ביקורתיות".

פארוק אקסוי, בימאי הסרט בן ה-48, אומר שחלם על הפרויקט הזה מאז הגיע לאיסטנבול בגיל עשר מאורפה, אזור טרשים בדרום מזרח טורקיה, והוקסם מהדרה הקיסרי של העיר. תקציב הסרט, 18.2 מיליון דולר, רשם שיא בטורקיה, אבל ההכנסות ממנו בעולם כבר עלו בהרבה על ההשקעה והסתכמו ב 40 מיליון דולר, אומר אקסוי.

באחת ההקרנות שהיו באחרונה, הקהל היה כה נלהב שהחל לצעוק "אלוהים גדול" למראה העותמאנים המטפסים בחרב שלופה על חומותיה האסורות של איסטנבול. אקסוי נזכר שאחד ממנהלי הקולנוע ביקש להזעיק משטרה, מחשש לעימותים באולם. "אנחנו הטורקים איננו עם חמום מוח", אמר. "הטורקים גאים בניצחון, כי הוא לא רק שינה את ההיסטוריה שלנו, אלא גם שינה את העולם".

אבל אחרים מתריעים מפני צמיחתה של לאומנות מסוכנת. בוראק בקדיל, בעל טור בעיתון הורייט דיילי ניוז, כתב לא מכבר שהעת בשלה להפקת סרט על "ניצחון 1974", לציון פלישת טורקיה לקפריסין, או על "הכחדת 1915", על רצח-עם של כ 1.5 מיליון ארמנים במלחמת העולם הראשונה. בעקבות מאמרו קיבל איומים על חייו. המקטרגים על הסרט מותחים עליו ביקורת גם בגלל אי-דיוקים והגזמות הכלולים בו, לטענתם, אף שאקסוי מדגיש שנעזר במומחים הבקיאים בתקופה העותמנית. אנשי חצרו של הקיסר האחרון של קונסטנטינופול, קונסטנטינוס ה 11, המוצגים כהוללים שתויים המוקפים בנערות מרקדות, מדברים בסרט טורקית במקום יוונית או לטינית. אפילו מהמט השני, הסולטאן הכובש שנודע בשל אפו הגדול, מוצג בסרט כעלם חמודות.

פרשנים לענייני תרבות מציינים שהמסר הדתי הסמוי בסרט הפך אותו פופולרי גם בקרב הבורגנות האיסלאמית. בין השאר, הם מזכירים סצנה שבה הנביא מוחמד חוזה את כיבושה של קונסטנטינופול בידי המאמינים המוסלמים. קטעים שכאלו, הם אומרים, דיברו אל לבה של החברה הגבוהה במדינה, המפנה יותר ויותר את גבה לאירופה מוכת המשבר, ונושאת את עיניה מזרחה. גם חברים במפלגת השלטון האיסלאמית בירכו על הסרט, בו הם רואים אלטרנטיבה לתפישה הצלבנית של הוליווד.

בהליל מציינת שהפקתם של סדרות טלוויזיה ושל סרטים עתירי תקציב המתארים את העידן העותמאני, קשורה לפופולריות של טורקיה בעולם הערבי. בשנה שעברה היתה טורקיה ליצואנית הגדולה באירופה של אופרות סבון, עם הכנסות בסך 70 מיליון דולר. ואולם, עיקר השפעתם של הסדרות והסרטים מורגשת בבית, ושלל ההפקות הללו מחנכות דור חדש של טורקים. בוראק טמיר, שחקן גרמני-טורקי בן 24, ששיחק נסיך ב"היה היה פעם מרד באימפריה העותמאנית" סיפר שבתחילה חשש לשחק דמות מתקופה שידיעותיו עליה היו מועטות מאוד. כדי להתכונן לתפקיד, ההפקה העבירה אותו קורס מזורז במנהגים עותמאנים, שכללו רכיבה על סוסים, סיוף, שימוש בחץ וקשת ושיטות לניפוח החזה. גם כשאיננו עסוק בצילומים, טמיר מתהדר בזקן בנוסח הסולטן ולובש מכנסיים בגזרה עותמאנית. "אני גאה להיות טורקי", הוא אומר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו