בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ה-SMS חוגג 20 והיורשים כבר בפתח

אפליקציות המסרים המיידיים של עידן הסמארטפונים נוגסות לראשונה בפופולריות של הודעות הטקסט, אבל גם הן מאמצות את אותו רעיון מנצח

8תגובות

ב-20 השנים האחרונות כבשו המסרונים (SMS) את העולם. ביליוני הודעות טקסט נשלחות מדי שנה, ואין כמעט בעל טלפון שלא משתמש בהן. הן אפילו הצליחו לגרום לבני נוער להפסיק לדבר בטלפון. מצד שני, במקום לדבר הם פשוט שולחים עוד הודעה. בעוד הטכנולוגיה, שהפכה לחלק אינטגרלי מחיינו, מחליפה קידומת, יש מי שמאמין שהשיא שלה כבר מאחוריה.

נהוג לייחס את הרעיון המסרונים למהנדס הפיני מטי מקונן, שהעלה את הרעיון בשיחה עם עמיתים בפיצרייה בקופנהגן בשנות השמונים של המאה הקודמת. ואולם, המסרון הראשון נשלח בכלל בבריטניה בראשית שנות התשעים. "הרעיון היה לפתח אמצעי תקשורת בעבור עובדים של חברות גדולות", סיפר לעיתון הגרדיאן ניל פאפוורת, שעבד באותן השנים בעבור חברת וודאפון. "חשבנו שמסרונים יהיו דרך טובה שבה עובדים ישלחו הודעות אחד לשני". פאפוורת נחשב לאיש ששלח את הודעת הטקסט הראשונה ב-3 בדצמבר 1992. לשון ההודעה שהקליד במחשב - באותן שנים טרם פותחו מקלדות לטלפונים ניידים - לא היתה ממש מרעישה. הוא הסתפק ב"חג מולד שמח". את ההודעה שלח לריצ'רד ג'ארוויס, שעבד באותן שנים כמנהל טכני בוודאפון.

מאז ברכת חג המולד של פאפוורת, חלפו כמה שנים עד שהפכו המסרונים לפופולאריים בקרב הציבור הרחב. ב-1995 אמריקאי ממוצע שלח רק 0.4 הודעות בחודש. חמש שנים לאחר מכן המספר כבר עמד על 35 הודעות, ומאז המספרים רק צומחים. על פי מחקר של חברת Portio Research, כ-7.8 ביליון (טריליון לפי השיטה האמריקאית) הודעות נשלחו ב-2011. השנה, המספר צפוי לעמוד על 9.6 ביליון. לפי חברת המחקר, ההכנסות של חברות התקשורת הסלולרית בעולם משליחת המסרונים צפויות להגיע ל-150 מיליארד דולר בשנה הבאה ולהמשיך בצמיחה לפחות שנתיים לאחר מכן.

המספרים היבשים מדגימים את המקום המרכזי אותו תפסה הטכנולוגיה הקצרנית בחיינו, ובעיקר בחיי הצעירים. "זאת, פחות או יותר, צורת ההתקשרות העיקרית של בני נוער היום", אומר עומר קפלן, מנהל הבלוג "תנועת הנוער" וחוקר תרבות דיגיטלית של בני נוער. "זאת הדרך הכי נוחה, הכי זמינה והכי מהירה. זה מסתדר עם הצורך לבטא את מה שהם רוצים, לדבר עכשיו ולקבל פידבק מיידי".

ואולם, גם לטכנולוגיה המוצלחת יש מספידים. מחקר של האנליסט צ'טאן שארמה גילה כי הרבעון השלישי של השנה הוא הראשון זה שנים רבות שבו נרשמה ירידה במספר ההודעות שנשלחו בארה"ב. סימני ההאטה נרשמו כבר ב-2010, לפי דו"ח שפרסם ה-CTIA - ארגון בינלאומי של חברות תקשורת, במחצית השנייה של השנה נרשמה הצמיחה הקטנה ביותר ברווחי המסרונים בעשור האחרון, כ-8.7%. שארמה ואחרים מסבירים את הדעיכה בכך שהמסרון הולך ומפנה את מקומו לטובת תוכנות מסרים מידיים כמו iMessage של אפל, ו-whatsapp.

חוקרי טכנולוגיה ותרבות דיגיטלית מסבירים כי בעוד שהירידה בכמות הודעות הטקסט עשויה להיות מדאיגה בעבור ספקיות הסלולר, בעבור המשתמשים זו בסך הכל אותה גברת בשינוי אדרת. "אני לא רואה את הרעיון של ה-SMS מפנה את מקומו למשהו אחר כי הוא רעיון מנצח", אומר הד"ר יובל דרור, ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל. "הודעה קצרה שמאוד מאוד פשוט להפיק אותה, נשלחת במהירות מאוד גדולה וכמעט בזמן אמת".

לדברי קפלן, המעבר לתוכנות מסרים הוא קוסמטי. אם כי בשלוש-ארבע השנים האחרונות, ככל שהטלפונים החכמים חודרים גם לקהל של בני הנוער, השימוש בהן מתרחב והולך. "זה קורה גם בגלל הזמינות וגם בגלל היכולת לקבל פידבק מהיר מהתוכנה, לדעת שמישהו ראה את ההודעה. בנוסף, גם הקבוצות בווטסאפ תופסות מקום חשוב בגלל האפשרות לקבל פידבק מקבוצות התייחסות גדולה יותר". לא פחות מכל אלה, האפשרות לשלוח ולקבל הודעות מבלי להעמיס על חשבון הסלולר מהווה שיקול חשוב במעבר של בני נוער לתוכנות אלה, הוא מדגיש.

"מה שאנחנו רואים עכשיו הוא שכלול מסוים של הרעיון, אבל במהות מדובר באותו דבר", אומר הד"ר דרור. לדבריו, ההצלחה האדירה של המסרונים הפכה את הודעות הטקסט לשקופות. "ה-SMS נעלם כטכנולוגיה. אתה לא מתייחס אליו כאופציה שקיימת או לא קיימת. הטכנולוגיה הפכה לחלק ממארג התקשורת הכי בסיסי שלנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו