בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפתרון למשבר הכלכלי: ייצור שמלות כלה

בעיירה וולוקה שבאוקראינה הצליחו להתגבר על המצוקה הכלכלית לאחר קריסת בריה"מ ולהפוך לבירה הבלתי מעורערת של תעשיית הכלולות

11תגובות

ברית המועצות לשעבר נודעה בשלל ה"מונוטאון" בה, יישובים קטנים המתפרנסים מתעשייה אחת, כמו ייצור צמיגי מכוניות, מלט, או ציוד חקלאי. אבל עם קריסתו של הגוש הסובייטי ב-1991, ועמו הכלכלה הריכוזית המתוכננת, נקלעו רבים מהם למצוקה. אחד היישובים שהצליח לחמוק ממפלה שכזו הוא וולוקה, עיירה אוקראינית קטנה שהפכה אולי ליישוב העשיר ביותר במדינה בזכות מוצר אחד: שמלות כלה.

כיום, העיירה היא הבירה הפוסט-סובייטית של תעשיית הכלולות ובכל בניין שני בה פועלת מתפרה לשמלות כלה; בזכות איכותן הגבוהה ומחיריהן הנמוכים, עולים אליה היום לרגל קניינים מכל קצוות תבל. "לא מזמן הגיע אלינו קניין אמריקאי שבחר שמלות לבוטיק שהוא מתכוון לפתוח בארצות הברית", מספרת קטרינה יירמיצה בביתה העמוס בדים לבנים משובצים באבנים נוצצות.

מסורת הכלולות של וולוקה החלה בשנות השמונים, לאחר שברנדושה פופוביץ', עקרת בית מקומית, קצרה שפע של מחמאות על שמלות שתפרה לטקס אכילת הלחם הקדוש הראשון של ילדות הכפר; בעקבות ההצלחה החליטה להתחיל לתפור גם שמלות כלה, ובמהרה הצטרפו שכניה לתעשייה הלבנה.

בזכותה צלחו תושבי היישוב את הקריסה הכלכלית של שנות התשעים. הם מתגוררים היום בווילות מפוארות ונעשו כה עשירים שאף הרשו לעצמם לממן את בנייתו של כביש חדש המוביל לשוק בו הם מוכרים את מרכולתם.

המוצר המוגמר מוצג בשוק קליניבסקי הענקי בעיר צ'רניבצי. באחד הדוכנים מציגה אולנה קרצ'ה את השמלות מעשי ידיה, שאותן היא מוכרת בעבור 40 עד 120 אירו. "מה שהולך השנה זה בולרו (עליונית קטנה)", היא אומרת ומצביעה על דגמים מפרווה סינטטית. קראשה תופרת ומקשטת בעצמה את השמלות במתפרה קטנה בביתה, אבל בסתיו, עונת החתונות החמה באוקראינה, כל בני המשפחה מתגייסים למשימה, כולל הילדים.

הלקוחות שלה הן לרוב כלות מאוקראינה, רומניה ומולדובה, אבל גם סיטונאים השולחים את שמלותיה להונגריה, סלובקיה, למדינות בריה"מ לשעבר, או אפילו למערב אירופה. "הגרמניות אוהבות סגנון מאופק, ואילו האיטלקיות מעדיפות דגמים אופנתיים, ממש כמו האוקראיניות", אומרת קרצ'ה. "בקזחסטאן ובאוזבקיסטאן מעדיפים שמלות צנועות אבל עם הרבה אבנים נוצצות".

בדוכן אחר, טטיאנה קולסנישנקו אומרת שמרבית לקוחותיה הן מארצות הבלקן. היא מציגה כסיות משי וכובעים לבנים, האהובים במיוחד על הקתולים. מחיריה גבוהים במקצת מאלה שבדוכנים הסמוכים, בין 120 ל-400 אירו לשמלה. קולסנישנקו החלה את עסקיה לפני 16 שנה, במכירת שמלות מסוריה, עברה בהמשך לתפירת שמלות בעצמה, וכיום, היא רק מעצבת את השמלות, שאותן תופרות שתי עובדותיה.

רויטרס

תעשיית הכלולות בוולוקה התרחבה במשך השנים, והיום באים אליה מדי יום שני אוטובוסים מלאים בנשים צעירות מצ'רניבצי, לעבודה במתפרות המקומיות. שכרן מגיע לסכום המקביל ל-400 אירו בחודש, הנחשב גבוה במונחים מקומיים.

קשה לדעת מה היקפה האמיתי של התעשייה, שהתרחבה עם השנים לאזור כולו. חלק גדול מהעבודה מתבצע הרחק מעינו של גובה המסים, ותושבי וולוקה לא ששים לחלוק פרטים על רווחים או לקוחות. יירמיצה אומרת שהאנשים פשוט חוששים. "מי יודע אם את באמת עיתונאית", היא אומרת, "הם חושדים שאת אולי נציגת שלטונות המס, או מרגלת של עסק מתחרה, שמבקש לגנוב את עיצובי השמלות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו