בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כבר לא סוד מדינה

מזארין פנז'ו, בתו מחוץ לנישואים של נשיא צרפת לשעבר פרנסואה מיטראן, פרסמה את ספר הזיכרונות שלה מילדותה החשאית

13תגובות

היא נהגה להתגנב לארמון האליזה דרך דלת אחורית שהובילה הישר לאגף מגוריו הפרטי של אביה, נשיא צרפת. בימי החורף הם סעדו יחד בחדר הספרייה שלו, ליד האח. מזארין פנז'ו, בתם של פרנסואה מיטראן ואן פנז'ו, פלגשו במשך שנים רבות, נחשבה רוב שנות נעוריה, וכמעט בכל 14 שנות כהונתו כנשיא, לסוד מדינה שמור.

"כשלא היה נוכח, הוא היה נשיא", אומרת פנז'ו שירשה מאביה את עיניו הכהות הנוקבות. "כשהיה בבית, הוא היה שלי". מיטראן, שכונה "הספינקס", החל את חייו הכפולים זמן רב לפני שנבחר לנשיאות, אבל דבר קיומה של משפחתו השנייה נחשף רק כשנה לפני סיום הקריירה הפוליטית שלו; פחות משנה אחרי שעזב את תפקידו ב‑1995, הוא מת מסרטן, מחלה שגם אותה השתדל לשמור בסוד.

אן ומזארין פנז'ו השתתפו בהלווייה הממלכתית שנערכה לו לצד אשתו דניאל מיטראן, ושני בניו. בשנות כהונתו חי מיטראן רשמית עם דניאל בביתו בגדה המערבית של הסן; ואולם את רוב לילותיו הוא בילה עם אן פנז'ו, שהיתה אוצרת מוזיאון ד'אורסה, ועם בתו מזארין, ששמרה עד היום על שם משפחתה של אמה. ב‑1984, כשמיטראן כבר היה נשיא, הוא הכיר כחוק באבהותו, אבל שמר על כך בסוד, ממש כשם ששמר בסוד את קיומה של משפחתו השנייה, שנחשפה ברבים רק לקראת סוף חייו.

פנז'ו, סופרת ומרצה לפילוסופיה, בת 37 היום, גדלה עם אמה בדירה בבעלות המדינה, תחת עינם הפקוחה של מאבטחים בשירות הממשלה. סיפורה נחשף ב‑1994 עם פרסום תמונות שלה ושל אביה בשבועון פארי מאטץ'.

בחודש שעבר הוציאה פנז'ו לאור יומן, Bon Petit Soldat ("חייל קטן וטוב"), הכולל זיכרונות ילדות מהימים שבהם הייתה עדיין בבחינת סוד מדינה. זהו ניסיון נוסף, היא אומרת, לחשוף את חידות עברה, שבע שנים אחרי פרסום ספרה Bouche Cousue, (שפתיים חתומות).

"חוסר היכולת לחלוק סוד הופך אותו לכבד יותר", אמרה בריאיון למו"ל שלה, ז'וליאר. "במקום לגונן על עצמך, אתה מגונן עליו". בריאיונות ובספריה האוטוביוגרפיים, סיפרה פנז'ו על מיטראן האב, שבילה כמעט מדי ערב בחברת פלגשו ובתו בדירת סתר ברובע השביעי של פאריס, במרחק של כחמישה קילומטרים מארמון האליזה, לאורך כל 14 שנות כהונתו כנשיא.

בילדותה חיה פנז'ו מוקפת ספרים, חיות מחמד ושמונה שומרי ראש. היא כתבה שירים וקראה ספרים של פלובר, בלזק וזולה, כי "ספרות ובדידות הולכות יד ביד"; וכשקיבלה זוג אופניים, גם שומרי הראש שלה רכבו באופניים בעקבותיה.

מיטראן אהב מצבי עמימות, היא אומרת. זו היתה תקופה אחרת- תקופה שגוננה יותר על חייהם הפרטיים של נבחרי ציבור ומיטראן, היא אומרת, אהב לאכול איתה במסעדות ולשוטט עמה לאורך גדות הסן. עם זאת הוא גם היה זהיר, אפילו חשדן, והורה לאנשי הביטחון לצותת לכל מי שידעו על קיומה של מזארין, בהם גם העיתונאי ז'אן-אדרן הלייה. לדברי כריסטיאן פרוטו, שהיה ממונה על ביטחונו, מיטראן הזכיר את בתו רק באוזני חוג חברים מצומצם, אך סיפק למשפחתו השנייה קורת גג בבתים שנקנו בכספי מדינה.

כלפי חוץ, היא היתה "השקר הקטן והחביב" כפי שהגדירה עצמה ב"שפתיים חתומות". את בניו הרשמיים של מיטראן היא פגשה רק ימים ספורים לפני הלוויית אביהם, ואת ז'רנאק, כפר הולדתו של מיטראן בדרום מערב צרפת, גילתה רק אחרי מותו ב‑1996.

רויטרס

בין כותלי הבית היתה פנז'ו הבת היחידה והאהובה, המתלוצצת עם אביה, שהשיל בחברתה את כל גינוני הנשיאות. "לפעמים הוא היה מחביא ביצה מאחורי גבו ואומר לי: "תראי, אני תרנגולת", היא מספרת בחיוך מבויש.

ב‑1981, כשמיטראן נבחר לנשיא ופנז'ו היתה בת שש, הוא סירב לשנות את אורח חייו. הוא המשיך לבוא "הביתה" כמעט מדי יום ולשיר לה שירי ערש כמעט מדי ערב. בעונת הקיץ, כשיצאו יחד לנופש בדרום צרפת, נהג ללכת איתה לטייל יד ביד ולנשק יחדיו את גזע עצי ההדר שמול ביתם. החיים לצדו היו מלווים בפולחנים קטנים, היא אומרת. לפני שעלתה על יצועה, למשל, נהגה לנשק אותו על קצה אפו המחודד והגרמי כשלה.

ב‑1994, כשהשבועון פארי-מאץ' פרסם תמונות של מזארין השברירית בעלת המראה הלמדני וחשף את סודו הכמוס של הנשיא, היא הרגישה כאילו הוטלה עליה פצצה, היא אומרת."אבי קרא לי ואמר לי ‘התכונני'; זה היה אלים ביותר; עברתי ממצב של אי נראות למצב של חשיפה והרגשתי כלואה עוד יותר".

היא הופיעה בציבור בפעם הראשונה בהלווייתו של אביה, שבה רעייתו החוקית ניצבה לצד הפילגש וחיבקה בזרועותיה את הבת הסודית. בספר En Toutes Libertes ("בחירות גמורה") שראה אור ב‑1996, כתבה אשת הנשיא, שנודעה ברבים בשל מעשי הצדקה שלה, כי ידעה על קיומה של מזארין זמן רב לפני הלוויית בעלה. "זו לא היתה תגלית או דרמה", כתבה דניאל מיטראן שמתה בשנה שעברה, "קיבלתי על כך אחריות".

פנז'ו, שרכשה את השכלתה במוסד של בני האליטה הצרפתית, Ecole Normale Superieure (אקול נורמל סופרייר), לימדה פילוסופיה באוניברסיטה אקס-מרסיי והפכה לסופרת ובעלת טור. את ספרה הראשון כתבה בגיל 24 ובתוך שבע שנים פרסמה שבעה ספרים, בהם מסה על דקארט ורומן על רצח ילד.

אי–פי

לאורך הקריירה שלה עבדה בתחנת הרדיו אירופה 1, השתתפה בתוכניות טלוויזיה והופיעה באחרונה בערוץ הכבלים פארי פרמייר; היא גם אירחה תוכנית בחסות חברת סטארבקס, שבה ריאיינה ידוענים. בתגובה על כמה ביקורות ותגובות שליליות על ספריה, אמרה שהסיפור שלה "שייך לצרפת" ושהיותה בתו של מיטראן הפך אותה ל"שעיר לעזאזל".

"האמת היא שאם מזארין פנז'ו לא היתה בתו של מיטראן לא היינו מדברים על הספר הזה" נכתב בעיתון לה פיגארו בביקורת על ספרה משנת 2000 "Zeyn ou la Reconquete". היום פנז'ו מלמדת פילוסופיה באוניברסיטה של פאריס 8 וחיה עם מוחמד אולאד-מוהנד, בימאי סרטים תיעודיים צרפתי-מרוקאי. ב‑1993 הוא ביים סרט תיעודי "אמריקאי בטנג'יר" על הסופר פול בואולס. לזוג יש שלושה ילדים: אסטור בן שבע, טארה בת 5 ומארי בת שנתיים.

עולם הפוליטיקה לא משך אותה מעולם, אבל בבחירות האחרונות לנשיאות היא הביעה את תמיכתה הפומבית במועמד הסוציאליסטי, פרנסואה הולנד, שנבחר לנשיא צרפת. היא מצרה על כך שהפוליטיקה הפכה לתחום מקצועי כל כך וקר. "אבי היה הומניסט שאהב היסטוריה ותרבות", היא מציינת, "הוא התבונן בדברים תוך התייחסות לתמונה הכוללת".

בחודש יוני מזארין פנז'ו הוזמנה לטקס השבעתו של הולנד בארמון הנשיאות, ביקור רשמי ראשון שערכה במקום מאז עזב אביה את תפקידו, ב‑1995. "זה היה רגע היסטורי", היא אומרת, "אבל משמעותו מבחינתי היתה לחזור לארמון האליזה בלי שאני נאלצת להסתתר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו