בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יותר מדי וילות בג'ונגל

יערות הגשם באמזונס הפכו בעשור האחרון לאזור עם גידול האוכלוסין הגדול בברזיל. התפשטות הערים אל תוך הג'ונגלים מאיימת על משאביהם הטבעיים

6תגובות

אזור האמזונס נראה במשך דורות רבים כשמיכה ענקית של יערות גשם שבתוכם זרועים יישובים נידחים. אך גידול האוכלוסייה בערי הג'ונגל הופך את המראה הכפרי הזה על פיו ומפחיד מדענים, משום שפרויקטים תעשייתיים חדשים רבים משנים את אזור האמזונס והופכים אותו לאזור שצמיחתו היא הגדולה ביותר בברזיל.

התפשטות הערים אל תוך יערות הגשם נראית בבירור במקומות כמו פאראואפבאס, שהשתנתה בדור אחד בלבד מיישוב ספר נידח, של כורי זהב וקרבות אקדחים, לאזור עירוני רחב-ידיים שבו קניון גדול וממוזג, שכונות סגורות ומאובטחות וסוכנות למכירת טנדרים ומשאיות של שברולט.

מדענים בודקים התפתחויות כאלה ומתמקדים בהשפעתן על משאבי האמזונס, האזור הגדול ביותר בעולם שבו יש עדיין יער טרופי. אף על פי שבכירים ברזילאים ראו במשך הדורות בהתיישבות באמזונס נושא של ביטחון לאומי - השליטים הצבאיים סללו דרכים אל היערות תחת הסיסמה "לכבוש אותם כדי למנוע את הסגרתם" - בירוא היערות באזור כבר נחשב לאחד הגורמים הגדולים ביותר בעולם להתרבות גזי החממה.

רויטרס

ברזיל אינה כופה יותר את יישוב האזור, אך המדיניות שמלבינה את התיישבותם של מתיישבים לא חוקיים עדיין מושכת מהגרים לאזור. הממשלה עשתה באחרונה לא מעט לריסון כריתת העצים, בעיקר באמצעות חקיקה נגד כריתה והכרזה על אזורים מיוערים כאזורים מוגנים, אך ביולוגים וחוקרי אקלים אחרים חוששים כי ההגירה הגדולה לערים באזור האמזונס, שאוכלוסייתן מתקרבת ל‑25 מיליון, עלולה לשחוק את ההישגים האלה.

"אוכלוסייה גדולה יותר גורמת לכריתת עצים רבים יותר", אמר פיליפ מ' פירנסייד, חוקר ב"מכון הלאומי לחקר האמזונס" במנאוס, עיר באזור האמזונס שקצב גדילתה ב-2000‑2010 היה מהיר יותר מזה של עשר הערים הגדולות ביותר בברזיל. מספר תושביה גדל ב‑22% והוא מגיע ל‑1.7 מיליון, בהתאם לנתוני הממשלה.

10 מ‑19 הערים בברזיל שאוכלוסייתן הוכפלה בעשר השנים האחרונות נמצאות באמזונס, בהתאם למפקד התושבים האחרון שנערך בברזיל. בסך הכל, גדלה אוכלוסיית האזור ב‑23% ב-2000‑2010, לעומת גידול של 12% בלבד בשאר חלקי ברזיל.

הגידול הזה נובע מגורמים שונים, ובהם משפחות גדולות יותר ועוני רב יותר בהשוואה לאזורים עירוניים אחרים המושכים אנשים לעבודה. שיעור הילודה הממוצע בברזיל ירד ל‑1.86 ילדים לאשה - אחד הנמוכים ביותר באמריקה הלטינית. אך באזור האמזונס שיעור הילודה הוא הגבוה ביותר בברזיל: 2.42 ילדים לאשה.

נוספת לכך המשיכה הכלכלית של האזור. בסינופ, עיר במדינת המחוז מאטו גרוסו, יש 111,000 תושבים. בעשר השנים האחרונות היא גדלה ב‑50% בעקבות הרחבת פעילותם של מגדלי פולי הסויה. תמריצים כספיים לתעשייה מסייעים להתפתחות מנאוס וערי לוויין כמו מנקאפורו וריו פרטו דה אווה. כריתת עצים היא עדיין סם החיים לערים השוכנות לאורך 163‑BR, כביש מהיר שנסלל בימים אלה באזור האמזונס.

בערים מתפתחות אחרות באזור האמזונס מתרכזת הפעילות בפרויקטים תעשייתיים ואנרגטיים גדולים. בנייתם של עשרות פרויקטים הידרו-חשמליים, כולל סכרי ענק שהקמתם עוררה מחאות רבות, מושכת פועלים מכל רחבי ברזיל לערים כמו פורטו וליו במדינת המחוז רונדוניה ואלטאמירה במדינת פארא.

כאן, בפאראואפבאס, שגם היא במדינת פארא, מספק מכרה פתוח של עפרות ברזל אלפי מקומות עבודה. תוכניות לפתיחת מכרות נוספים מושכות לכאן מחפשי עבודה רבים. מאז מפקד התושבים האחרון, שנערך ב‑2010, גדלה האוכלוסייה בעיר מ‑154,000 ל‑220,000 בקירוב.

"האזור הזה היה ג'ונגל צפוף שכמעט אי אפשר היה לחדור לתוכו", אמר אוריו-ואלדו מתאוס, מהנדס שהגיע לכאן ב‑1981 כדי לעבוד בחברת המכרות הענקית ואלה. באותה תקופה בערך סללו השלטונות כביש דרך היער ואפשרו ליישב את העיר. בתחילת שנות ה‑90, לדבריו, היו בה דרכים בוציות, בתי זונות וקצת יותר מ‑25,000 תושבים.

"כעת, עתידה של ברזיל תלוי בפאראואפבאס ובערים אחרות באמזונס", אמר מתאוס, בן 62, שבבעלותו חברה המחכירה ציוד למכרות והוא כיום יו"ר אגודת בעלי העסקים בעיר. הוא התפאר שבחלק מהימים הקדחתניים יותר נבנים בעיר מדי שעה שני בתים כדי לעמוד בדרישות למגורים.

ואכן, רחובותיה של פאראואפבאס שוקקים ומלאי חיים. אנשים צריכים לצעוק כדי להישמע ברואה 24 דה מארקו, רחוב מסחרי ראשי סואן, שהתנועה בו פקוקה רוב שעות היום. מוניות-אופנועים דוהרות ברעש, מטיפים דתיים מזהירים בצעקות לא לחטוא ומערכות סטריאו משמיעות מוזיקה רועשת מבעד לחלונותיהן של מכוניות. המוזיקה האלקטרונית פופולרית מאוד באזור הזה.

בפאראואפבאס יש גם מראות אחרים. הרחק מהרחובות הראשיים מצויות שכונות עוני שצריפי העץ שלהן נראים עד לאופק. אחת השכונות האלה נקראת נובה ויטוריה. יש בה כ‑1,200 צריפים כאלה והיא אבן שואבת למבקשי עבודה. "באתי הנה כי התנאים הכלכליים טובים", אמר פרנסיסקו אמורים דה סילווה, בן 20, שהגיע באוגוסט ממאראבה, עיר אחרת באזור האמזונס. יש לו כבר חנות קטנה שבה הוא מוכר מצרכי מזון בסיסיים כמו אורז ושעועית ומוצרי צריכה לבית כמו אבקות כביסה. בתשובה לשאלה כמה כסף דרוש כדי לפתוח עסק כזה שלף דה סילווה אייפון והתחיל לחשב. כדי להשיג מגרש ריק, לקנות חומרי בניין ולגייס משאבים להפעלת העסק (שאותו השיג ממכירת אופנוע ההונדה המשומש שלו) נדרשו לו, לדבריו, "2,000 דולר בערך".

חוקרים אחדים טוענים כי עידוד ההגירה לערים במדינות טרופיות מאפשר למהגרים להעלות את רמת החיים שלהם, עשוי לסייע בהקטנת מספר התושבים באזורים חקלאיים מסוימים, וכך לאפשר ליערות הטרופיים לגדול מחדש ובדרך זו לפצות על צמצום שטח היערות. אחרים טוענים לעומת זאת כי ההגירה עלולה להגדיל את בירוא היערות משום שתאפשר לבעלי חוות בקר, שכבר אחראים לכריתת חלקים גדולים של היערות, לרכוש אדמות שמחזיקים חוואים קטנים.

בריאן ג'. גודפרי, פרופסור לגיאוגרפיה בוואסאר קולג', שכתב את הספר "ערי יערות הגשם", מכנה את התפוצצות האוכלוסייה באחדות מערי האמזונס הברזילאי "הגבול הגדול האחרון בעולם להתיישבות", ואומר כי העיור גובר זה עשרות שנים. יותר מ‑20 שנה רוב תושבי אזור האמזונס מתגוררים באזורים עירוניים.

"נפלא שאנשים נחלצים מעוני, אבל אחד הדברים שאנחנו חייבים להבין הוא שכאשר אנשים נחלצים מעוני גוברת הדרישה למשאבים", אמר מיצ'ל אייד, פרופסור לביולוגיה מאוניברסיטת פוארטו ריקו, שמחקרו הוכיח כי בירוא יערות מתרחש בעשור האחרון בקנה מידה גדול במיוחד באזור האמזונס.

חששות כאלה לאיכות הסביבה רחוקים ממחשבותיהם של אלה שבאים לכאן. כיום מגיעה לכאן רכבת שלוש פעמים בשבוע ממאראניו שבצפון-מזרח ברזיל ובכל נסיעה באים הנה מאות אנשים. באחד הלילות הלחים האחרונים הגיעה הנה מריה אנטוניה סנטוס, בת 34, עם ששת ילדיה מזדוקה, עיר השוכנת במרחק של יותר מ‑16 שעות נסיעה, וסחבה איתה את כל רכושה בשקיות פלסטיק. לדבריה, "אמרו לי שזה המקום הכי טוב בברזיל להתחיל בו בחיים חדשים".

The New York Times



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו