בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארה"ב: הדיון על חוקי הנשק מתלהט

בארה"ב פועלות יותר חנויות נשק מסניפי מקדונלדס. בעקבות טבח הילדים בקונטיקט, מחוקקים וראשי ערים נושאים עיניים לוושינגטון לשינוי המצב

36תגובות

הטבח האכזרי בבית הספר היסודי בקונטיקט, במהלכו רצח אדם לנזה 20 ילדים, שש מורות ואת אמו שלו, הותיר את אמריקה בהלם. "ליבנו עם המשפחות והחברים שאיבדו את יקיריהם. כמו רבים מכם, גם אנחנו שואלים את עצמנו 'למה'?", אמר לניו יורק טיימס פיטר לנזה, אביו של היורה בן ה-20, "אנחנו חשים צער גדול ומנסים לפענח מה בעצם קרה".

הירי החיה את הדיון על הקלות שבה ניתן להשיג נשק חם בארצות הברית. מחוקקים וארגונים התומכים ביתר פיקוח על כלי נשק חזרו על קריאתם רבת השנים בבקשה להקשיח את החוקים. הסנטורית דיאן פיינשטיין, מי שהיתה בין יוזמי החוק לאיסור מכירת רובי סער ב-1994 (תוקף החוק פג עשור מאוחר יותר), קראה לטפל בבעיה במושב הקרוב של הקונגרס בינואר, "כדי למנוע אבדן נוסף".

באמריקה יש היום כ-350 מיליון כלי ירייה, מאקדחים פשוטים ועד לרובי סער קטלניים, אחד לכל תושב; בכל שנה נוספים למאגר הזה כמעט 6 מיליון כלי נשק חדשים מתוצרת מקומית, ועוד 3 מיליון מיבוא; יש באמריקה יותר מ-5,000 יצרני נשק מורשים ו-130 אלף סוחרי נשק מוסמכים, ומתוכם 51 אלף חנויות קמעוניות, לעומת 35 אלף מכולות וחנויות לממכר מזון ו-14 אלף סניפי מקדונלדס, שלמבקרים נדמה שהם מצויים בכל פינה; ובאמריקה עדיין נרצחים בירייה 32 איש מדי יום ביומו, שיעור הגבוה פי שמונה מהממוצע במדינות דומות בעולם. 

הבית הלבן הודיע שנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, יבקר בניוטאון ובבית הספר "סנדי הוק" ביום ראשון בערב. הוא צפוי להיפגש עם משפחות הקורבנות ולשאת דברים במקום. מאז כניסתו לתפקיד, אובמה לא יזם צעדים להגברת הפיקוח על כלי הנשק, אך בדבריו בעקבות הטבח ביום שישי הוא קרא "לנקוט בפעולה משמעותית" כדי להבטיח שטרגדיות שכאלו לא יישנו.

שעות ספורות לפני הטרגדיה בניוטאון, בתזמון אירוני עד כאב, הרוב הרפובליקאי בבית המחוקקים של מישיגן מצא לנכון לאשר שורה של הקלות גורפות בחוקי אחזקת הנשק במדינה. הם צמצמו את היקף הבדיקות הנדרשות כדי לרכוש אקדח, קיצרו את הזמן הנדרש לקבלת היתר לשאת נשק וביטלו את האיסור על הכנסת כלי נשק מוסתרים לאצטדיונים, בתי חולים, בתי תפילה, מעונות סטודנטים, בתי ספר, גני ילדים וגם, שלא יקופחו, מעונות יום לפעוטות. "זה מגביר את הביטחון", טען אחד המחוקקים.

עבור רפובליקאים שמרנים רבים, הזכות להחזיק נשק היא מצווה מקודשת, כמעט דתית, הצהרת זהות מתריסה ואותנטית כנגד הקדמה הליברלית הדקדנטית והמעורבות הממשלתית המגונה. הם מסתמכים על התיקון השני לחוקה האמריקאית משנת 1791, שחוקק בהקשר של מרד הקולוניות האמריקאיות נגד השלטון הבריטי, המעגן את זכות הציבור "להקים מיליציה מוסדרת היטב, להחזיק ולשאת בנשק".

התומכים בחירות להחזיק נשק  מונעים כל ניסיון משמעותי לשינוי המצב החוקי באמצעות שליטתם בבתי המחוקקים של מדינות רבות, שהסכמתן נדרשת לתיקון החוקה, ובאמצעות לובי חזק, מאורגן ועתיר ממון הפועל לבחירתם של חסידי כלי המשחית, כולם רפובליקאים, ולתבוסתם של המתנגדים, רובם דמוקרטים.

אי-פי

ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, העומד בראש הקבוצה "ראשי ערים נגד רובים לא חוקיים" מתח אתמול ביקורת על התמהמהות הבית הלבן בטיפול בנושא. "לקרוא לפעולה משמעותית זה לא מספיק, שמענו את זה גם קודם. מה שלא ראינו זה מנהיגות, לא מהבית הלבן ולא מהקונגרס. העניין חייב להסתיים היום". רם עמנואל, ראש עיריית שיקגו, הצטרף לדברים והדגיש כי יש לשנות את חוקי הנשק בדחיפות.

הקריאה הגיעה גם לדפי העיתונות. במאמר שפורסם תחת הכותרת "הפעם זה חייב להיות שונה", קרא ה"וושינגטון פוסט" לשים קץ להזדחלות הפוליטית בשאלת הנשק. "מספיק. הביישנות פשתה בפוליטיקה האמריקאית, והאופורטוניזם משתק אותה בכל פעם שעולה הנושא לדיון. באף מדינה אחרת בעולם לא מתרחשים מעשי טבח שכאלו באופן קבוע כל כך. באף מדינה אחרת אין לאזרחים גישה נוחה כל כך לנשק חם".

הרפובליקאים, כהרגלם, טענו שנקודת התורפה היא גישת אנשים הסובלים מבעיות נפשיות לנשק חם, ולא כלי הנשק עצמם. השמרנים הציפו את הרשתות החבריות בסיפורי אימים על תקופות חשוכות, "היטלר תחילה לקח נשק מהאזרחים ואז התחיל לחסל יהודים ואחרים". עוד נכתב שהממשלה עלולה לנצל את הטבח כדי להחרים נשק מהאזרחים, וזו תהיה רק תחילתה של ההידרדרות להגבלת זכויות האזרח האחרות. היו גם שתהו אם הסיפור היה נגמר אחרת אם המורים בבית הספר היו חמושים ומוכנים להשיב אש.

מתנגדי הנשק תמהים מה עוד צריך לקרות כדי לשנות את הסטטוס קוו האמריקאי. היו שקראו לקיים "מצעד ילדים" בוושינגטון, במטרה להפעיל לחץ על המחוקקים נגד שדולת הרובאים.

הטבח בבית הספר התיכון בקולומביין ב-1999 גרם לשינוי בדעת הקהל לטובת הגבלת זכויות אחזקת הנשק, אך התמורות לא הגיעו לגבעת הקפיטול. גם ההתנקשות בחייה של חברת הקונגרס גבריאל גיפורדס לא שינתה דבר. הטבח באולם הקולנוע באורורה שבקולורדו היה קרוב מדי לבחירות, והבית הלבן הבהיר אז שהנשיא מצדד באכיפת החוקים הקיימים, לא ביוזמות חדשות. וגם אחרי רצח הילדים, חברי הקונגרס הדמוקרטים לא ממהרים להסתכן בחקיקה מהסוג הזה, מחשש לעימות עם איגוד הרובאים עתיר המשאבים וההשפעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו