ארה"ב מפנה בסיסים באפגניסטאן ומשאירה "אדמה חרוכה"

ערמות של ציוד שנזנח, דמי חכירה לא משולמים וסכסוכי קרקעות לא פתורים. בכפרים אפגנים רבים זועמים על האופן שבו עוזבים הכוחות הזרים

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמה גרהאם-הריסון, גרדיאן

כוחות צבא ארה"ב שפינו לאורך שנת 2012 את בסיסיהם במחוז קונאר שבמזרח אפגניסטאן, השאירו מאחוריהם בכמה מקרים תוהו ובוהו של ממש. ערמות של ציוד שנזנח, דמי חכירה לא משולמים ואפילו סכסוכי קרקעות לא פתורים שעלולים לאיים על יציבות הממשל בקאבול.

אחת הדוגמאות לכאוס הזה הוא הבסיס האמריקאי שחלש במשך שנים על הכפר פשנגאר. נראה כי העדות היחידה לכך שהבסיס ננטש לתמיד היתה רעם מנועי המשאיות שיצאו ממנו בשיירה בשעת בלילה. בבוקר שלמחרת גילו תושבי המקום שהשומרים הסתלקו, המבנים פוצצו ומסביב למה שהיה פעם שטח צבאי אסור, נותרו רק ערמות אשפה המלמדות על שנות חיים בסגנון מערבי. שורות ארוכות מזגנים שנשלפו מהקירות, מחולל ענק הרוס, שהושלך ליד מכולות וכלי רכב פגועים ומעוותים, הם "ממצאים" נוספים שניתן למצוא במקום.

לעומת זאת, להמחאה על סך מאות אלפי דולרים שהיו אמורים האמריקאים לשלם בעבור שנים של חכירת המקום, לא נמצא כל זכר. "הם היו פה שש שנים, אבל שילמו רק בשביל שנה אחת", אומר חג'י נג'יבוללה חאן, שגדל במבנה שהפך לבסיס האמריקאי בפשנגאר. לדבריו, בפגישה שקיים עם המפקד הבסיס היוצא כמה שבועות לפני שהחיילים עזבו, הוא הוזהר לבל "ילחץ" לקבל את דמי החכירה.

ארוחת ערב חג המולד במטה נאט"ו בקאבול, בשבוע שעברצילום: אי–פי

במרחק קילומטרים מעטים משם, במרכז מחוז נראיי, הפינוי האמריקאי היה מסודר יותר והבסיס שם הועבר לשליטת הצבא האפגני. למרות זאת, גם שם שוררת מורת רוח מכיוון שהבסיס נבנה על קבוצה של חלקות קטנות בבעלותן של כ-90 משפחות מהאזור. גם משפחות אלה טוענות שלא קיבלו במשך שנים דמי חכירה מהאמריקאים. כעת, עם העברת הבסיס לידי הכוחות האפגניים, הן חוששות שלעולם לא יזכו לקבל את כספם.

מורת הרוח הזו עלולה לחבל במאמצים של וושינגטון ובקאבול, שכן היא מכרסמת בנאמנות תושבי המקום לחיילים שנשלחו להגן על האזור. מושל נראיי, גול רחמן, ניסה לתווך בפרשה אבל בלי הצלחה יתרה. "הפגשתי בין זקני המקום לאנשי הצבא הלאומי האפגני", הוא אמר, "התושבים כועסים מאוד ודורשים את התשלום המגיע להם, אבל אף אחד לא מקשיב להם".

סוגיית הקרקע היא אחד הנושאים הרגישים ביותר באפגניסטאן. ב-30 שנים של מלחמה, הושמדו מסמכים חוקיים רבים, בעלי קרקעות ובני משפחותיהם נהרגו או הפכו לפליטים, ותושבים רבים התמקמו על אדמה שעליה אין להם כל חזקה חוקית.

סיור של הצבא האפגני במחוז ננגרהאר, החודש. מקבלים אחריות על השטח שנאט"ו מפנהצילום: אי-אף-פי

חג'י אוסמן, מנהל בית ספר מקומי ובעל חלקה של 20 דונם שהפכה לחלק מבסיס, עמד בראש משלחת שיצאה לקאבול וקראה לפתוח בחקירה רשמית ולהכיר בתביעת המקומיים על אדמתם. לדבריו, בכך שהצבא מתעלם מהממצאים הוא גם מסתכן. המושל רחמן אומר שלא ביקר עדיין בפשנגאר מסיבות בטחוניות, אבל ששמע על המקרה של
חאן הגיע למסקנה שמכירת חלק מהציוד הצבאי שהושאר מאחור, עשויה לממן חלק מדמי החכירה. 

"הציוד שהאמריקאים השאירו מאחור יכול אולי לממן מחצית מדמי החכירה שלו, או לכל הפחות רבע מהם", הוא אומר אך מדגיש שבאזור שבו מתגוררים איכרים המגדלים לצריכה עצמית, רוב הציוד שנותר בשטח הוא חסר ערך. "אני לא יכול למכור שום דבר מהציוד כי זה לא מסוג הדברים שתושבי הסביבה משתמשים מבחינתי אין לזה שום ערך".

בשטחים נרחבים של אפגניסטאן אפשר עדיין לראות שרידי טנקים רוסיים חלודים ופסולת
צבאית אחרת, המעידים על העשור הסובייטי במדינה. לעומת זאת, האמריקאים והמדינות החברות בקואליצייה של נאט"ו באפגניסטאן הקפידו מאז 2001 שלא להשאיר אחריהם עקבות בכל הקשור לאמצעי לחימה.

דובר צבא אפגניסטאן העדיף לא להגיב על מצב בנאריי, ומושל מחוז קונאר, פזלוללה
ואהדי, אמר שלא שמע על סכסוך הקרקעות שם. הכוח הבינלאומי של נאט"ו גם הוא להגיב על הטענות. "בעקרון, אנחנו לא דנים בפומבי במידע הקשור לתביעות כאלה", אמר הדובר צ'רלי סטדטלנדר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ