בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איש הקרח נכחד באקוודור

חוצב הקרח האחרון באקוודור, בלתסאר אושקה, שהורכז על ידי הנשיא כ"חלק מהמורשת הלאומית", הפך אטרקציה תיירותית ומאס בעבודתו

תגובות

המקרר השימושי הראשון הומצא בשנת 1865, על ידי האוסטרלי ג'יימס האריסון. עד אז, קרח לא היה מצרך קל להשגה. בכל פעם שמלכי צרפת היו זקוקים לשמפניה צוננת במשתאות הקיץ בוורסאי, היתה יוצאת כרכרה מהירה רתומה לשישה סוסים אל קרחוני האלפים, חוצבי קרח היו מפרידים מן ההר גושים קפואים, עוטפים אותם בקש, וממהרים אל הארמון עם מטענם המטפטף.

בלתסאר אושקה הוא אחרון חוצבי הקרח באקוודור, אולי בעולם. הוא בן 68, ומגיל 12, פעם בשבוע, כמו אביו, כמו סבו לפניו, וסב סבו, דורות רבים, הוא וחמורו (דור ראשון) יוצאים מהעיר ריובמבה, ומטפסים משך שעות רבות אל עבר פסגת ההר צ'ימבורסו, התמיר בהרי אקוודור, כ-5,000 מטרים גובהו.

בקצה השביל המתפתל, על המדרון החשוף לרוחות עזות, נמצא מכרה הקרח שלו - קצה קרחון בן מיליוני שנים שנוצר ממים זכים, צלולים עד שקיפות. הוא עובד מהר ה"ייאלרו" (איש הקרח) - יש להסתלק לפני רדת החמה, מי שנשאר על ההר עלול לקפוא למוות. הוא חוצב מן הקרחון שני בלוקים גדולים, כ-30 ק"ג משקל האחד, עוטף בקש, מעמיס על גב החמור וממהר לרדת. הקרח הזה, מחזיק מעמד ואינו נמס במשך שבוע.

חוצבי הקרח של אקוודור, משפחות שזה היה עיסוקן, עשו זאת משך דורות, בטרם הגיעו המקררים החשמליים לסביבה. בלתסאר הוא האחרון בשושלת. את הקרח שהוא מביא אל העיר, הוא מוכר לעושי "גרניסדו" - סוג של ברד - בטעם תות שדה. תמיד תות שדה, ורק תות שדה. אנשי העיר מאמינים כי למי הקרחון יש סגולות בריאותיות מופלגות, וה"גרניסדו" העשוי מן הקרח הזה זוכה לפופולאריות רבה. סיבוב כזה יכול להביא לבלתסאר, ביום טוב, כ-12 דולר.

יש להניח שהוא היה ממשיך בעיסוקו זה עד יומו האחרון, אולם באחרונה החלו חולפים בראשו הרהורי פרישה מפעילות קבועה. הסיבה? הוא הפך לכוכב. עיתונאים רבים ערכו עמו ריאיונות ארוכים, עשרה צוותי טלוויזיה, מצרפת, מספרד ומארה"ב, הגיעו לריובמבה כדי לצלם אותו לסרטים דוקומנטריים ותוכניות מסע. לאחרונה הוא טס לניו יורק לככב בערב ההקרנה של אחד מהסרטים האלה. והשיא - הנשיא רפאל קוראה הזמינו לביקור בארמונו, והכריז עליו כעל "חלק מן המורשת הלאומית". בכל פעם שהוא אינו מטפס אל הקרחון שלו, אפשר למצוא אותו ב"לה מרסד", שוק העיר, מצטלם עם תיירים, או מפטפט עם חבריו בקצ'ואה, אחת מהשפות של האינדיאנים מהרי האנדים.

לחתנו, חואן, יש בימים אלה רעיון טוב יותר. הוא החל למכור לתיירים מסע אל מכרה הקרח, 55 דולר לראש, וההיענות יפה מאוד. על פי אמונות האינדיאנים, צ'ימבורסו הוא הר קדוש, אשר על ראשו שוכנים רוחותיהם של השאמאנים הזקנים. אם אלה קיוו כי הופעת המקררים תביא להם שקט יחסי - נראה שהם טעו בגדול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו