בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיירות גנגנם

הלהיט ששם את רובע היוקרה על המפה

הקוריאנים מנסים למנף את הצלחת השיר ליצירת מוקד תיירותי ברובע בסיאול, המקדש אינדיבידואליזם וחופש מערביים ובה בעת מנסה לשמר צביון קוריאני

4תגובות

במת הדיקט הרעועה, ועליה מספר דמויות קרטון של איש שמנמן שנראה כאילו הוא מקפץ כסייח נראית עלובה מאוד על רקע גורדי השחקים המבהיקים והבוטיקים האופנתיים המקיפים אותה. אולם, היא זכתה למקום של כבוד, בדיוק מול המשרד הראשי של תאגיד סמסונג ברובע גנגנם היוקרתי. זוהי המחווה הרשמית הראשונה לכבודו של פסיי (PSY), הראפר הדרום קוריאני שהלהיט וסרטון הווידאו הוויראלי שלו, "גנגנם סטייל", פרסם את הרובע האופנתי בעולם כולו.

בפברואר ייפתח במקום מרכז מבקרים ובו תוצג הולוגרמה בגודל טבעי של פארק ג'יי סאנג (שמו האמיתי של הזמר), המבצע את ריקודו המשעשע. פרנסי העיר מקווים לנצל את שגעון "גנגנם סטייל", שסחף את העולם כולו, כדי להפוך את רובע המתעשרים החדשים של סיאול למרכז עולמי של אופנה, בידור וצריכה. "פסיי צץ בדיוק ברגע שבו גנגנם עמד לפרוץ ולכבוש את העולם", מציינת שין יאון-הי, מנהלת הרובע, "לדעתנו, הרובע לא נופל במאומה ממנהטן ומבוורלי הילס".

הרשויות מבקשות להפיק את המרב מהצלחת להיט היוטיוב, שהפך בתוך חמישה חודשים לסרטון הראשון שנצפה על ידי למעלה ממיליארד בני אדם. הרכבי הפופ הסכריני ודרמות השמאלץ הטלוויזיניות תוצרת קוריאה זוכות אמנם להצלחה לא מבוטלת באסיה, אך עד לפרוץ "גנגנם סטייל" לא הצליח הגל הקוריאני להתפשט למערב. רבים הופתעו מהצלחת הענק של הסרטון, גם משום שלא ציפו שדווקא פארק, זמר ובעיקר קומיקאי לא מצליח במיוחד, יוביל את פריצת הדרך המיוחלת.

אי-פי

מנהלת הרובע מתקשה לעמוד בקצב האירועים. לשכת התיירות המקומית בת 13 העובדים, שהוקמה בנובמבר בתחנת הרכבת של גנגנם, היא הדבר הקרוב ביותר למרכז בילוי עירוני. בקרוב ייבנה מרכז מבקרים ובו הולוגרמות של כוכבי פופ קוריאני, ובהם פארק (אם כי עדיין לא נחתם הסכם עם הזמר לגבי השימוש בדמותו). הרשויות המקומיות מקוות להשלים בתוך שנה את בניית "דרך האליו", שאת מדרכותיה יפארו טביעות ידיהם של כוכבים.

מנהלת הרובע מקווה להכפיל את מספר התיירים במקום, שהסתכם ב‑2012 ב‑800 אלף. מרבית המבקרים מגיעים מסין ויפן, והרשויות משקיעות מאמצים בפיתוח תיירות מארצות המערב. "אנשים רבים שבקושי שמעו על דרום קוריאה מכירים כעת את גנגנם, הודות לפסיי", אמר קים קוואנג סו, ראש לשכת התיירות החדשה.

ואולם פקידי הממשל המקומי מודעים לכך שהמשימה לא תהיה קלה לביצוע. למרות שמו של השיר, רובע גנגנם עצמו כמעט שאינו מופיע בסרטון, אלא רק ברקע, כקו רקיע מרוחק. "עלינו להעמיק את הקישור לרובע במודעותם של הצופים בסרטון", הוסיף קים.

הסרטון "גנגנם סטייל" הוא מעין פרודיה, שבה מלגלג פארק על הראוותנות והיומרה המאפיינים את הרובע. באחת הסצנות נראה גבר בחליפה צהובה ומשקפי שמש ענקיים ליד מכונית ספורט אדומה; בסצנה אחרת מופיע הזמר עצמו לובש טוקסידו, ועל זרועותיו תלויות נשים זוהרות.

העושר, הראוותנות וניקור העיניים הם תופעה נפוצה למדי ברובע גנגנם, הממוקם לא הרחק ממרכז סיאול, מעברו השני של נהר האן (פירוש המלה גנגנם - מדרום לנהר). התאגידים שקבעו את מושבם ברובע מתחרים על מקום בגורדי השחקים העתידניים ביותר, ואילו התושבים נוהגים במכוניות מפוארות, מבלים בברים ומשפצים את פניהם במאות המרפאות לניתוחים פלסטיים שהוקמו בעיר.

גנגנם הוא בעצם נסיון לשחזר את אורח החיים של המעמד הבינוני-עליון באמריקה, אותו ניתן לראות בסרטים הוליוודיים, ושממנו טעמו סטודנטים ומהגרים שחזרו לקוריאה אחרי שהות בארה"ב. לאורך הרובע נמתחות שדרות רחבות בנוסח השדרות בלוס אנג'לס (ובהן משתרכות מכוניות בפקקים, בדומה ללוס אנג'לס). המסעדות האופנתיות מציעות בוריטוס ובראנצ'ים במשך כל שעות היום (בניגוד לתפריט המקובל במסעדות ברוב מדינות אסיה). בתי קפה בנוסח הקופי שופס של סיאטל ניתן למצוא בכל בניין.

קוריאנים רבים סבורים שגנגנם הוא לא יותר מביטוי קיצוני של השאפתנות וההישגיות של רבים מתושבי המדינה. גורדי השחקים נבנו בתקופת ההתפתחות המואצת של הכלכלה הקוריאנית בשנות ה‑60 וה‑70, בשטחים שהיו לפני כן שדות אורז. גנגנם הפך לסמל השאיפות, התקוות ואורח החיים הבזבזני שאפיינו את הנס הכלכלי באסיה, שיצר גם פערים חברתיים גדלים והולכים.

‘הראוותנות אולי מוגזמת לפעמים, אבל כולנו מקנאים בתושבי גנגנם, משום שזה המקום הכי מפותח והכי עשיר", אומרת יו ג'יי-יונג בת ה‑16, תלמידת תיכון תושבת העיר צ'ונצ'און, הנמצאת במרחק שתי שעות נסיעה מסיאול. יו באה להתרשם מבימת פסיי בחברת כמה חברים.

פארק, יליד גנגנם, לא הסכים להתראיין, ואולם לדברי תושבי הרובע, "גנגנם סטייל" הצליח להמחיש את אופיו רב-הסתירות של המקום, המקדש אינדיבידואליזם וחופש ובה בעת מנסה לשמר צביון קוריאני. במלות השיר של פארק יש התייחסות היתולית לשניות זו, שכן הן מבטאות את העדפתו לנשים שהתנהגותן בשעות היום שמרנית וחסודה, ובשעות הלילה פרועה ומשוחררת.

התושבים מעידים כי המקום אמנם אינו דקדנטי כפי שניתן להסיק מצפייה בסרטון, אך לדבריהם, הם עדיין מתקשים לאזן בין המתירנות המערבית לערכי החברה המסורתית. "תושבי גנגנם מנהלים אורח חיים שנתפש בעיניהם כאמריקאי", אומרת ג'ני טיי, עובדת בוטיק בת 23. ג'ני לבושה במכנסי קורדרוי צמודים ולראשה מחממי אוזניים מפרווה ורודה. ציפורניה משוחות בלכה בצבע זהב. "אבל אורח חיים מודרני ומתירני אינו מחייב התכחשות לכל מה שהיה קודם לכן", היא מוסיפה.

הממשלה מבקשת לשמר את האווירה הקוריאנית הייחודית למקום. בתשובה לשאלה, באם גנגנם מבקשת להידמות לבוורלי הילס, עונה מנהלת הרובע שין, כי אין לגנגנם עוד צורך לחקות את המערב. "גנגנם היא מותג קוריאני ייחודי", היא מציינת.

ואכן, קומץ התיירים המערביים שהתגודדו ליד בימת פסיי בגנגנם בסוף השבוע העידו כי לא באו למקום כדי לבקר בחנויות המערביות, אלא להתרשם משורשיו הקוריאניים של הזמר. "השיר עורר עניין בפסיי ובשורשים שלו", אומר ג'רמיין הוליס, איש צבא בן 38 מלואיזיאנה, המבקר ברובע בחברת משפחתו. "שומעים בשיר עד כמה הוא גאה בשכונת מגוריו. זה מעורר כבוד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו