בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין פוסי ריוט, פוטין מהדק את האחיזה ברוסיה

בחורף שעבר יצאו עשרות אלפים לרחובות במחאה על חזרת פוטין לשלטון ומשפט פוסי ריוט. שנה חלפה, וההתלהבות התחלפה בייאוש ובתחושת ניכור

10תגובות

תחילת 2013, ואיש בחברה של דניס טרחוב אינו מדבר עוד על ההפגנה הבאה נגד הממשלה. בניגוד למצב לפני שנה – אז העביר טרחוב הרצאה מאולתרת כיצד להימנע ממעצר על ידי שוטרים – כעת מוסקווה חזרה להווייתה המוכרת. רווחי חברת השיווק של טרחוב הושלשו בשנה האחרונה, ועובדי החברה יצאו לחופשות סוף שנה במקומות שונים בעולם - מבאלי ועד פאריס. לדברי טרחוב, עתה ברור שעובדיו השתתפו בהפגנות מאחר שהן נתפשו כאופנתיות. אמנם הם היו מעורבים רגשית בעצרות נגד פוטין, אבל "יש להם גם רגשות עזים כלפי האייפונים שלהם".

ואולם, אם לשפוט על סמך המתרחש בחברה של טרחוב, תהיה זו טעות לומר ששום דבר לא השתנה בשנה שחלפה מאז שוולדימיר פוטין חזר לנשיאות. ההתרגשות וההתלהבות ששררו סביב המחאה לפני שנה נעלמו לגמרי. הן התחלפו בתחושת ניכור הולך וגובר, המאיים על המערכת בטווח הארוך.

הדיון בפעילות פוליטית במשרדי Social Networks Agency, חברה לשיווק ותקשורת באינטרנט, אפוף במעטה אכזבה, ובתחושה שהזדמנות נדירה חמקה. בקיץ, בזמן המשפט של חברות להקת הרוק "פוסי ריוט", איפשר טרחוב לעובדים לצפות בדיוני המשפט ובמתן העדויות. הסיפור של הלהקה מגלם את התקופה. פוטין חזר לנשיאות בשנה שעברה לנוכח התנגדות ציבורית חסרת תקדים, בעיקר מצד אנשים דוגמת עובדי החברה - צעירים, עירונים, נותני טון, שיצאו למרכז הבימה כדי לומר לו שחזרתו אינה רצויה. הקרמלין מיהר לפעול לעצירת ההפגנות; נחקקו חוקים חדשים הקובעים עונשים דרקוניים על התנגדות למשטר, ובתי המשפט השליכו לכלא חלק מהפעילים. פוטין וסובביו אימצו רטורקיה חדשה שמרנית ביותר, ולפיה המפגינים הם בוגדים ואויבי רוסיה.

אי–פי

המפגינים קיוו שהנשיא הקודם (וראש הממשלה הנוכחי) דימיטרי מדוודב יקדם את האג'נדה שלהם, אך היו מודעים היטב לכך שהם נתפסים כאאוטסיידרים. אירינה לוקיאנוביץ', 24, עורכת משנה שעזבה באחרונה את החברה של טרחוב, אומרת שבני גילה עוקבים כעת יותר מקרוב אחר מנהיגי רוסיה ושופטים אותם לפי אמות מידה מחמירות יותר. "זה כאילו שאנחנו אנשים מכוכב אחר", אומרת לוקיאנוביץ', "נראה לי שהשנה המרחק בינינו לבינם גדל עוד יותר".

יוליה פוטצ'נקו, מנהלת חשבונות, נאנחת בכבדות כשהיא נזכרת בתחושת ההתעלות שחשה לפני שנה כשהגיעה לעצרת הגדולה הראשונה ו"עברה מהפך תודעתי מוחלט". איך היא מרגישה עכשיו? פגועה, מאוכזבת. היא מרגישה ששום דבר ברוסיה אינו עומד להשתנות, ומאשימה את מנהיגי המחאה, שלדבריה לא הצליחו לנצל את הרגע - ולכן המפגינים לא יתנו בהם אמון שוב. באשר לתחושת הביחד שחשה פתאום, לדבריה מדובר בתחושה חמקמקה שנעלמה.

"פתאום אנחנו – מספר עצום של עכברי רשת – החלטנו שנמאס לנו, שילבנו ידיים ויצאנו לרחובות", אומרת פוטצ'נקו, כשהיא משתמשת בכינוי הסלנג המתאר את צעירי מוסקווה המחוברים לרשת. "אבל אז, אופס! חזרנו כולנו להיות עכברי רשת, המנהיגים וכל השאר. כי שום דבר לא קרה. ועכשיו אני מרגישה שהייאוש חזק ועמוק יותר, וגרוע משהיה לפני שהתחלנו בפעולות האלה".

טרחוב, 33, חש מלכתחילה ספקנות בעניין ההפגנות, בין היתר כי מעורבותו הקודמת הקצרה בפעילות פוליטית באופוזיציה לא הותירה בו אופטימיות רבה. לפני שנה הזהיר את עובדיו שיציאתם להפגנות מסכנת אותם, למשל לחטוף מהלומות מהשוטרים המפזרים את ההפגנות. הם היו חייבים להבין, הוא אומר, ש"מהפכה היא לא משחק".

ההופעה בכנסיה במוסקווה בעקבותה נעצרו חברות להקת פוסי ריוט

אבל התברר שהאלות אינן הסכנה העיקרית. באחד מימי ראשון בספטמבר קיבל טרחוב הודעת דואר אלקטרוני מאליזרוב, 27, הפעיל הפוליטי הבולט ביותר בין עובדיו. אליזרוב הודיע כי הוא מתפטר ממשרתו כמנהל פרויקט ועוזב את רוסיה. הסיבה? הוגש נגדו כתב אישום בהליך שננקט ממניעים פוליטיים לסימון המפגינים בתור קיצונים מסוכנים. עד כה הוגשו כתבי אישום נגד 19 בני אדם בהקשר לעצרת שנערכה ב-6 במאי, שהסתיימה בעימותים אלימים בין השוטרים למפגינים. היחיד שנשפט, גבר שלא גרם פציעה חמורה לאף אחד ושיתף פעולה עם התביעה, נידון לארבע שנות מאסר.

החוקרים חיפשו את אליזרוב בביתו, ולאחר מכן ביקרו אצל קרוביו. בראיון שנערך בסקייפ אמר אליזרוב כי לא עזב את רוסיה מסיבות פוליטיות. כבר מזמן חלם לבקר במזרח אפריקה. עם זאת, לדברי טרחוב, החלטת אליזרוב חסכה מהחברה את המבוכה שהיתה נגרמת אילו זוהתה עם משפטו.

"לא הייתי מפטר אותו, אבל הוא יודע שיש לי הרבה חוזים עם הממשלה, ומשפט נגדו היה פוגע בעסקים שלנו", אומר טרחוב. "אני רואה בהתפטרות שלו צעד המבטא הגינות". עמיתים אחרים במשרד מביעים השקפה דומה.

עם בוא הקיץ והידוק האחיזה של פוטין, רוב עובדי החברה הגיעו למסקנה שההפגנות לא יתפשטו מחוץ למוסקווה. אבל עדיין כולם דיברו על פוליטיקה. כשהחל שלב מתן העדויות במשפט של פוסי ריוט, איפשר טרחוב לעובדיו לצפות בדיוני המשפט ששודרו בטלוויזיה. טרחוב מספר שבחדר שררה אווירה של "הומור שחור וסרקאזם. צחוק ודמעות", ומסביר שהצפייה המשותפת לא נערכה ממניעים פוליטיים בלבד; כמי שעוסקים בשיווק, היה להם עניין מקצועי במשפט.

רויטרס

"מנקודת הראות של יחצ"נות בינלאומית, אם בעבר רוסיה זוהתה עם דברים כמו בללייקה, בבושקה, קוויאר, פרסטרויקה, עכשיו צריך להוסיף לרשימה את פוסי ריוט", אומר טרחוב, בסלידה ברורה. "בללייקה ובירה – הם דברים משעשעים, שאפשר להתלוצץ עליהם. אבל הדבר הזה הוא מין משהו מוזר שלקוח מימי הביניים".

כזה הוא המצב בתחילת 2013: איש אינו מצפה לשינוי פוליטי. עם זאת, צעדים שנוקטת הממשלה עדיין מעוררים גלי התמרמרות, המוצאים ביטוי בעיקר ברשתות. "אני לא חושב שפוטין הוא מין גאון ששולט בכל דבר", אומר טרחוב. "נראה לי שכמה מהדברים המטופשים נעשים בגלל שמסביבו יש הרבה אנשים טיפשים, שפירשו את חזרתו כאות להדק את האחיזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו