בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יקר להזדקן בגרמניה

גמלאים גרמנים נשלחים לבתי אבות מחוץ למדינה כדי לחסוך בעלויות ובשל הידרדרות רמת הטיפול המקומית. אמצעי החיסכון זוכה לגינוי נרחב ומכונה "גירוש לא אנושי"

33תגובות

גמלאים גרמנים, שמספרם הולך וגדל, נשלחים לחו"ל לטיפול ממושך במרכזי שיקום כדי לחסוך בעלויות ובשל הידרדרות רמת הטיפול בגרמניה עצמה. ארגוני רווחה ועובדים סוציאליים מותחים ביקורת חמורה על שליחתם של אלפי גרמנים לאשפוז במזרח אירופה ובאסיה ומכנים זאת "גירוש לא-אנושי".

ואולם, גרמנים רבים אינם מסוגלים לעמוד בעלויות של בתי אבות בגרמניה ובמקביל מזדקנת אוכלוסיית גרמניה בקצב מהיר, ולכן צופים כי מספר הנשלחים לחו"ל בשנים הבאות רק יגדל. מומחים מכנים את התופעה הזאת "פצצת זמן". הטיפול בגמלאים ובחולים כרוניים סובל בגרמניה ממשבר בשל מחסור בעובדים ובשל העלויות הגבוהות. במשך שנים היו רוב המטפלים מהגרים ממזרח אירופה, אך שליחתם של גמלאים אל מחוץ למדינה נראית כצעד חדש ונואש המוכיח שהמערכת אינה מתפקדת על אף יבוא עובדים זולים.

אוכלוסיית גרמניה מזדקנת במהירות מהגדולות ביותר בעולם, ולבעיה זו יש השלכות רבות גם על מדינות אחרות במערב, בעיקר בשל החשש כי צעדי החיסכון מצד אחד והעלייה בהוצאות הטיפול מצד שני עלולים לפגוע בסטנדרטים של הטיפול.

סוציאלפרבאנד דויטשלנד (VdK), חברת ייעוץ חברתית-פוליטית, הודיעה כי מספרם הגדל והולך של הגרמנים שאינם יכולים לשלם את המחיר עבור בית אבות או דיור מוגן בארצם הוא אות אזהרה ענק. החברה קוראת להתערבות פוליטית. "אנחנו פשוט לא יכולים להרשות שיגורשו האנשים האלה, שבנו את גרמניה והפכו אותה למה שהיא, שהטו שכם כל חייהם לבניינה", אמרה אוריקה מאשר, נשיאת VdK. "זה לא אנושי".

חוקרים גילו כי כ‑7,150 פנסיונרים גרמנים חיו בבתי אבות בהונגריה ב‑2011. יותר מ‑3,000 נשלחו לרפובליקה הצ'כית ויותר מ‑600 לסלובקיה. יש גם מספר לא ידוע בספרד, יוון ואוקראינה ומדינות כמו תאילנד והפיליפינים מושכות גם הן גמלאים שמספרם גדל.

הגרדיאן שוחח עם פנסיונרים ועם אנשים הזקוקים לטיפול ממושך שמתגוררים בבתי אבות בהונגריה, תאילנד ויוון. אחדים מהם אמרו שבחרו מרצונם החופשי ללכת למדינות אלה משום שהעלויות בהן נמוכות יותר - בממוצע כשליש עד שני שלישים מהמחיר במקומות מקבילים בגרמניה - ­ומשום שחשבו שהטיפול שם יהיה טוב יותר. אך אחרים אמרו שיצאו מגרמניה באי רצון רב.

הגרדיאן גם גילה כי ספקי טיפול רפואי מקימים או עומדים לפתוח בחו"ל בתי אבות המטפלים בגרמנים גמלאים, וכי תופעה זו נחשבת לשוק רווחי ביותר.

לדברי משרד הסטטיסטיקה של גרמניה, יותר מ‑400,000 גמלאים אינם יכולים לשלם את העלויות של דיור מוגן בגרמניה עצמה, ­מספר שגדל מדי שנה ב‑5% בערך. הסיבות לכך הן העלויות הגבוהות (2,900‑3,499 אירו בחודש), הפנסיות שנותרו ללא שינוי ואינן מספיקות למחיה וטיפול רב יותר שאנשים נזקקים לו ככל שהם מזדקנים.

כתוצאה מכך, קופות החולים או חברות הביטוח הממסדיות, המרכיבות את מערכת הביטוח הלאומי, דנות בגלוי בשאלה כיצד להפוך את הטיפול בבתי אבות בחו"ל למודל פיננסי ארוך טווח.

באסיה ובמזרח ובדרום אירופה שכרם של מטפלים והוצאות אחרות כגון כביסה, תחזוקה וכמובן עלויות קרקע ובנייה הם לעתים קרובות הרבה יותר נמוכים מאשר בגרמניה. חוקי האיחוד האירופי מונעים מחברות ביטוח ממסדיות לחתום על חוזים ישירים עם בתי אבות מחוץ לאירופה, אך זה עשוי להשתנות מאחר שהמחוקקים נאלצים למצוא דרכים להיענות לצורכי אוכלוסייתה המזדקנת של אירופה.

היעדר החוקים אינו מונע מגמלאים או מבני משפחותיהם להעדיף בתי אבות בחו"ל, אם הפנסיות שלהם יכולות לכסות את העלויות. ואולם, מתנגדי התופעה מביעים דאגה מיוחדת לחולי דמנציה, בעיקר משום שלא יבחינו שהם נשלחים לחו"ל.

סבינה ינסן, יו"ר אגודת האלצהיימר של גרמניה, אומרת כי הסביבה והשפה הן בעלות חשיבות עליונה לחולי דמנציה הנאחזים נואשות בזהותם. "בייחוד חולי דמנציה עלולים לסבול מקשיי התמצאות אם יהיו חלק מת רבות זרה ועם שפה שונה לגמרי, משום שהם חיים בעולמם הישן המורכב מזיכרונות הילדות שלהם".

מאחר שאוכלוסיית גרמניה צפויה להצטמק מ‑82 מיליון בקירוב ל‑69 מיליון עד 2050, יזדקקו כ‑6.7% מהגרמנים, ­ כ‑4.7 מיליון, לטיפול מסוגים שונים. כלומר, בעיית הטיפול והסיעוד רק תחמיר.

וילי זילאייב, חבר פרלמנט מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית השמרנית ומומחה לשירות טיפולי, אומר שיהיה נחוץ יותר ויותר לשקול טיפול לקשישים בחו"ל. לדבריו, "בהתחשב במשבר הממשמש ובא, יהיה חכם לפחות להתחיל לחשוב על צורות חלופיות לטיפול בגמלאים".

כריסטל בינשטיין, מרצה לסיעוד מאוניברסיטת ויטן-הרדקה, אומרת שבתי אבות גרמניים רבים הגיעו לנקודת שבירה בשל מחסור בעובדים ולכן חלה הידרדרות באיכות הטיפול. "כל פציינט מקבל בממוצע 53 דקות ביום טיפול פרטני, כולל הזנה", אומרת בינשטיין. "לעתים קרובות מטפל יחיד מטפל ב-40‑60 פציינטים".

ארטור פראנק, הבעלים של סניור פאלאס, חברה המוצאת בתי אבות לגרמנים בסלובקיה, אומר כי זו הסיבה שלא נכון לומר שגמלאים "מגורשים" לחו"ל, כפי שמתארת VdK. "הם לא מגורשים ולא מסולקים. רבים נמצאים כאן מרצונם החופשי או בשל החלטות הגיוניות שמקבלות המשפחות שלהם, שיודעות כי מצבם יהיה טוב יותר כך".

לדבריו ראה "הרבה מאוד דוגמאות לטיפול גרוע" ב‑50 פנסיונרים שהיו בעבר בבתי אבות גרמניים, וכעת מצא להם בתים הולמים בסלובקיה. "הכרתי אשה שבקושי קיבלה לאכול ולשתות. בסלובקיה מלמדים אותה כיצד לבלוע".

פוליטיקאים גרמנים מתחמקים מדיונים בנושא זה. זאת בעיקר בשל חששם מתגובות מצביעים, אם יתקבל הרושם שחברות הביטוח הממסדיות של גרמניה מממנות מטפלים בחו"ל על חשבון תעשיית הסיעוד המקומית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו