בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מערב אפריקה הפרוע

לנוכח השתלטות האיסלאם, צרפת מובילה מבצע צבאי במאלי

יותר מחמישים שנה אחרי סוף עידן הקולוניאליזם באפריקה, צרפת שוב מובילה מבצע צבאי באחת ממושבותיה לשעבר ביבשת השחורה

23תגובות

"צרפת תילחם בטרור ללא רחמים ובכל מקום", הבהיר אתמול שר ההגנה הצרפתי ז'אן-איב לה דריאן, לאחר ניסיון חילוץ כושל של אזרח צרפתי בסומליה. המבצע הביא, ככל הנראה, למותו של קצין מודיעין צרפתי המוחזק כבן ערובה במדינה מאז 2009. סביר להניח שדבריו של לה דריאן כוונו למדינה אפריקאית אחרת בה החל צבא צרפת לפעול בסוף השבוע - מאלי. ההתערבות הצרפתית במדינה נועדה למנוע ממאלי להפוך לבסיס טרור אזורי, "מדינת טרור על סף דלתה של צרפת ואירופה", כהגדרתו של שר ההגנה.

המבצע הצרפתי החל ביום שישי, לאחר שהמורדים האסלאמיים בצפון מאלי כבשו את העיר קונה, כ-600 ק"מ מצפון לעיר הבירה במאקו. בכך, הם התקרבו לבסיס הצבא הראשי במרכז המדינה. בתגובה, שלחה צרפת מטוסי קרב והציבה חיילים בבמאקו, כדי לסייע לממשלת מאלי במלחמתה. בחסות הפגזות של מטוסי קרב ומסוקי תקיפה צרפתיים, כוחות הצבא של מאלי הביסו את כוחות המורדים וכבשו בחזרה את קונה.

קצין בכיר בצבא מאלי אמר כי יותר מ-100 מורדים נהרגו בתקיפה, וכי האחרים נעים לכיוון העיר מופטי. טייס צרפתי נהרג בקרבות לאחר שמסוקו נפגע מאש המורדים. במקביל, גוש ECOWAS, הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה, אישר אתמול הצבת חיילים מיידית במאלי.

בעקבות המבצע במאלי הורה אתמול נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, להדק את האבטחה סביב מבני ציבור ובתחבורה הציבורית. הולנד אמר אתמול כי "אין למבצע במאלי מטרות נסתרות, מלבד המאבק בטרור". הוא הדגיש כי הוא בטוח בהצלחת המבצע וחזר על כך ש"צרפת לא מגנה על אינטרסים כאלו או אחרים".

למרות הצהרותיו של הנשיא הצרפתי, התגוננות מפני טרור היא רק סיבה אחת מני רבות למעורבותה של צרפת באפריקה. מלבד העובדה שמאלי היתה מושבה צרפתית בעבר (קיבלה עצמאות ב-1960), לצרפת גם אינטרסים כלכליים ביבשת: על פי מכון המחקר המועצה לקשרי חוץ (Council on Foreign Relations), כחמישה אחוזים מהייצוא של צרפת מיועד ליבשת, וכ-240 אלף אזרחים צרפתיים חיים בשטחה. בנוסף, חלק לא מבוטל של חומרי גלם, נפט ומתכות שצורכת צרפת מגיע מאפריקה.

בשנים האחרונות השתתפו הכוחות האוויריים הצרפתיים במספר מערכות באפריקה, בהן בצ'אד וברפובליקה המרכז אפריקאית. חיל האוויר הצרפתי מילא גם תפקיד מרכזי במבצע של כוחות נאט"ו נגד מועמר קדאפי בלוב ב-2011. למעשה, למלחמה שניטשה בלוב קשר הדוק לעימות במאלי, וסופו של משטר קדאפי שלח גלים על פני צפון אפריקה: הם כוללים דרישות לעצמאות, אינטרסים מערביים, הפיכות צבאיות והתחזקות של איסלאמיסטים קיצוניים.

הקשר של קדאפי

בספטמבר 2011 הגיעה שיירה חמושה למדבריות של צפון ניז'ר, חלק ממולדתם של בני הטוארג הנוודים. השיירה נשאה מאות לוחמים שזה עתה הקיזו דם בלוב לצד קדאפי. למרות נפילת המשטר בטריפולי ומותו של הקולונל בידי מורדים זועמים, השושלת שלו שרדה: באחת המכוניות ישב בנו סעדי, שזכה למקלט בברכתם של הטוארג.

הטוארג, קבוצה אתנית ברברית, ניצבת במרכז המערכה במאלי. הטוארג שואפים לעצמאות על פני שטח אותו הם מכנה אזוואד, אזור הכולל שטחים במדינות השכנות ניז'ר, אלג'ריה, מאוריטניה ובורקינה פאסו, ושבהן ממשלות המתנגדות לשאיפותיהם הלאומיות. במאלי, הטוארג, מונים בין 600 ל-900 אלף בני אדם, ומתלוננים על עשרות שנות הזנחה ואפלייה מצד הממשלה היושבת בבמאקו.

הקשר של קדאפי לטוארג החל עוד בשנות ה-70 של המאה שעברה, כשהקלונל הקים את "הלגיון האיסלאמי" שלו במטרה לחזק ולהגביר את השפעתו ושליטתו בצפון אפריקה. הבצורת הקשה של אותן שנים הביאה רבים ללוב העשירה בנפט, ובני טוארג רבים השתלבו בכוחותיו המזויינים של קדאפי. הקולונל גם תמך במגוון סכסוכים אתניים אזוריים בשנות ה-80 (בעיקר בצ'אד) ונתן מקלט לבני טוארג אחרי התקוממויות שלהם במאלי ובניז'ר בשנות ה-90.

בסוף 2011, עם נפילתו של קדאפי, שבו מאות בני טוארג למאלי. חלקם נסו אחרי שנים רבות בשירותו של הקולונל, אחרים אחרי תקופה קצרה בה לחמו לצדו תמורת כסף בימיו האחרונים. רובם נאלצו לברוח בשל הזעם של המורדים הלובים על היותם "שכירי החרב האפריקאים" של קדאפי, אך הם חזרו לארצם מאומנים, חמושים - ועם מטרה פוליטית ברורה.

לאחר המלחמה בלוב הקימו הטוארג במאלי את MNLA - "התנועה הלאומית לשחרור אזוואד". המערכה הצבאית של הטוארג החלה בינואר 2012, וביוני הם ובני בריתם כבר שלטו בצפון העצום של מאלי שבו חיים כחמישה מיליון בני אדם, ושכולל ערים מרכזיות והיסטוריות כמו טימבקטו.

מלאומנות לאיסלאמיות

לאורך השנה שעברה חזרה ואמרה ממשלת מאלי כי המצב בצפון תחת שליטה, אבל בשורות הצבא הלכו וגברו הקולות שטענו כי הממשלה אינה עושה מספיק כדי ללחום בטוארג ואף מפקירה את חייליה בקרבות מול המורדים. המרמור הזה התפוצץ לבסוף במארס 2012, כשהצבא ביצע הפיכה נגד הנשיא אמדו טורמאני טורה. דיונקונדה טראורה הושבע לנשיאות חודש לאחר מכן, וקרא ולמורדי הטוארג "לחזק את המדינה במקום לחלק אותה".

ואולם, המחלוקות הפנימיות לא היו רק נחלתו של השלטון במאלי; בקרב המורדים בצפון, המאבק החל להתרחק מהמטרות הלאומיות וקיבל בהדרגה צביון איסלאמיסטי מובהק. מול ה- MNLA קמו שתי קבוצות איסלאמיות, "אנסאר דינה" ו"התנועה לאחדות וג'יהאד במערב אפריקה". מבין שתי אלה, "אנסאר דינה" ביססה את עצמה ככוח העיקרי הנאבק נגד הממשלה, שמעוניין יותר בהחלת השריעה, שכוללת סקילה באבנים וכריתת איברים, מאשר בהשגת עצמאות. הארגון גם התייצב לצדה של זרוע אל-קאעדה באפריקה, "אל-עידה במגרב האיסלאמי". "המלחמה שלנו היא מלחמה קדושה", אמר מפקד "אנסאר דינה" בקלטת שהגיעה לידי סוכנות הידיעות הצרפתית. "אנחנו נגד עצמאות. אנחנו מתנגדים למהפכות שאינן בשם האיסלאם".

האיסלאם הרדיקלי נוסח אל-קעידה לא הגיע יש מאין לאזור. "מה שאנחנו רואים במאלי בשנים האחרונות זו חבירה של איסלאמיסטים מקומיים לתנועות איסלאמיסטיות בינלאומיות כמו אל-קעידה ואחרות, אומרת פרופסור גליה צבר מהתוכנית הבין-אוניברסיטאית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב. חבירה זו מבטאת, לדידה, חוסר שביעות רצון חברתי, כלכלי ופוליטי במונחים איסלאמיסטיים.

"מאלי מוסלמית כבר מאות שנים", אומרת פרופסור צבר. לדבריה, המאבק המתרחש היום משקף תהליכים שהחלו עוד במאה ה-18 וה-19, "כשקבוצות מוסלמיות, בעיקר בצפון ניגריה, חשו שהאיסלאם בחלקים נרחבים של מערב אפריקה לא מספיק מוסלמי. זה לא היה ג'יהאד נגד הכופרים הלא-מוסלמים, אלא ג'יהאד פנימי נגד האופי המאוד אפריקאי וסבלני של האיסלאם". למרות ההתפתחויות האחרונות, היא מוסיפה, לתופעה שורשים ארוכי שנים. "יש השקעה כספית ארוכת שנים של ארגונים איסלמיסטיים במערכות חינוך, בבניית מסגדים", היא אומרת. "במקום שיש מצוקה, הכוחות האלה יכולים להיכנס."

אין זה אומר, עם זאת, שהמאבק לעצמאות לאומית של הטאורג גווע. "בני הטאורג איבדו את השלטון לאיסלאמיסטים", אומר ד"ר ברוס מדי-ויצמן, עמית מחקר במרכז דיין לחקר מזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. "אבל אם אי פעם תוחזר היציבות למאלי והממשלה המרכזית שוב תטיל את סמכותה, היא תצטרך להתמודד עם קבוצות הטאורג שרוצות ביטוי עצמי. מאלי זה מקרה של משטר שתלו בו המון תקוות", הוא מסכם, "מקום שניצב בכיוון של דמוקרטיזציה, פתיחות, סוג של מודל. ובשנה האחרונה, הכל התפרק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו