בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דת או עבודה?

מיליוני תלמידים באינדונזיה לא ילמדו מדעים אם הממשלה תשלים את החקיקה להוספת לימודי דת. תומכי החוק טוענים שהשינוי הכרחי לחיזוק הערכים. מתנגדיו מזהירים מפני חזרה לתקופה חשוכה

תגובות

אניסה נורול ג'אנה בת ה-11 לומדת כיצד גופים מוליכים חום, קול וחשמל. "אני אוהבת מדע, כי הוא מלמד אותי המון", קובעת ג'אנה, הלומדת בכיתה ו' ב"פטאמבוראן 04", בית ספר יסודי ברובע מעמד הפועלים בג'קארטה, "אני אתעצב מאוד אם יוציאו אותו מתוכנית הלימודים".

מיליוני תלמידים במערכת החינוך היסודי באינדונזיה לא ילמדו יותר מדעים כמקצוע נפרד בשנת הלימודים הבאה המתחילה בחודש יוני, אם הממשלה תאשר שינוי בתוכנית הלימודים, שבמסגרתו ישולבו מקצועות המדע והחברה במקצועות אחרים, כדי להוסיף שעות ללימוד הדת. טיוטת החוק הועלתה לאינטרנט בנובמבר והציבור התבקש להגיב. הממשלה מנתחת כעת את המשוב ותיוועד בקרוב עם צוות מומחים, כדי לפתח מערכי שיעור חדשים.

לדברי איבנו חמיד, דובר משרד החינוך האינדונזי, המשוב מעיד על כך שהעם מצדד בשינוי, אבל חושש שהמערכת לא תספיק להכשיר מורים ולהכין ספרי לימוד בזמן. עם זאת, דברי המגיבים לא פורסמו, והמתנגדים לתוכנית תוהים באם הם משקפים את תחושות כלל הציבור. אישים בשלטון שתומכים בשינוי סבורים כי יש צורך בשעות נוספות ללימוד הדת, משום שהיעדר חינוך לערכים ולמוסר הביא לעלייה במקרי האלימות והוונדליזם בקרב בני נוער, שעשויה להוביל לאי-שקט חברתי והתפשטות תופעות של שחיתות. "לתלמידים רבים אין כיום די אופי, והם אינם נוהגים בסובלנות ואהדה כלפי אחרים", אמר מוסליאר קאסים, סגן שר החינוך בראיון שהעניק בנובמבר. את התוכנית החדשה הציע בספטמבר.

קאסים פועל עם צוות של פקידים, אנשי אקדמיה ויועצים ממשרדו של סגן הנשיא בואדיונו שטורחים יחד על השלמת תוכנית הלימודים החדשה שתונהג ב-2013. מטרת התוכנית, לדברי חמיד, היא "ליצור איזון בין ערכים, מיומנויות וידע". טיוטת תוכנית הלימודים שפורסמה בנובמבר לא היתה מפורטת. לא צוין בה מספר שעות הלימודים שיוקדשו ללימודי החברה והמדע, ולא פורט כיצד מקצועות הדת והאזרחות יסייעו לגיבוש/חישול אופי.

באינדונזיה יש רוב מוסלמי הנשלט על ידי ממשלה חילונית, המכירה בזכויותיהן של שש דתות שונות, ובהן נצרות קתולית, פרוטסטנטית, בודהיזם, הינדואיזם וקונפוציוניזם. כל תלמיד במדינה לומד שיעורי דת בהתאם לדתו.

מאחר שרוב התושבים הם מוסלמים, רוב שיעורי הדת יהיו מוסלמיים. המשרד לענייני דתות, המייעץ בסוגיה זו למשרד החינוך, מציע להגדיל את מספר השעות השבועיות ללימודי הדת משתיים לארבע. לימודי הדת ימשיכו להיות מקצוע חובה לצד מתמטיקה, אמנות, חינוך גופני, השפה האינדונזית ואזרחות.

ימים ספורים לאחר שהמשרד פרסם את טיוטת החוק החלו הורים, ארגונים למען חברה אזרחית וחברים באיגוד המורים להריץ באינטרנט עצומה, הטוענת שהשינויים משוללים כל יסוד. "במקום לשפר את תוכנית הלימודים, השינויים האלה מפרקים את תוכנית הלימודים הקיימת בלי להבטיח חינוך טוב יותר באינדונזיה", טוענת העצומה, שיש עליה כ-800 חתימות. ההצעה לבטל את לימודי המדעים והאזרחות מעוררת מחאה בקרב הורים ומחנכים, החוששים שהיא תוביל להתמוטטות המדינה ותגרום לה להיות פחות תחרותית.

אינדונזיה היא ארכיפלג נרחב. מספר תושביה הוא יותר מ-240 מיליון וצמיחת כלכלתה היא מהמהירות ביותר באסיה. ניסיונה לשפר את תעשיות היצור והשירותים קשור למאמציה להכשיר עובדים מיומנים יותר. בכירים במשרדי המסחר ומשאבי האנוש קוראים להכשיר עוד ועוד עובדים בתחומים כמו מדעי המחשב.

מתנגדי החוק טוענים שהשינויים המוצעים יסיטו את המדינה לכיוון הנגדי. "יהיה לנו דור אבוד", אומר סריסטיואטי סייפול, מנהל מכון סורייה, מוסד פרטי המפתח אביזרי לימוד חלופיים למתמטיקה ומדעים. "המשמעות של ישום החוק תהיה פחות חוקרים ופחות פיתוח טכנולוגי. אינדונזיה תיכנס לתקופה חשוכה".

מורים בבית ספרה של אניסה אומרים שלימודי המדעים והאזרחות נעשים בשיטות מעשיות, שבמסגרתן מלמדים את הילדים לשאול שאלות, לזהות בעיות ולמצוא פתרונות. לדבריהם, יהיה קשה לשלב שיטות כאלה בלימוד נושאים אחרים. "ילדים לומדים להבין דברים חדשים באמצעות המדע", אמר אדי קוסיאנטו, מנהל בית הספר פטאמבוראן. אחת הביקורות על השינויים המוצעים טוענת שהם מתעלמים מרפורמות חיוניות יותר הנחוצות במערכת החינוך. "הממשלה שלנו פועלת ללא מחשבה", אומרת איטצ'ה צ'ודידג'ה, מומחית לחינוך שיעצה בעבר לממשלה בעריכת שינויים קודמים. "הם חושבים שהפיתרון לאלימות הוא עוד ועוד חינוך דתי, שעה שיש הרבה סיבות לכך, ואחת מהן היא הבעיות בבתי הספר עצמם".

ברבים מהאזורים החקלאיים באינדונזיה קורה פעמים רבות שמורים לא באים לבית הספר, השלטונות המקומיים כמעט שאינם עוקבים אחרי איכות ההוראה והספרים מיושנים ואינם עונים על הצרכים. מומחים לחינוך אומרים שלמורים רבים חסר ידע בסיסי על תוכנית הלימודים הנוכחית, והם אינם מודעים לעובדה שמותר להם לפתח תוכניות הוראה משלהם.

"מורים צריכים לקבל הכשרה יותר טובה כדי לדעת כיצד ליישם את תוכנית הלימודים הנוכחית וללמד דת בצורה שלא תהיה דוגמטית", אומרת צ'ודידג'ה. היא מוסיפה שנציגי השלטון כמעט אינם מודעים לתנאים ברוב בתי הספר. דו"ח שפורסם בנובמבר על ידי פירסון ו-Economist Intelligence Unit ואשר דירג מערכות לימודים במדינות שונות, הציב את אינדונזיה בתחתית רשימה של 40 מדינות. ואולם, הבכירים שתומכים בהצעה אומרים שהממשלה אחראית להכנת התלמידים כדי שיהיו אזרחים טובים יותר, וזה אומר מתן הוראה דתית ומוסרית.

בשנה האחרונה ניכרה עלייה באלימות ממניעים דתיים, ובאחרונה אירעו התנגשויות בין איסלאמים קיצונים לבין מיעוטים דתיים - כולל נוצרים, שיעים ואחמדים (פלג מוסלמי שנוסד בהודו והמטיף לנאורות, שלום ואהבה). סקר שנערך לאחרונה על ידי Setara Institute, ארגון למען זכויות האדם, תיעד 371 תקריות של אלימות דתית ב-2012 - עליה של 25% לעומת 2011. אחדים מהבכירים טוענים שהאשמה מוטלת על "היעדר פיתוח אופי" בבתי ספר. "אפשר לראות בבירור שאנחנו נעשים פחות סובלניים", אמר במבנג וידיאנטו, חבר צוות היועצים ממשרדו של סגן הנשיא. "תלמידים לא מסכימים שיש אנשים בעלי דתות שונות והם באים מרקע שונה. זה מפחיד מאוד".

קרמארודין אמין, מזכיר הנהלת אגף החינוך המוסלמי במשרד לענייני דתות, אומר שערכי הדת יכולים למנוע התנהגויות לא נאותות: "כרגע, הדת אינה תורמת תרומה משמעותית לבניית אופי, משום שהזמן שמוקצה ללימודי הדת מוגבל מאוד" ומוסיף כי "האינדונזים הם עם דתי וקשורים מאוד ללימודי הדת שלהם, לערכי הדת שלהם. זו הסיבה שחייבים ללמד דת בבתי הספר". אחדים מחברי הפרלמנט, החברים בוועדת החינוך ונושאים הקשורים לנוער, מסכימים שיש צורך לקדם בבתי ספר תפילות ואדיקות דתית. אך מתנגדי ההצעה סבורים שהפיכת תוכנית הלימודים על פיה איננה התשובה המתאימה. אחדים מהמורים חוששים שהממשלה והמנהיגים הדתיים מתייחסים בפשטנות יתרה מדי לבעיה, ומשתמשים במונחים כמו "בניית דת" ו"מוסריות" להצדקת הרחבתם של לימודי הדת.

אינדונזיה הקצתה 171 מיליארד רופיות אינדונזיות - כ-18 מיליון דולר - להכנת תוכנית לימודים חדשה. אך רבים חוששים שכסף זה יבוזבז אם לא תוקדש תשומת לב מספקת לשיפור מערכת החינוך בכללותה. "כדי לשנות את תוכנית הלימודים צריך להכשיר את המורים, צריך לספק את הספרים", אומרת לסטיה פרימאיאנטי, המלמדת בכיתה א' של בית הספר היסודי קמבאנג בג'קרטה. "אינדונזיה היא מדינה גדולה מאוד. שינוי לא יכול להיעשות בקלות ובהינף יד".

The New York Times



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו