בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אם אין תירס, שיאכלו ביו-דלק

כשארה"ב כפתה על תעשיית המכוניות להשתמש בדלק ביולוגי נאלצה גואטמלה לעבור מגידולי מזון לגידול חומרי גלם. אלא שכעת מחירי המזון מאמירים

11תגובות

בדוכני הטורטיות בגואטמלה סיטי, האנשים מתלוננים על מחירו הגבוה של התירס. רק לפני שלוש שנים אפשר היה לקנות 8 טורטיות בקטסאל אחד (כ-15 סנט). כיום במחיר הזה מקבלים רק ארבע. וגם מחיר הביצים נסק לגבהים חדשים, מפני שהתרנגולות ניזונות מגרעיני תירס.

במקביל, באזורים הכפריים, איכרים העוסקים בחקלאות לצורכי קיום, נאבקים למצוא מקום לזרוע את גידוליהם. לאחרונה פגשנו את חוסה אנטוניו אלוואראדו שעה שאסף את יבול התירס, שאותו הוא מגדל על פס הפרדה צר באמצע כביש 2, כשהמשאיות חולפות על פניו במלוא המהירות.

"אנחנו מגדלים כאן את התירס מפני שאין קרקע אחרת, ואני מוכרח להאכיל את המשפחה שלי", מספר אלוואראדו ומצביע על בניו אלחנדרו וחוסה בני ה-4 וה-6, הנראים צעירים בהרבה מגילם - סימן לתת-תזונה כרונית. לחוקים שהתקבלו לאחרונה בארה"ב ובאירופה, הדורשים להגדיל במכוניות את השימוש בדלק ביולוגי, יש השפעה הרחק מהן. על קרקעות, שבעבר שימשו לגידול מזון לבני אדם, רווחי יותר כיום לגדל חומרי גלם לאותו ביו-דלק.

ניו יורק טיימס

ההתפשטות של תעשיית הביו-דלק תורמת לעלייה חדה במחירי המזון ולמחסור בקרקעות לחקלאות לגידול מזון במדינות עניות באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, שכן מגדלים את חומרי הגלם במקום הזול ביותר. והשינוי מקבל ביטוי חד מאוד בגואטמלה, "שנפגעת משני צדי האוקיינוס האטלנטי - בשדותיה ובשוקיה", טוען טימותי וייז, מומחה לפיתוח מאוניברסיטת טאפטס. וויז חוקר את הבעיה יחד עם Actionaid, קבוצה העוסקת בהתוויית מדיניות ומתמקדת בעוני, היושבת בוושינגטון.

אמריקה התיכונה, הקרובה לארה"ב ושתפריטה מבוסס על תירס, הייתה כמעט מאז ומתמיד פגיעה מאוד לשינויים הכלכליים הקיצוניים במדיניות גידול התירס של ארה"ב. כיום, כשארה"ב משתמשת ב-40% מיבול התירס שלה להפקת ביו-דלק, אין זה מפתיע שהוכפל מחיר הטורטיות בגואטמלה, שמייבאת כמעט מחצית מהתירס שלה.

ולא זו בלבד, אדמותיה הפוריות של גואטמלה, הנמצאות בבעלות קומץ משפחות, התגלו כאידאליות לגידול חומרי גלם לביו-דלק. מחוז סוצ'יטקפס, שעד לפני חמש שנים היה אזור מרכזי לגידול תירס, מכוסה כיום בקנה סוכר ומטעים של דקל אפריקאי. בשדה שמר אלוורדו נהג לחכור ולגדל בו תירס לשימוש עצמי, גדל כיום קנה סוכר שמיוצא להפקת ביו-אתנול באירופה.

מרבית המשפחות בגואטמלה נאלצות כיום להוציא כשני שלישים מהכנסתן על מזון. "בן גואטמלה הממוצע רעב כיום יותר בגלל הפיתוח של הדלקים הביולוגיים", טוענת קטיה וינקלר, חוקרת בIdear-, ארגון ללא מטרות רווח החוקר סוגיות של החיים בכפרים. כמעט 50% מילדי גואטמלה סובלים מתת-תזונה כרונית, המקום הרביעי בעולם, על פי דו"ח של האו"ם.

בהתאם לתקנות הדלק המתחדש של ארה"ב יש לערבב מדי שנה כמות הולכת וגדלה של ביו-דלק באספקת הדלק למכוניות, כדי לצמצם את פליטות דו-תחמוצת הפחמן מדלקי מאובנים, וכדי להגדיל את ביטחון האנרגיה של המדינה. במקביל, עד 2020 יכילו דלקי התחבורה באירופה 10% ביו-דלק.

AP

חברות גדולות כמו Pantaleon Sugar Holdings, יצרנית הסוכר הראשית של גואטמלה, מרוויחות מהדרישה החדשה הזו, והצמיחה השנתית שרשמו באחרונה היתה יותר מ-30%. הבנק לפיתוח אמריקה (The Inter-American Bank) סבור שהתעשייה החדשה תזריק כספים רבים לכלכלה החקלאית של גואטמלה ותיצור מקומות עבודה חדשים אם היא תפותח בחוכמה. כרגע, מספקת תעשיית הסוכר 60,000 ותעשיית הדקלים 17,000 מקומות עבודה, למרות שהעבודה במטעים איננה אינטנסיבית.

ואולם, רבים חוששים שעניי גואטמלה כבר סובלים מההסבה ממזון לדלק. "לביו-דלק יש מצדדים ומתנגדים, אבל לא כאן", אומר מיסאאל גונסאלס מסי-יו-סי, אחד מאיגודי האיכרים של גואטמלה. "לאנשים האלה אין מספיק אוכל. הם זקוקים לאוכל, הם זקוקים לאדמה. הם לא יכולים לאכול ביו-דלק והם לא נוסעים במכוניות".

ב-2011 יכלו מחירי התירס להיות נמוכים ב-17%, לולא נתנו האמריקאים תמריצים לגידול חומרי גלם לביו-דלק וסבסדו את ייצורו, לדברי ברוס בבקוק, כלכלן חקלאי מאוניברסיטת איווה. הבנק העולמי הציע שהאפשרות לגדל ביו-דלק במדינות המתפתחות תותאם לצרכי האוכלוסייה, אם יש מחסור במזון או כשהמחירים גבוהים בצורה מופרזת.

מחשש מפני השפעת הרשות לגידולי ביו-דלק על הרעב בעולם, הנציבות האירופית הציעה לאחרונה לשנות את מדיניותה, כדי שרק מחצית ממטרותיה ל-2020 ימומשו באמצעות שימוש בדלקים ביולוגיים שנעשו מיבולי מזון, או מאלה שגדלו על אדמות שקודם לכן גדלו עליהן יבולי מזון.

הסוכנות להגנת הסביבה יכולה לבטל את המנדט שאושר על ידי הקונגרס האמריקאי ב-2007, אך החוק קובע שהתאמות כאלה יתבססו על נושאים פנים-אמריקאיים כמו במקרים שבהם "דרישות הביו-דלק יזיקו לכלכלה של מדינה, אזור או של ארה"ב", ציינה הסוכנות. גואטמלה, שסיפקה בעבר את צרכיה ביצור תירס, הפכה בשנות ה-90 לתלויה ביבוא, כשעודפי תירס אמריקאי מסובסד החלו לזרום דרומה. איכרי גואטמלה לא יכלו להתחרות בתירס המיובא, וגידול התירס המקומי ירד ב-30% בקירוב לאדם מ-1995 עד 2005.

ואולם, התירס הזול נעלם מאז שארה"ב התחילה להשתמש בתירס שלה למימוש תקנות הביו-דלק מ-2007. "השימוש בתירס ליצור ביו-דלק גרם לעליית מחירים מטורפת", אמר גי גוברו, ראש תוכנית המזון העולמית של האו"ם בגואטמלה. "מבחינה אתית, זה לא מקובל עלינו", הוסיף.

מאחר שתוסף המזון העיקרי של הסוכנות הוא בחלקו תערובת של תירס וסויה, היא אינה יכולה לממן את צרכיהם של כל ילדי גואטמלה הנזקקים, אומר גוברו. מדיניותה של הסוכנות קובעת כי עליה לקנות את התירס המקומי, אבל בגואטמלה לא מגדלים יותר תירס עודף. גואטמלה גם איננה יכולה לחזור לחקלאות לצרכי מזון משום שחלקים גדולים ממנה מוקדשים ליצור יבולים לייצור ביו-דלק.

הכפר איודה שבדרום-מערב המדינה הוא כעת אי של בתים רעועים באמצע מטע דקלים אפריקאיים ענקיים. פליקס פרס, בן 51, נהג בעבר לגדל תירס, שעועית ופירות מאחורי ביתו. כעת הוא הולך 5 ק"מ לחלקת אדמה במורד גבעה, שאותה הוא חוכר ארבעה חודשים בשנה. "בכל יום קשה יותר לשרוד. בעבר התפרנסנו מהאדמה, אבל עכשיו יש פחות ופחות אדמה", הוא אומר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו