בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המתקפה במאלי: הריקושט עלול להיות מסוכן מהאיום עצמו

ההפתעה הצרפתית והתסבוכת באלג'יריה עלולות להפוך מיליציות עם שאיפות מקומיות לאויבות מושבעות של ארה"ב. בוושינגטון תוהים: "מה עושים עכשיו?"

40תגובות

בעוד המיליציות האיסלאמיות יצרו לעצמן בסיס איתן במדבריות של צפון מאלי לאורך השנה האחרונה, בוושינגטון, פאריס ובבירות האפריקאיות התקשו לגבש תוכנית צבאית קוהרנטית לסילוק האיסלאמיסטים. הם הסכימו, עם זאת, על עיקרון אחד בלבד: חיילים אפריקאים - לא אמריקאים ולא אירופים - ינהלו את הקרבות במאלי.

אך המתקפה המפתיעה שבה פתחה צרפת לפני כמעט שבוע כדי לעצור את התקדמות המורדים טרפה את הקלפים והולידה שרשרת אירועים, שהגיעה לשיאה אתמול (רביעי) עם השתלטות מורדים על שדה גז שמנהלים זרים במזרח אלג'יריה. המתקפה הזו מאיימת כעת להרחיב את האלימות ולגרור את מדינות המערב עמוק לתוך מלחמה בסהרה.

ההתפתחויות המהירות מטשטשות את העובדה שבוושינגטון קיימת רק הבנה חלקית על המיליציות שפועלות במאלי, והם חלוקים אם חלק מקבוצות אלה מאיימות על ארה"ב. יתרה מכך, התסבוכת שנוצרה באלג'יריה רק מדגישה את החשש שהתערבות צבאית מערבית תהפוך ארגונים בעלי שאיפות מקומיות או אזוריות לאויבים מושבעים של ארה"ב. במלים אחרות: הריקושט עלול להיות מסוכן יותר מהאיום המקורי.

אי–פי

מסיבות אלה, ממשל אובמה אימץ לאורך השנה החולפת אסטרטגיה שתכיל את הגורמים האיסלאמיים הקיצוניים במאלי, עד שהכוחות האפריקאיים יהיו מוכנים, ולא תתקוף אותם ישירות כחלק מקמפיין של מתקפות מל"טים ופשיטות קומנדו. בשימוע שהתקיים בקונגרס ביוני ביטל ג'וני קרסון, עוזר שרת החוץ לענייני אפריקה, כל איום הנשקף לארה"ב ממאלי, ואמר כי הגופים המסונפים לאל-קאעדה הפועלים משם "אינם מראים יכולת לפגוע באינטרסים אמריקאיים מחוץ למערב או צפון אפריקה ואינם מאיימים לתקוף בשטחי ארה"ב".

כמה גורמים בפנטגון מחזיקים בעמדה נצית יותר ומצטטים דו"חות מודיעין שלפיהם למיליציות האיסלאמיות הללו יש קשרים ענפים עם "אל-קאעדה במאגרב" - הזרוע של אל-קאעדה העולמי בצפון אפריקה - גורם מרכזי במתקפה על הקונסוליה האמריקאית בבנגאזי בחודש ספטמבר. אותם גורמים דרשו לפתוח במתקפות אוויריות ממוקדות נגד מנהיגי המיליציות בצפון מאלי בטענה שחיסול הדרג הבכיר יביא להתמוטטות המיליציות. מדיניות דומה אומצה בעבר על ידי הממשל בפקיסטאן, תימן וסומליה.

קשה לקבוע לפי שעה את ההשפעה שתהיה למתקפה הצרפתית, שבאה לנוכח בקשה דחופה ששיגרה לפאריס ממשלת מאלי. אתמול אמרו גורמים אמריקאים כי סאגת החטיפה באלג'יריה עלולה להיות רק הנחשול הראשון בגל של מתקפות נגד זרים באזור. אם יתברר שאמריקאים שנלקחו בשבי באלג'יריה יוצאו להורג, הממשל עשוי לשקול מחדש את מדיניותו שלא להצטרף לפעולה קרקעית.

לאורך השנה האחרונה הקים צבא ארה"ב רשת של בסיסים קטנים במערב אפריקה כדי להגביר את איסוף המודיעין האווירי על המיליציות בצפון מאלי. אחד הבסיסים החשובים ביותר בהקשר זה נמצא בוואדאדוגו, בירת בורקינה פאסו. אלא שלפעולות אלה היתה השפעה מוגבלת. מנהיגי המיליציות אסרו להשתמש בטלפונים ניידים, הפסיקו את שירותי האינטרנט באזורים שנכבשו והפסיקו את עבודת האנטנות הסלולריות בניסיון לנתק את האזור מעיני העולם. וכך, נותרה ארה"ב עם בעיה קשה ביכולתה לאסוף מידע אמין בזמן אמת על הנעשה בצפון מאלי.

אחרי ההפיכה במאלי באמצע 2012, נפל שטח גדול יותר מזה של צרפת לידי שלוש מיליציות: הגורם המשמעותי והמאיים ביותר מבין השלוש הוא אל-קאעדה במאגרב - גוף איסלאמיסטי קיצוני שהוקם בשנות התשעים, אחרי שהסתיימה מלחמת האזרחים באלג'יריה. שאיפתו המרכזית המקורית היתה להפיל את הממשל באלג'יר בראשותו של הנשיא עבד אל-עזיז בוטפליקה. מאז 2008 הצליח אל-קאעדה במאגרב לבסס את כוחו וצבר מיליוני דולרים מדמי כופר ששילמו ממשלות זרות כדי לשחרר אזרחים שנחטפו במאוריטניה, מאלי, ניז'ר ודרום אלג'יריה. 

אל-קאעדה במאגרב שולט באזור באמצעות ברית שכרת עם תנועה איסלאמית מקומית בשם אנסאר דינה ("מגיני הדת") וקבוצה קיצונית אחרת בשם מוג'או או "התנועה לאחדות ולג'יהאד במערב אפריקה". לקבוצות אלה מטרת על אחת: להשליט פרשנות קיצונית של השריעה על תושבי צפון מאלי. השאלה שנותרה ללא מענה עד יום שישי האחרון, היא אם האיום שמציבות קבוצות אלה על מאלי חמור מספיק כדי להצדיק התערבות בינלאומית. הקונטקסט של הדיון השתנה כעת, אך השאלה שממשיכה להדהד בוושינגטון ללא פתרון היא: "מה עושים עכשיו?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו