בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוסיה נגמלת ממסורת הבירה

למרות תלונות כי חוק המגדיר בירה כאלכוהול פוגע במסורת, רבים מקווים שהוא יביא לשינוי במדינה שבה שיעור האלכוהוליזם הוא מהגבוהים בעולם

2תגובות

ויקטור, מאבטח בן 56 מאוסינסק, השוכנת באזור הארקטי שבצפון רוסיה, אינו משוכנע בצדקת החוק החדש הקובע שבירה היא משקה אלכוהולי ולא מוצר מזון, ומגביל את מכירתה בתחנות הרכבת ובקיוסקים הזרועים ברחובות רבים. "זה לא משקה חריף", הוא קובע בענייניות בעודו ממתין בתחנת הרכבת לנינגרדסקי במוסקווה. "זה בסך הכול משקה שנועד להרוות את הצמא".

"בנוגע לאלכוהול, בסדר גמור, אני מסכים, תטילו מגבלות בעניין הזה", הוא ממשיך. "ויש איזו בירה שהיא בכלל לא בירה, היא באמת משקה חריף. אבל בירה רגילה, בירה טובה - אסור שיגבילו את מכירתה. זה פשוט לא בסדר".

מעטות הסוגיות ברוסיה המעוררות עניין נלהב והרהורים פילוסופיים עמוקים יותר מאלכוהול, ואלו נעשים לרוב, כמובן, על כוסות משקה. הרוסי הממוצע שותה יותר מ-15 ליטר אלכוהול נקי לשנה, ושיעור האלכוהוליזם והמחלות הנובעות ממנו במדינה הוא מהגבוהים בעולם. אמנם הוודקה נחשבת למשקה המועדף ברוסיה, אולם צריכת הבירה אינה מפגרת בהרבה אחריה.

החוק החדש, שנכנס לתוקפו ב-1 בינואר, נועד לצמצם את המספרים הללו. הוא מטיל איסור גורף על מכירת בירה בקיוסקים, ובחנויות אחרות בין השעות 11 בלילה ל-8 בבוקר. בשנים האחרונות אף הועלו המסים על משקאות חריפים, במטרה לרסן את השתייה במקומות ציבוריים, במיוחד בפארקים העירוניים ובטיילות מכוסות השלג - שתייה שעבור חלק מהאלכוהוליסטים עשויה להתחיל עוד לפני ארוחת הבוקר ולהסתיים אחרי חצות. אף על פי ששתייה אסורה במקומות ציבוריים מעין אלה, בכל זאת הרשויות מגלות כלפיה סובלנות.

בלומברג

כמו בסוגיות כבדות משקל אחרות המעוררות כאן ויכוחים סוערים - כגון איכות התיאטרון במוסקווה, רמת הביטחון הלאומי וגדולתם של סופרים ומשוררים - ישנן השקפות סותרות בנוגע לחוק החדש. אפילו בקרב בעלי עסקים, שהחוק עתיד לפגוע בהם, יש מי שתומכים במטרת הממשלה.

"עדיף ככה, ואולי האנשים ישתו פחות", אומרת נטליה נוביקובה, שעובדת בקיוסק בשדרות צווטנוי במוסקווה, הניצב בכיכר בקרבת תחנה של הרכבת התחתית. "אנשים ישבו בכיכר ושתו בירה מסביב לשעון, בלי הפסקה". והיא מוסיפה: "מיד אחרי העבודה הם נוהגים לשתות בירה. הממשלה צריכה שהאנשים יפסיקו לשתות".

הסטטיסטיקה של התעשייה מראה שהקיוסקים הנמצאים לאורך הרחובות, ומתרכזים בעיקר בקרבת תחנות של הרכבת התחתית, אחראים למכירה של כ-30% מהבירה. נוביקובה מספרת כי בקיוסק שבו היא עובדת בירה היא המוצר הבודד הפופולארי ביותר, שאחראי למכירות של כ-700 דולר ליום.

החוק צפוי גם לפגוע מעט במכירות של יצרני הבירה. בן מורטון, דובר קרלסברג, יצרנית הבירה הגדולה ברוסיה השולטת על 40% מהשוק שמייצרת גם את המותג "בלטיקה", אומר שהגבלות דומות הוטלו במדינות אחרות ושהחברה התכוננה היטב לקראתן. "אנחנו מצפים לאפשרות של ירידה בטווח הקצר, אך ללא השפעות של ממש בטווח הארוך", מסר מורטון.

ישנם בעלי קיוסקים שחוששים שלא יצליחו להתקיים מבלי למכור בירה. אחרים אומרים שהם ישרדו, אבל אם יוטלו הגבלות דומות על מכירת סיגריות, אין ספק שזה יביא לקצם של הקיוסקים. "זה רע לעסקים, ויהיו הרבה פיטורים", סבור גיגלה מבוניה, המנהל את הקיוסק בשדרות צווטנוי. "מבחינה אחרת החוק בהחלט מוצדק, כדי שהאנשים ישתו פחות".

ויטלי קרדיוקוב, בן 37, נהג פרטי שעובר ליד הקיוסק, אומר שהוא תומך בחוקים, גם אם השפעתם מוגבלת. "זה לא כל כך יפה לשתות בירה על ספסל", הוא גורס. "אבל ברור לגמרי שהאנשים ימשיכו לשתות".

אולם בתחנת לנניגדסקי, שבה הנוסעים רגילים לקנות כמה בירות לפני שהם עולים על רכבת הלילה, אומרים יוליה סמיונובה, בת 24, וחברה קיריל וסקו, בן 26, שההגבלות החדשות חסרות היגיון ומציקות. בעוד לקיוסקים אסור למכור בירה, לבתי קפה מותר, אך במחירים גבוהים יותר ורחוק יותר מרציפי הרכבת.

"אנשים לא ישתו פחות", טוענת סמיונובה, העובדת במחלקת מכירות בחברת הנדסה בסנט פטרבורג. "הם פשוט יקנו מראש משקה חריף יותר - ויקנו יותר". בקבוק בירה שעולה קצת יותר מדולר בקיוסק יעלה שני דולר בבית קפה ומחירו יהיה עוד יותר יקר במזנון של הרכבת. "זה יקר כמעט פי שניים", היא אומרת.

וסקו, שעובד בתחום הלוגיסטיקה, מציין ש"מכור צריך את מה שהוא מכור לו, אי אפשר להתערב בעניין הזה. כמו הזנות, לכל אחד הקטע שלו. מי שרוצה לשתות, ישתה. אם מישהו הולך לבית זונות, הוא ימשיך ללכת לבית זונות. אי אפשר להפסיק את זה".

ויקטור, המאבטח מהצפון, שכמו רוסים רבים סירב למסור את שם משפחתו בשל חשש כללי מפני השלטונות, טוען שהחוק החדש הוא התערבות בענייניה של חברה שאהבתה לבירה נמשכת יותר מאלף שנים. "עוד לפני שנוסדה מוסקווה, היתה רוס של קייב, וכבר אז היתה בירה!" הוא אומר, ומתכוון לממלכה הסלבית המזרחית שהתקיימה מהמאה ה-9 ועד למאה ה-13.

בשעה שפתח בסקירה ההיסטורית, הניח ויקטור בקבוק בירה גדול. דבריו היו רהוטים מאוד, אבל עלה מהם שמץ של מלמול שיכורים. "בירה נחשבה אז למשקה אציל. מוסקווה עדיין לא היתה קיימת, רק רוס של קייב ועריה, אם אתם מכירים את ההיסטוריה. ואז הבירה היתה עניין נורמלי לגמרי", הוא מפטיר. "ואני שותה משקה אצילי, בירה מקייב ושמה 'אובולון', הבירה הנורמלית ביותר".

ויקטור סבור שהטעות הגדולה האחרת של הממשלה הייתה הפרטת מבשלות הבירה והמזקקות אחרי קריסתה של ברית המועצות. "אפילו בתקופת הצארים זה היה העסק הרווחי ביותר למדינה. ייצור המשקאות החריפים בפיקוח המדינה היה מכניס הרבה כסף לתקציב. אבל עכשיו זה בידיים פרטיות, והם משלמים כמה קופקות עלובות למדינה בעוד שהם עושים רווחים של מיליונים: רובל אחד למדינה ועשרה לעצמם. כולם יודעים את זה, אבל שותקים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו