בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכהונה השנייה יוצאת לדרך

אותו ברק אובמה, אבל אחר

היום יתקיים טקס השבעה פרטי בבית הלבן, ומחר יושבע שוב נשיא ארה"ב לפני קהל של מאות אלפי צופים. במבט לאחור, הקדנציה הראשונה שנחשבה דלה בהישגים מצטיירת כבעלת הישגים משמעותיים, בחלקם אפילו היסטוריים

59תגובות

בכירי המפלגה הרפובליקאית העניקו לברק אובמה מתנה נאה לקראת השבעתו היום (ראשון) לכהונה שנייה כנשיא ארצות הברית, כשהחליטו בסוף השבוע להסיר את האיום למשבר קרוב בכלכלה האמריקאית ולסגת זמנית מהמאבק על העלאת תקרת החוב הלאומי.

התקפלותם של הרפובליקאים היא אמנם זמנית, אך היא משקפת את הכרתם במערך יחסי הכוחות החדש שנוצר בוושינגטון, לאחר ניצחונו של אובמה בבחירות בנובמבר: נשיא דמוקרטי חדור ביטחון עצמי, שמדיניותו זוכה לתמיכה רחבה, ולעומתו, מפלגה רפובליקאית מפולגת ורצוצה שמעמדה הציבורי בשפל חסר תקדים.

נכון, אמנם, שכשהנשיא אובמה יתייצב מחר בגבעת הקפיטול כדי להישבע אמונים לכהונתו השנייה - לאחר שבפועל ייכנס לתפקידו בהשבעה פרטית שתיערך היום בבית הלבן - האופטימיות וההתלהבות שילוו אותו יספקו רק הד קלוש להתלהבות שסחפה את אמריקה לפני ארבע שנים. מאז קטנו הציפיות הגדולות, המציאות התגלתה כאפורה וקשה, ואובמה, כך התברר, איננו מחולל נסים.

מצד שני, קשה היה לשער ששנתיים לאחר שהציבור האמריקאי דחה את מדיניותו של אובמה והעניק את השליטה בבית הנבחרים להנהגה רפובליקאית אידאולוגית ורדיקאלית, שהנשיא יתאושש ויפיל את יריביו לקרשים. עכשיו, ברטרוספקטיבה המיטיבה של ניצחונו, גם כהונתו הראשונה מצטיירת כבעלת הישגים משמעותיים, בחלקם אפילו היסטוריים.

בראש הרשימה הזו ניצב חוק הבריאות שחוקק הקונגרס במארס 2010, שהעניק כיסוי לכ-30 מיליון אמריקאים חסרי ביטוח רפואי והסיר כתם מוסרי היסטורי מפניה של ארה"ב. ההישג הזה גבה מאובמה מחיר כבד ואף נתפס על ידי מקצת מיועציו כניצחון פירוס: הוא נאלץ להשקיע במאבק על החוק את רוב האשראי הפוליטי שצבר עם בחירתו ולהעניק לרפובליקאים את המנוע העיקרי לניצחונם הסוחף בבחירות לקונגרס.

אחרי חוק הבריאות ובעטיו, הקיטוב הפוליטי באמריקה הפך לקרע גלוי ויכולתם של הממשל והקונגרס לשתף פעולה נעלמה כמעט לחלוטין. אף שמלבד החלטתו להעניק שוויון מלא להומואים מוצהרים המתגייסים לצבא, לא הצטיין אובמה במהפכות חברתיות. תמיכתו בנישואים חד-מיניים, בשוויון לנשים, בזכותן להפלות ובחובה לספק אמצעי מניעה העניקה תנופה מחודשת, הן לאג'נדה הליברלית והן לריאקציה השמרנית נגדה. אובמה, שנבחר כליברל אך ביקש למשול כאיש מרכז, נדחק בחזרה לשמאל לקראת בחירתו המחודשת, אך הפעם הוא נראה כמי שמתכוון להישאר שם.

תדמיתו של אובמה השתנתה גם בתחום הכלכלי, שבמשך רוב שנות כהונתו נתפס כאבן רחיים על צווארו וכעקב אכילס שימנע את בחירתו מחדש. אף שההתאוששות הכלכלית הייתה אטית, ושיעור האבטלה הנוכחי של 7.8% זהה לזה שהיה כשנכנס לתפקידו, רוב האמריקאים ממשיכים להטיל את האחריות המרכזית למשבר על קודמו ג'ורג' בוש - ומכירים בהצלחתו של אובמה לייצב את המשק ולהחזירו לפסים של צמיחה. בסקר שפורסם אתמול בניו יורק טיימס, הביעו 58% מהנשאלים אמון בהנהגתו הכלכלית של הנשיא.

אולם, החוב הלאומי בתקופתו של אובמה תפח מ-10 ל-16 טריליון דולר - ועוד היד נטויה, כפי שגם הרפובליקאים הבינו בהחלטתם להעלות את תקרת החוב ללא מאבק. אובמה לא חולל רפורמה במס הכנסה, כפי שהבטיח, ולא יצר מפנה אסטרטגי במשק האמריקאי שיאפשר לו להתמודד עם התמורות בשוק העולמי. אך הוא הצליח להביא לרפורמות מקיפות בפיקוח על שוק ההון, וזכה בשל כך לטינת מנהליו שבאה לידי ביטוי גם בהתגייסותם הפיננסית המאסיבית לטובת יריבו, מיט רומני. חזרתה של הבורסה מעברי פי פחת וזינוקה ב-58% בעת כהונתו של אובמה לא שכנעו אותם לשנות את דעתם.

בתחום מדיניות החוץ נאלץ אובמה לשלם דמי חניכה ולהתאים את הצהרותיו האידיאליסטיות בקמפיין של 2008 למציאות המסובכת של העולם. אך האמריקאים מחלו לו על הנאיביות ההתחלתית שלו והעניקו לו ציונים גבוהים על ביצועיו. בסקר של הניו יורק טיימס אתמול, 69% מהאמריקאים הביעו אמון ביכולתו של אובמה למנוע התקפות טרור על אמריקה.

בניגוד לתדמית הפייסנית והרכרוכית שניסו לצייר לו יריביו, התגלה אובמה כמפקד עליון פרגמטי שניהל מלחמת מל"טים יעילה ואכזרית נגד בכירים באל קאעדה וארגוני טרור אחרים, ופיקד על מה שיכול להיחשב כהישג הגדול של המלחמה בטרור מאז ומעולם - חיסולו של אוסמה בן-לאדן.

גם בתחום הביטחון הלאומי עמדה לטובת אובמה עובדת היותו מעין אנטיתזה לקודמו ג'ורג' בוש: הוא נחשב כמי ששיקם את מעמדה של ארה"ב בעולם, הביא לסיום מוצלח של המלחמה בעיראק, סימן את דרכי המילוט מהמעורבות הצבאית באפגניסטאן והפגין טקטיקה שונה לחלוטין בהשתתפותו בהפלת משטרו של מועמר קדאפי בלוב.

אי-אף-פי

בימין השמרני אמנם ביקרו את תפקודו בניהול האביב הערבי, בתמיכתו בהפלת משטרו של מובארק, באי-הושטת סיוע צבאי למורדים בסוריה וכמובן בפרשת רצח השגריר האמריקאי בבנגאזי, אך רוב הציבור האמריקאי - בדומה לציבור הישראלי, אולי - רואה בעולם הערבי והמוסלמי גוש מונוליטי וקיצוני, שיכולת ההשפעה החיצונית עליו קטנה. מדיניות של שומר נפשו ירחק ממנו מצטיירת כסבירה בהחלט. פועל יוצא מאלה הוא התמיכה הרחבה במדיניות הסנקציות של אובמה נגד איראן, על אף כישלון מאמציו ליצור דו-שיח עם המשטר בטהראן, והרתיעה האמריקאית הנמשכת מפני הסתבכות צבאית חדשה.

אובמה הצליח פחות במאמציו לאושש את תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, והוא נושא במידה מסוימת של אחריות גם לחשדנות ולעוינות שנוצרו ביחסיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. החלטתו לתבוע הקפאה חד-צדדית של ההתנחלויות קוממה עליו את דעת הקהל בישראל וטעויותיו בזירה האמריקאית אפשרו לנתניהו לגייס קואליציה רחבה שבלמה לחלוטין את הפעילות המדינית בזירה. אובמה קיים ואף הרחיב את היקף שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, אך לא ידע לתרגם זאת לרצון טוב שהיה מאפשר לו להשפיע על מהלכיה.

היום בוושינגטון, עם זאת, כשאובמה יניח ידיו על ספרי התנ"ך של גיבוריו מרטין לותר קינג ואברהם לינקולן כדי להישבע אמונים, הוא יחנוך כהונה שנייה שמבחינה חוקתית נחשבת כיחידה נפרדת לגמרי, ולא כהמשך ישיר לקודמתה. כשבנימין נתניהו יחזור בקרוב לוושינגטון, בהנחה שיחזור, הוא יגלה שהאנשים והתפאורה בבירה האמריקאית נראים זהים לגמרי, אך כללי המשחק בבירה האמריקאית בכל זאת השתנו לחלוטין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו