בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בפנים או בחוץ: בריטניה מתלבטת בסוגיית האיחוד

יוזמתו של דיוויד קמרון לקיים משאל עם בנוגע להישארות באיחוד, מערערת את היציבות ביבשת שכבר סובלת ממשבר כלכלי שאין לו סוף נראה לעין

2תגובות

ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, ביצע השבוע הימור פוליטי גדול: הוא אמר כי יעמיד למשאל עם את חברותה של בריטניה באיחוד האירופי. קמרון רוצה שהאיחוד האירופי יהיה גמיש יותר בדרישותיו כלפי חברות כמו בריטניה, אולם לא פירט מהן הגמישויות הספציפיות. יום לאחר נאומו על אירופה, הוא הבהיר בכנס דאבוס כי "איננו מפנים את גבנו לאירופה, בדיוק ההפך", והסביר כי רפורמה באמנת האיחוד נחוצה בגלל שאירופה איננה תחרותית וסובלת מהיעדר מנועי צמיחה".

מצדו השני של שולחן הפוקר שמסביבו יושב קמרון נמצאת שחקנית מנוסה ומצליחה ביותר: קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. הקנצלרית הביסה במשחקי "מי ישתפן ראשון" ראשי ממשלות רבים. אולם קמרון מגיע מעמדה מיליטנטית יותר, ועומד בראשה של כלכלה גדולה וחשובה הרבה יותר מזו של יוון, איטליה או ספרד. וכך, הפעם, בניגוד לעמדתה בנושאים רבים אחרים, מרקל בחרה בדרך מתונה. למרות ביקורת קשה באירופה על קמרון ("החברות באיחוד איננה תפריט לפי בקשתך" אמר שר החוץ של צרפת. "אסור להשתמש במשאל עם כדי להקטין את אירופה" אמר נשיא צרפת), היא השאירה פתח ל"פשרה הוגנת".

מדוע תרצה בריטניה לפרוש בכלל מהאיחוד האירופי? למרות המשבר הקשה באירופה, כלכלתה ממשיכה להיות תלויה בייצוא למדינות אירופה, שבזכות האיחוד נגישות להפליא למוצרים ולשירותים שהיא מייצאת. ובזכות המטבע שלה, הנפרד מזה של גוש האירו, נהנית בריטניה מגמישות נוספת – אם היא יכולה לתמרן את שער המטבע, יש לה יתרון בייצוא שלמדינות כמו יוון וספרד אין, בהיותן כבולות באותו מטבע עם גרמניה ומדינות אחרות.

ייתכן שקמרון מקנא בשווייץ, שנהנית מיתרונות רבים שמעניקים לה הגבולות הפתוחים עם השוק האירופי, ללא המחויבויות שמוטלות על חברות האיחוד. עוד גורם שעשוי היה לדחוף לעמדה המיליטנטית, הוא שבשנה שעברה קידמה מרקל תכנית לשינוי אמנת האיחוד, ולהגברת האחדות התקציבית והפוליטית באירופה. במקרה כזה, בריטניה עשויה למצוא את עצמה ערבה לאג"ח של יוון, ספרד ואיטליה, בעוד שהיא בעצמה מהדקת את החגורה ומתאמצת לחזור לבריאות תקציבית. הידוק הקשרים באירופה עורר קונוטציות קשות של אובדן ריבונות של המדינות הנפרדות.

התוכנית אמנם צומצמה בינתיים, וכנראה שתיקון האמנה יכלול שינויים יותר מינוריים, כמו איחוד בנקאי, אבל לקמרון יש אג'נדה משלו. הוא אמנם נוקט צנע כמו שהגרמנים אוהבים, אך רעיונות גלובליים כמו הטלת מס "רובין הוד" – שגובה מחיר מכל עסקה פיננסית, מעורר בו פלצות. מס כזה יכול לפגוע בתחרותיות של לונדון כמרכז פיננסי עולמי, ולהבריח ממנה אילי הון זרים (נון-דומיסייל, כפי שהם מכונים בבריטניה), עם ממונם הרב.
בינתיים נראה כי הבריחה העיקרית היא מצרפת, שבה הנשיא הולנד אמנם לא מצליח להעביר את מס 75% לבעלי הכנסות גבוהות, אולם הרטוריקה הסוציאליסטית שלו גרמה לכמה ממיטב בני ארצו לאיים בעזיבה, כולל הנשיא לשעבר סרקוזי. ולאן עוזבים הצרפתים? לבריטניה. המרחק קטן, גם אם האוכל לא ממש משובח.

לרצונו של קמרון לנטוש את אירופה אולי יש הד פופולרי בבריטניה, אולם רוב הבריטים אינם משוכנעים בצדקתו, כולל כמה מהמתונים והוותיקים שבשמרנים, שסבורים שהוא משחק משחק מסוכן, שבו "בריטניה עלולה ליפול מהאיחוד בטעות". אולם אפילו הצרפתים הזועמים לא מעוניינים שבריטניה תעזוב, כי זה יחליש את אירופה.

אי–פי

הבעיה העיקרית בתכניתו של קמרון היא שיוזמתו מטילה את בריטניה לתקופה ממושכת של אי ודאות. מנכ"לים ובכירים בעולם העסקים הבריטי, שנמצאים עכשיו בכנס עשירי העולם בדאבוס, הביעו דאגה רבה מדבריו של קמרון. למשחק הפוליטי המסוכן שלו עלול להיות מחיר לא פחות כבד מדבקות באיחוד בזמנים קשים אלה. "בריטניה בפנים או בחוץ" היא סוגיה המערערת את היציבות ביבשת שכבר סובלת ממשבר מטלטל שאין לו סוף נראה לעין.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו