בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זה רשמי

נשים יוכלו לשרת בתפקידי לחימה בצבא ארה"ב

הודעתו של שר ההגנה האמריקאי היוצא, לאון פאנטה, היא הכרה רשמית ראשונה של הממשל במעורבותן של נשים בזירות לחימה שונות

תגובות

חשיבות הודעתו של שר הביטחון של ארה"ב לאון פאנטה, לפיה נשים יוכלו להשתתף בלחימה בחזית, מעוגנת בעובדה שהיא מעניקה לראשונה אישור רשמי להשתתפות נשים בלחימה. אך נשים, במיוחד אלה המשרתות בצבא האמריקאי, משתתפות בלחימה כבר שנים - עד כה זה פשוט נעשה באופן לא רשמי.

מספר הנשים שזכו בעיטורים, הרגו לוחמים של האויב ונהרגו במלחמות בעיראק ובאפגניסטאן גבוה מבכל מלחמה קודמת - ממלחמת העולם השנייה ועד למלחמת וייטנאם או מלחמת המפרץ.

כבר ב-2004 היה ברור שתפקיד הנשים במלחמות שאליהן יצאו ארה"ב, בריטניה ובעלות בריתן שונה משהיה בעבר. כך לדוגמה, סיפורן של האחיות ויטמר ממילווקי, ויסקונסין, הוא מין גרסה נשית ועכשווית של סיפור הסרט "להציל את טוראי ריאן". שלוש האחיות שירתו כחיילות בעיראק. אחת מהן נהרגה ושתי האחרות נקראו לשוב למולדת, כדי לדון בשאלה אם ימשיכו לשרת בחזית ולהסתכן בכך שמשפחתן תאבד עוד שתיים מבנותיה.

מישל ויטמר, בת 20, היא האשה הראשונה משורות המשמר הלאומי שנהרגה בקרב בבגדאד. היא היתה לאשה ה-17 שנהרגה במלחמה בעיראק. אחותה התאומה, צ'אריטי, ואחותם הבכורה, רייצ'ל, שירתו גם הן בעיראק.

בכניסה לכנסייה שבה ערכה משפחתה של מישל טקס אזכרה לזכרה, היה מראה יוצא דופן: סמלת סוזן זונהיים מהמשמר הלאומי של ויסקונסין, עמדה במדים ייצוגיים כשהיא נשענת על מקל הליכה ואחת מעיניה מכוסה ברטייה. סוזן נפצעה ממטען שהתפוצץ בעיראק. גופה עדיין מלא רסיסים והיא סובלת מפגיעות חמורות בגפיים ובעמוד השדרה. היא נותרה בחיים רק בזכות העובדה שקליע שנורה לעברה נבלם על ידי האפוד הקרמי שלבשה וקופסת טבק שהיתה בכיסה. רבים מהחיילים לועסים טבק כדי להגביר את ערנותם.

זונהיים, שזכתה בעיטור "לב הארגמן" בעקבות פציעתה, מסבירה כי השאלה אם מותר לנשים להשתתף בלחימה או לא הפסיקה להיות רלוונטית בעיראק ובאפגניסטאן. לא היה יותר קו חזית ברור, אלא רק מובלעות של לחימה, וכוחות גרילה שנמצאו בתנועה מתמדת בהרים, במדבריות ובכפרים. "אין כל סיבה שנשים לא ישתתפו בלחימה. מדובר במערכת המבוססת על חברות וערבות הדדית - אתה דואג למי שלצדך בין אם זה גבר או אשה. מהרגע שאתה מתגייס, ככה זה", אומרת זונהיים. גברים ששירתו אתה ועמדו בסמוך, הביעו הסכמה.

ב-1994, פתח הנשיא לשעבר ביל קלינטון כ-90% מהתפקידים הצבאיים לנשים, אבל הן עדיין לא יכולות לשרת בחיל הרגלים, בתותחנים או ביחידות מיוחדות, ורשמית, אי אפשר לשלוח אותן ללחימה על הקרקע.

במלחמות האחרונות משרתים חיילי חיל הרגלים בתנאים קשים ביותר: הם יוצאים לסיורים מחוץ לבסיסים הנמשכים ימים שלמים, שבהם הם זוכים רק למעט שינה ומזון, נמצאים בתנאים שבהם קשה לשמור על היגיינה, משתתפים בלחימה עזה ונחשפים לסכנה של חטיפה או פגיעה ממטענים ומצלפים.

אחת הנשים ששילמו בחייהן היא סרן קימברלי המפטון, בת 27, שמסוק הקרב שלה נפל בעיראק ב-2004 מפגיעת טיל - ובכך היתה לטייסת האמריקאית הראשונה שנפלה בקרב. "הצבא הוא צבא של מתנדבים. צריך לתת לנשים הזדמנות לשרת את ארצן בכל תפקיד שהן רוצות", אמרה אמה. בתה שאפה להגיע לדרגת גנרל. במקום זאת הפכה לגיבורה.

לוחמות אמריקאיות זכו בעיטורים על גבורה בעיראק ובאפגניסטאן. נשים משרתות כלוחמות בחיל הנחתים, בצוללות, כטייסות, כמה מהן נפלו בשבי, רבות מהן יוצאות צבא, הנושאות על גופן ובנפשן פציעות, סיפורי קרבות ואחוות לוחמות - בדיוק כמו גברים. הרעיון שנשים משתתפות בלחימה אולי מרתיע אנשים מסוימים, אבל הוא מציאות, ושוויון מעצם ההגדרה משמעו שוויון של הזדמנויות - גם כאשר מדובר בהזדמנות להרוג ולהיהרג בשדה הקרב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו