בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקורבנות הבלתי מוכרים של המלחמה באפגניסטאן

מאות אלפי נוודים משבט קוצ'י, שהיו פגיעים במיוחד לגניבות וליחס מחפיר מצד חיילים, נאלצו לזנוח את אורח חייהם המסורתי ולהתיישב בערים

תגובות

הנווד לשעבר גול מוחמד לא מצליח להסתגל לחייו החדשים במקום קבוע. "אני חי בבית סוהר", אומר מוחמד בן ה‑45, כשהוא מתבונן בדכדוך במסחר בחיות משק בשוק בקאבול, מבעד לצריף גדול המשמש גם כבית תה. ביתו הקטן, שמאכלס כעת אותו ואת 11 ילדיו, צפוף להחריד. עדר הכבשים הגדול שהיה ברשותו בעבר, ואיפשר לו לאכול בשר באופן תדיר, הוא כיום זיכרון ישן שהולך ומתפוגג.

מוחמד הוא קוצ'י, אחד מ‑4 מיליון אפגנים בקירוב ששבטיהם חיו במשך מאות שנים חיי נדודים, שהיו לעתים קרובות רווחיים במיוחד. הם העבירו עדרי כבשים, עזים וגמלים ממקום למקום.

האוהלים השחורים שלהם, בגדיהם הססגוניים ועדרי החיות היו לאחד הסמלים הקלאסיים של אפגניסטאן. הם גם תורמים תרומה חיונית לכלכלת המדינה, מאחר שהם מייצרים את רוב חומרי הגלם לקבבים האהובים ולשטיחים המפורסמים שלה.

רויטרס

אך המלחמה קטעה באכזריות את חיי הנדודים. מעטים ניצלו מהאנדרלמוסיה של 30 שנות מלחמה באפגניסטאן, אך בני קוצ'י היו פגיעים במיוחד לגניבות וליחס מחפיר מצד החיילים המוצבים בקרבת מקום.

מאות אלפי קוצ'ים כבר התיישבו במקום קבע או שהם מבקשים מהממשלה אדמה, כדי שיוכלו להצטרף לאורח החיים המרכזי של המדינה. קומץ מהם הפכו לאנשי עסקים ופוליטיקאים, כמו אשראף ר'אני, מועמד לשעבר לנשיאות.

אך קרוב למיליון מהם נותרו נוודים למחצה. הם נעים ממקום למקום עם שינויי העונות אבל לא מתרחקים מאזור מסוים, דבר שמאפשר להם לשלוח את ילדיהם לבתי ספר וליהנות מטיפולים רפואיים.

"ההבדל בין חיי הקוצ'ים מאלה של האפגנים האחרים הוא כמו שמים וארץ", אומר עיזאתוללה אחמדזאי, יו"ר לשעבר של המנהל הכללי העצמאי של הקוצ'ים. אולם, המסורת של הקוצ'ים מתאימה לפני הקרקע הקשים של אפגניסטאן. מדבריות צחיחים והרים נישאים מנוקדים בעמקים ירוקים וצרים של אדמה מעובדת. מחוץ לעמקי הנהרות, קשה לגדל בעלי חיים רבים כי האדמה דקיקה והמים מעטים והמרעה מספיק לשבועות ספורים בלבד.

לפי סקר שנערך במשך שנה בששת שווקי בעלי החיים העיקריים במדינה, יותר משני שלישים מבעלי החיים שנמכרים באפגניסטאן גודלו על ידי נוודים. אך אפגנים מעטים מאוד מעריכים את המצב הזה. "הבשר שמגיע מהקוצ'ים הוא מועט מאוד בהשוואה למה שרואים בחנויות, בעיקר בחורף", אומר שר עלי, בן 51, שהתחיל לעבוד במסחר כשהיה בן 10, וכיום הוא בעל חנות ברחוב הקצבים של קאבול.

התבטאותו אופיינית להתעלמות מהקוצ'ים ומבטאת בעיה משמעותית: על אף שהסחר בבעלי חיים יכול להיות רווחי במיוחד, העדר ההשכלה והפשטות של חיי הנדודים גורמים לכך שהם נחשבים טיפשים, מלוכלכים ומפגרים.

הקוצ'ים שעדיין חיים חיי נדודים סובלים מאפליה ומודרים. למעטים מהם יש תעודות לידה או מסמכים מזהים אחרים הנחוצים לכל דבר, מבקשת אדמות ועד לרישום לבית ספר או לקבלת טיפול רפואי. רק 4% מבני הקוצ'י יודעים קרוא וכתוב.

"אנחנו חוששים לילדים שלנו. אנחנו כמו חתיכות עץ ואין לנו שום דבר בראש", אמר גול אגא, בן 50, אחד הקוצ'ים המתגוררים במחנה בקאבול ומבקשים מהממשלה רשות להתיישב כדי להיות קרובים למרפאות ולבתי ספר.

ואולם, לא כל הקוצ'ים רוצים לוותר על האוהלים שלהם. הסחר בבעלי חיים יכול להיות רווחי מאוד, ורבים מהם נהנים מהחופש שבחיי הנדודים. "אם תציע לי להיות מלך או אם תיתן לי כמה כבשים, אני אעדיף את הכבשים ואת החיים שהיו לי איתם בעבר", אומר מאליק דוראני, בן 46, המתגורר במחנה הקוצ'ים בקאבול.

רבים מהקוצ'ים המשכילים החיים חיי קבע מבטלים את הגעגועים לדרך החיים המסורתית, ואומרים שאלה רגשות נוסטלגיים המוצגים לראווה בפני זרים בלבד.

בממשלה רווחים חששות פוליטיים וכלכליים לגבי הניסיון להאיץ את השינוי בסגנון חייהם, וזאת, במדינה שבה אין מספיק אדמה וחסרים מקומות עבודה רבים. "הניסיון ליישב אוכלוסיות נוודים זה כמו לירות לעצמך ברגל. הם ייאלצו להתחיל לייבא בשר ממקומות אחרים", הוא מוסיף. "כ‑70% מהכבשים ומהעזים שרואים בשווקים הם של הקוצ'ים, והם רק 5% או 6% מהאוכלוסייה האפגנית. אין צורך להיות גאון במתמטיקה כדי לחשב שעלינו למצוא דרך להניח להם להמשיך לגדל את בעלי החיים שלהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו