בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נמל הקוקאין של המאפיה האיטלקית

באיטליה שוברים את הראש מול תעשיית הסמים הפורחת, שמגלגלת 116 מיליארד אירו בשנה - יותר מהחברה המובילה במדינה

8תגובות

כשמשטרת איטליה החלה לרדוף אחר פרנצ'סקו "ראש שמן" פשי בדרום המדינה, היא מצאה את עצמה נאבקת ביריבה לא צפויה: קבוצת הכדורגל שלו, רוזארנזה. הקבוצה המקצוענית למחצה נשלטה שנים רבות על ידי משפחת הפשע פשי, כך לפי עדותו של חבר בארגון שהפך לעד מדינה ב‑2010. שנה לאחר מכן היא הועמדה לפיקוח משפטי ולאחר מכן נזקקה לנותני חסות חדשים. אך על אף שהכדורגל הוא כמעט דת באיטליה, לא הופיע שום נותן חסות חדש מפחד ה"נדראנגטה", רשת המאפיה רבת-העוצמה של מחוז קלבריה.

ביולי אשתקד, לאחר עונה עלובה שהתבטאה ב‑24 הפסדים, חמש תוצאות תיקו ורק חמישה ניצחונות - פורקה רוזארנזה. עם זאת, ספק רב אם במשפחת פשי ייחסו לכך חשיבות גדולה. מועדון הכדורגל היה רק חלק קטן מנכסים בשווי 220 מיליון אירו שהופקעו מידי משפחת פשי. אך פירוקה שופך אור על ההשפעה הכלכלית הגוברת של נדראנגטה, שלדעת בכירים במערכת המשפטית עולה בהרבה על זו של ה"קוזה נוסטרה" הסיצילאנית המפורסמת.

"המאפיה של קלבריה היא כיום כוח לאומי ובינלאומי. היא מזהמת את הכלכלה ומסכנת מאוד את המערכת הפוליטית באיטליה", אומר פיירפאולו רומאני, המתאם הלאומי של איגוד ראשי הערים למאבק במאפיה, ומי שכתב ב‑2012 את הספר "כדורגל פלילי". "באמצעות קבוצת הכדורגל, נדראנגטה מרחיבה את טווח פעילותה הכלכלית וגם מאדירה את מעמדה בחברה".

רויטרס

נדראנגטה התעשרה הודות לאסטרטגיה עסקית המתבססת על סחר בקוקאין. במרחק חמישה ק"מ בלבד מהעיירה רוזארנו נמצא נמל המכולות הגדול ג'ויה טאורו, שבו התגלתה כמחצית מכמות הקוקאין שתפסה משטרת איטליה בכל שנת 2012. נמל זה, המצוי באמצע הדרך בין מצר גיברלטר לבין תעלת סואץ, הוא מרכז מסחרי חשוב והפך לנתיב העיקרי להברחת הקוקאין הדרום אמריקאי וסחורות אחרות. נדראנגטה מסתירה את אותן סחורות מוברחות במכולות מיובאות לגיטימיות.

למשטרת איטליה היו מספר ניצחונות על ארגון הפשע של משפחת פשי וארגוני פשע אחרים. פרנצ'סקו פשי, למשל, הורשע בחברות בארגון פשע ונדון ל‑20 שנות מאסר בכלא מאובטח. הוא מכחיש שעשה כל רע ומערער בימים אלה על גזר דינו. למרות ההישגים האלה, הסכומים הכרוכים בפשע המאורגן באיטליה, שתלך בחודש הבא לקלפיות כדי לבחור בפרלמנט חדש, ממשיכים להיות אדירים.

סוכנות האו"ם למאבק בפשיעה ובסמים מעריכה שארגוני המאפיה העיקריים באיטליה - נדראנגטה, קוזה נוסטרה והקמורה הנפוליטנית – מגלגלים מחזור שנתי של 116 מיליארד אירו. זה יותר ממחזור המכירות השנתי של ענקית הנפט האיטלקית Eni– החברה הגדולה ביותר במדינה.

מעקב אחרי המכולות

במרתף אחד הבתים בפאתי רומא שוכן מרכז העצבים של המלחמה נגד הברחות המאפיה האיטלקית: כאן ממוקם מטה היחידה נגד הונאות של רשות המכס הלאומית. במטה - חדר גדול שבו מותקנים 10 מסכים גדולים המציגים מפות חיות של נתיבי השיט העמוסים ביותר בעולם - עובד צוות של 15 אנליסטים הכולל מומחי מחשבים, מתמטיקאי, סטטיסטיקאי ומהנדס חשמל. החוקרים משתמשים בניתוחים ממוחשבים מתוחכמים ובמאגרי מידע גדולים בניסיון לזהות מכולות חשודות העושות את דרכן לאיטליה.

הצוות עוקב במיוחד אחרי ספינות האמורות להגיע לג'ויה טאורו, ומעביר את המידע למשטרה הכלכלית של קלבריה, שמאחדת אותו עם מידע שנאסף בשיטות חקירה מסורתיות יותר כגון ציתות לשיחות טלפון ומעקבים. למרות זאת, סיכויי המשטרה למצוא סמים מוברחים בנמל הענק הזה אינם גדולים. יותר מאלף פועלים פורקים ומעמיסים מכולות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ועבודתם נפסקת רק בחג המולד ובראש השנה האזרחית. בלילות מאירים זרקורים את המזח שאורכו יותר מ‑3 ק"מ. מציאת כמה שקי קוקאין­, אמצעי ההברחה המסורתי ביותר, בתוך התנועה הבלתי פוסקת הזו דומה למציאת גרגר חול שחור בחוף לבן.

הנהלת הנמל מסרבת להגיב על בעיית הברחת הסמים, אך החוקרים אומרים ששקים המלאים קוקאין טהור במשקל של 40‑45 ק"ג, (משקל המאפשר את נשיאתם על ידי אדם אחד) מובחרים באופן תדיר. את השקים הללו אפשר להכניס למכולה באחד מנמלי מרכז או דרום אמריקה, ולהוציאם מהמכולה במהירות בג'ויה טאורו לפני שהם נופלים בידיהם של עובדי המכס. "המכולות הן הסוסים הטרויאניים", אמר קלאודיו פטרודזיאלו, מפקד המשטרה הכלכלית בקלבריה, שעה שמשאיות עמוסות במכולות דוהרות על המזח מאחוריו. המחיר הסיטונאי של כל שק קוקאין הוא 2.25 מיליון אירו, והמחיר ברחוב מגיע ל‑9 מיליון אירו. בדרך כלל, ­ ולפי הערכת משרד הפנים זה קורה ב‑90% מהמקרים, אנשי המאפיה ולא השוטרים מגיעים לשקים האלה ראשונים.

ולמרות כל זאת, יש גם הצלחות ואלה הולכות ומתרבות. ביוני 2012 מצאו שוטרים 17 תיקים שהיו מלאים בקוקאין דרום אמריקאי בתפיסה שמחירה נאמד ביותר מ-38 מיליון אירו. מחיר הרחוב של התיקים היה אמור להיות יקר פי ארבעה. המשטרה עדיין מחפשת את המבריחים. בסך הכל, תפסה משטרת איטליה בשנה שעברה בנמל יותר מ‑2 טונות קוקאין, כמות כפולה מהכמות שנתפסה ב‑2011.

ראשת עיר אמיצה

מתוך עמוד הפייסבוק של ראשת העיר

משטרת איטליה זוכה להישגים גם בזירות אחרות. ב‑2008 טמנו שוטרים מכשיר ציתות במכבסה אוטומטית ברוזארנו והצליחו להקליט שיחה בין דומניקו אופדיזאנו, ראש ארגון פשע, לבין חשוד אחר בהשתייכות למאפיה. אופדיזאנו אמר בשיחה שברוזארנו, שבה פחות מ-15 אלף תושבים, פועלים יותר מ‑250 אנשי מאפיה. אופדיזאנו, בן 82, נעצר לאחר מכן. הוא הואשם שהוא "בוס הבוסים" של כ‑150 משפחות מאוגדות בנדראנגטה ונשלח לעשר שנות מאסר. גם הוא מכחיש כל קשר ומערער על הרשעתו.

בניסיון לשחרר את אחיזת החנק של המאפיה בקלבריה, פיזרו השלטונות ברומא את עיריית רוזארנו ב‑2008 בטענה שנדראנגטה הצליחה לחדור לתוכה. בבחירות החדשות לראש העיר שנערכו שנתיים מאוחר יותר נבחרה אליזבטה טריפודי, שעבדה לפני כן כמזכירה בעירייה. "לא רציתי שרוזארנו תתפרסם כעיר של גזענים ואנשי מאפיה", אמרה טריפודי לעיתונאים, בהסבירה מדוע לקחה על עצמה אתגר כזה. ואכן, בנוסף לצרת המאפיה, תדמית העיר הוכתמה על ידי תגרות אלימות שאירעו בינואר 2010 בין פועלים-מהגרים מאפריקה לבין תושבים מקומיים.

מאז שנבחרה, נוקטת טריפודי עמדה אמיצה ללא תקדים נגד נדראגטה. בין השאר, היתה זו היא שהגישה את התביעה נגד פשי בן ה-35, בתיק שבו היו מעורבים קבוצת הכדורגל ואנשי עסקים אחרים. בית המשפט פסק לעירייה פיצויים בסך 50 מיליון אירו, שאמורים להיות משולמים מקרן ממשלתית שבה מופקדים כספים המוחרמים מהמאפיה. בתגובה למאבקה הנחרץ, השחיתו אנשי המאפיה רכוש של העירייה וראשת העיר קיבלה מכתבי איום. "האיומים האלה שכנעו אותנו שאנחנו בדרך הנכונה, בגלל שמשמעותם היתה שהפעילות שלנו הטרידה אותם", אמרה טריפודי. כעת היא נתונה לשמירה משטרתית מסביב לשעון וכשהיא יושבת במשרדה בבניין העירייה, היא סוגרת מאחוריה דלת פלדה. "יש לי מאבטחים ששומרים עלי כל הזמן ב‑14 החודשים האחרונים. הכל בחיי השתנה", היא אומרת ומוסיפה ששני בניה, ­ בני 12 ו-16 מקווים שתפרוש מתפקידה כבר אחרי קדנציה אחת.

הכישלון למצוא נותני חסות חדשים למועדון הכדורגל המקומי הכאיב לתושבים. "לנדראנגטה משתלם להראות כי נכס שהוחרם מתבזבז בידי המדינה", אומרת השופטת אלכסנדרה צ'רטי, שעוסקת רבות בתיקי המאפיה בקלבריה. "אנחנו מעודדים יוזמות רבות כדי למנוע שזה יקרה, אך הבעיה היא שהנדראנגטה משקיעה נהרות של כסף בנכס או בחברה, ולמדינה אין משאבים כאלה". כיום, באצטדיון יוחנן פאולוס ה‑2 השוכן סמוך לעיר, מתאמנת קבוצת חובבים חדשה הקשורה לארגון ובשעות אחרי הצהריים משחקים בה ילדים ונערים. "לילדי רוזארנו הכדורגל הוא הכל. אנחנו קבוצה חדשה. נולדנו מחדש", אומר אגוסטינו אורלנדו, מנהל הספורט של המועדון. ואולם, אורות הנמל הבוהקים מרחוק מהווים תזכורת לעובדה שלרוזארנו, כמו לאיטליה כולה, מחכה עדיין קרב ממושך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו