בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סופו של הצלף שהפך למלאך של החיילים בטראומה

כריס קייל הטיל אימה על המורדים בעיראק והרג יותר מ-150 איש בשירותו כצלף בצבא ארה"ב. בשבת הוא נהרג בידי חייל משוחרר במטווח בטקסס

24תגובות

במהלך הלחימה בעיראק יצא שמו של כריס קייל למרחוק כאחד הצלפים הצבאיים הקטלניים ביותר באמריקה. כישורי הירי שלו הטילו אימה על מורדים עיראקים רבים, שכינו אותו "השטן מרמאדי" (על שם עיר במדינה) והציעו פרס על ראשו.

איש מהמורדים לא זכה לקבל את הפרס וקייל שב לביתו בשלום. הוא כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ונערץ בידי חיילים משוחררים אחרים. לעיתים הוא הזמין כמה מהם למטווח ליד ביתו בטקסס, כדרך לרפא את פצעי המלחמה שלהם.

אחד החייל המשוחררים שהוזמן למטווח היה היה אדי ריי ראות, נחת בן 25 ששירת כמה פעמים בעיראק ובהאיטי. ואולם, בשבת, הרחק מאזור המלחמה, התנפל ראות על קייל, בן 38 ועל צ'אד ליטלפילד, בן 35, זמן קצר לאחר שהגיעו למטווח ליד גלן רוז, מרחק של כ-80 קילומטרים דרומית-מערבית לפורט וורת, העיר החמישית בגודלה בטקסס. מסיבות שעדיין אינן ברורות ראות ירה למוות בקייל וליטלפילד ונמלט מהמקום בטנדר של קייל. הוא נלכד כמה שעות לאחר מכן בסמוך לביתו בלנקסטר, אחד מפרברי דאלאס, אחרי מרדף קצר ויואשם ברצח.

חבריו של קייל אומרים שמאז פרישתו מהצבא ב-2009 הוא הקדיש חלק ניכר מזמנו לסיוע לחיילים המשוחררים הסובלים מקשיים רבים בשובם לחיים האזרחיים. "הוא שירת את המדינה בכבוד, ובשובו הביתה המשיך לשרת והוביל את המאמצים לסייע לאחיו ואחיותיו, החיילים והחיילות לשעבר, המתמודדים עם מצוקה והפרעות פוסט-טראומטיות", אמר טראביס קוקס, ששירת אף הוא כצלף צבאי.

קייל הקים בשנת 2011 קרן לסיוע לחיילים משוחררים שסיפקה להם שירותי ייעוץ וציוד ספורט לאימונים. הוא האמין שכושר גופני וידידות בין חיילים לשעבר עשויים לסייע לחיילים הפורשים להסתגל בקלות לחיים שאחרי הצבא.

קייל התגורר ליד דאלאס עם רעייתו ושני ילדיהם והיה מודע לקשיים של חיילים משוחררים משום שגם הוא נקלע למשבר לאחר פרישתו מהקומנדו הימי. הוא שירת בעיראק בשנים הקשות ביותר של הלחימה, ונהג להתמקם על בניינים מופצצים עם רובה הצלפים שלו. תפקידו היה למנוע מהמורדים להציב מארבים לסיורים שערכו הנחתים.

בתחילה, הוא לא חשב שתפקיד זה יהיה קשה במיוחד, כך כתב בספרו "צלף אמריקאי: האוטוביוגרפיה של הצלף הקטלני ביותר בהיסטוריה של הצבא האמריקאי". ואולם, שבועיים לאחר שבא לעיראק מצא את עצמו מתבונן דרך הכוונת שלו בפנים של אויב שונות מהרגיל: אשה שעמדה בקרבת מקום ואחזה בידה ילד. היא שלפה רימון מתחת לבגדיה בשעה שהתקרבו אליה כמה נחתים. בספרו כותב קייל שהיסס אולם בכל זאת ירה. "התפקיד שלי היה לירות ואני לא מתחרט על כך. היריות שלי הצילו כמה אמריקאים, שחייהם היו ללא ספק שווים יותר מנשמתה המעוותת של האשה הזאת". עם הזמן הוא היסס פחות ופחות. הוא התמחה בתפקידו והרג יותר מ-150 בני אדם. בספרו הוא מתאר כיצד ירה באחד המורדים ממרחק של כשני קילומטרים.

שריף טומי בריאנט ממחוז אראת שבטקסס אמר שהחוקרים עדיין מבררים מה היו היחסים בין ראות, קייל וליטלפילד. לדבריו, היתה זו הפעם הראשונה שהשלושה יצאו יחדיו למטווח ולכן המניע לרצח טרם ברור. "אמו של החשוד היתה מורה שנים רבות", אמר השריף. "יתכן שהיא פנתה לקייל בבקשה שינסה לסייע לבנה. אנחנו חושבים שזו הסיבה שהם היו במטווח, כי קייל נהג לעזור כך לאנשים". הוא הוסיף כי "השלושה נסעו למטווח באותו רכב. החשוד סבל כנראה ממחלת נפש כלשהי בעקבות שירותו הצבאי".

אי–פי

ראות היה צלף מיומן ובתקופת שירותו קיבל דרגת רב"ט וכמה מדליות, בהן מדליה על התנהגות טובה. הוא שירת בעיראק מספטמבר 2007 עד מארס 2008 ועד הרצח היה רשום כחייל מילואים שניתן לזמנו בעת הצורך. הוא היה מובטל ומאז שחרורו מהצבא נעצר יותר מפעם אחת על נהיגה בשכרות.

האוטוביוגרפיה של קייל התפרסמה בינואר 2012, והפכה מיד לרב מכר. קייל עצמו התפרסם מאוד בזכותה והופיע בתוכניות לילה כמו זו של קונאן אובריאן. הצלחתו הפתאומית של הספר הפתיעה מאוד את קייל, בנו של כומר שבתחילה נדחה על ידי הצי בשעה שניסה להתגייס באמצע שנות ה-90 בגלל פציעה קודמת ברודיאו. לחתימת ספרו הראשון באו 1,200 בני אדם. הוא הודפס ב-850 אלף עותקים ואף יצא לאור ונמכר כספר אלקטרוני.

קייל, שקיבל שתי מדליות "כוכב הכסף" וחמש מדליות "כוכב הארד" על אומץ לבו, אמר בראיון שהעניק במאי לניו יורק טיימס כי היסס לכתוב על חוויותיו מהלחימה. לדבריו, הוא שוכנע לכתוב לאחר ששמע כי ספרים אחרים על חברים בקומנדו הימי עומדים להתפרסם. "רציתי לספר את הסיפור שלי כחייל קומנדו, על הקשיים שכולם עברו במלחמה".

לדברי ברברה בייבל, תושבת קרוויל שבטקסס, בשנה שעברה, באירוע חתימה על הספר, קייל הפסיק לחתום וקם לחבק ולנחם את בעלה ג'רי, שלחם במלחמת וייטנאם ועדיין סובל ממצוקה והפרעה פוסט-טראומטית. "באותה פגישה קצרה הרגשתי את החום והאנרגיה המיוחדת שלו", אמרה. ג'רי בייבל, בן 76 הוסיף: "חלקנו בינינו כאב אישי".
"בקרב חבריו הוא לא היה 'הצלף האמריקאי'", אמר ידידו קוקס. "הוא היה כריס קייל שעמד לצדך. הוא היה גאה להיות יוצא צבא והיה מוכן לעשות הכל למען חיילים אחרים שהשתחררו".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו