בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלחץ איסלאמי

סופה העגום של להקת הבנות הראשונה בקשמיר

הופעתה של להקת "פראגאש" עוררה סערה גדולה ברשתות החברתיות והובילה לפסק הלכה מצד האימאם הבכיר בחבל שרוב תושביו מוסלמים

9תגובות

להקת הרוק הראשונה על טהרת נשים בחבל קשמיר שבצפון הודו החליטה להתפרק אחרי הופעה אחת בלבד. זאת בשל איומים ונאצות ברשתות החברתיות נגד הבנות, רובן נערות, ולנוכח דרישתו של אימאם מוסלמי בכיר להפסיק את פעילות הלהקה. גורלה של להקת "פראגאש" (אור ראשון) מעיד יותר מכל על המתח הרב בין מודרנה למסורת בחבל ההודי שרוב תושבי מוסלמים. מבקרי להקת הבנות טוענים כי היא מושפעת "מגחמות התרבות מערבית".

עדנאן מאטו, מורה למוזיקה ומנהל להקת הרוק פראגאש, מספר כי בלהקה היו חברות שלוש תלמידות: המתופפת פראח דיבה, הבאסיסטית אניקה חאליד והסולנית-גיטריסטית נומה נאזיר. לדבריו, השלוש מסרבות לשוחח עם התקשורת על הנסיבות שהובילו להחלטה על פירוק הלהקה. "הן מפוחדות מאוד ורוצות שהעניין הזה יגמר מהר ולתמיד", סיפר היום (שלישי) מאטו. "בתחילה הבנות החליטו להפסיק את ההופעות החיות בגלל קמפיין השנאה כלפיהן ברשת ולהתרכז בהפקת אלבום. אחרי אחרי הצו שהוציא האימאם, הן פשוט אמרו להתראות למוזיקה". 

כמה שעות אחרי הראיון עם מאטו, התראיינה אחת מחברות הלהקה לערוץ חדשות בהודו והסבירה כי פסק ההלכה של האימאם האזורי, באשירודין אחמד, הוא שהוביל את הבנות להחליט על פירוק הלהקה ולא קמפיין השנאה נגדן. הנערה, ששמה לא פורסם, הוסיפה כי בנות הלהקה מכבדות את החלטת האימאם וכי הוא "מודע טוב יותר מהן לדת". היא ביקשה מהציבור בקשמיר ומאמצעי התקשורת להפסיק לדווח על העניין. "הכל היה בסדר עד שפורסם פסק ההלכה", היא הוסיפה. 

פראגאש הופיעה בדצמבר בבירת קשמיר, סרינגר, ודורגה במקום השלישי בתחרות "קרב הלהקות" שאורגנה על ידי אחת מיחידות הביטחון שמוצבות בקשמיר, כחלק ממהמאמצים להביא להתקרבות בין הרוב ההינדי בהודו למיעוט המוסלמי. אלא שזמן קצר אחרי ההופעה, הוצפו דפי הפייסבוק של תושבי קשמיר בביקורת ארסית על עצם התופעה. חלק טענו כי הופעה של להקת בנות אינה ראויה בחבל ארץ מוסלמי, ואילו אחרים תהו מהי גישת האיסלאם למוזיקה ולתפקיד האישה בחברה. בחלק מההודעות כונו חברות הלהקה "זונות" ואחרים דרשו לגרש את משפחותיהן.

מאידך, הקואליצייה הבדלנית של קשמיר, הגוף הפוליטי המרכזי בקשמיר הדוגל בעצמאות מהודו, מתחה ביקורת על "חופש הביטוי הסלקטיבי" אך מסרה כי ההופעה שקיימו הבנות היה "צעד להסטת בנות קשמיר לעבר המערב". הקואליציה הרחיקה את עצמה מפסק ההלכה והסבירה כי הבנות לא נמצאות בסכנה. "העיתונות ההודית מנפחת עניין קטן מחוץ לכל פרופורציה ומבזה את מאבק הקשמירים לחירות", נכתב בהודעת הקואליציה.

יודגש כי למרבית תושבי קשמיר אין בעיה עם שירת נשים או עם מוזיקה, אולם מסורת זו הוכתמה לפני כשני עשורים עם תחילת המאבק המוסלמי המזוין לניתוק קשמיר מהודו לטובת עצמאות או לטובת איחוד עם פקיסטאן. לאורך השנים הורו מיליציות איסלאמיות על סגירת בתי קולנוע וחנויות לממכר אלכוהול. צבא הודו הגיב בפשיטות על מעוזי המורדים.

אי–פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו